מה זה עורף ומה זה חזית

• מחלקים לכל שני חניכים מפה של מדינת ישראל וטוש צהוב/בהיר.
• קודם כל – תספרו אחד לשני איפה גדלתם? הרגשתם שאתם בחזית/בעורף? 
• מבקשים מהם לזמן על המפה – איפה החזית ואיפה העורף? 
• ישראל מחולקת ל-3 חלקים: החזית בגבולות, קו העימות והעורף. 
• חשוב לתת מקום לחניכים שגדלו בקו העימות לתת מקום לשתף. אם זה מתאים אפשר.

היסטוריה של פיקוד העורף – החזון של בן גוריון

“ההכרח בהתגוננות אזרחית במקרה של מלחמה נובע מהאופי של המלחמה… ההבדל היסודי בין מלחמות בימינו ובין מלחמות עד אמצע המאה ה-19 הוא שתמיד היו מלחמות בין צבאות, אבל העם האזרחי עמד תמיד מחוץ לשטח המלחמה ובדרך כלל לא שימש מטרה להתקפת האויב. לא כן המלחמה בימינו, היא פוגעת בכל איש”.

עוד אמר, כי “יהיה זה משום עוון וסכנה, אם יחד עם התכוננות למקרה של מלחמה, לא נאחז באותם האמצעים העלולים להגן על האזרחים, אשר אמנם אינם משתתפים בקרב, אבל הם משמשים מטרה להתקפות האויב. הניסיון המר ממה שהיה לנו במלחמת השחרור, הוכיח לנו את האמת המרה והאכזרית של אופייה החדש של המלחמה”.

שאלות לדיון:

• האם החזון הזה עדין רלוונטי? 
• האם יש לעורף תפקיד פעיל? 

גישות שונות לגבי העורף

מחלקים אותם ל-4 קבוצות. כל קבוצה מקבלת גישה אחרת לגבי התפקיד של העורף בעיתות מלחמה. 

1. כושר העמידות של העורף האזרחי.
2. ניתוח משותף של פוסטרים של העורף בזמן מלחמת העולם השנייה. דרך הפוסטרים מזמנים את החניכים לנסות להגדיר את הציפיות מהעורף (אפשר גם להפוך את הפעילות הזו לפעילות משותפת לקבוצות שצריכות שיח פחות טקסטואלי).
3. עיצוב מערך העורף במדינת ישראל.

להרחבה – לחניכים עם יכולת קריאה באנגלית ואפשר להרחיק למלחמה באוקראינה ולבחון את הסוגיה ממבט מעט יותר מרוחק: 

4. התגייסות מביאה לחיזוק יחסים חברתיים ויכולת עמידה חזקה יותר.

5. הצורך לשמור על הפרדה בין אזרחים למלחמה.