מצפן: פרשת יובל קסטלמן ז״ל

#גבורה #נהלי פתיחה באש #צביון החברה הישראלית

המצפן משמש קריאת כיוון להתייחסות אקטואלית עבור צוותים חינוכיים, למען קידום החינוך הפוליטי לדמוקרטיה. התוכן נועד לא.נשי חינוך מכל הסוגים: מורות ומורים, רכזות ורכזים, מדריכות ומדריכים.

רקע

ב30.11.23 אירע פיגוע קשה בכניסה לירושלים בהם נרצחו 3 אזרחים. שני מחבלים, תושבי שכונת באהר שבמזרח העיר נוטרלו על ידי יובל קסטלמן שנסע בסמוך למקום הפיגוע, עצר את רכבו ופגע במחבלים בעזרת נשקו. במקביל שני חיילים שהיו במקום ניסו גם הם לפגוע במחבלים אך ירו במקום זאת ביובל קסטלמן שנהרג כתוצאה מכך. זאת למרות שיובל זרק את נשקו, נופף בידיים, הוריד את מעילו, כרע על הברכיים וגם צעק להם בעברית שלא ירו בו.

ב-28.11.24 הואשם היורה, אביעד פריג’ה, בעבירה של “המתה בנסיבות של אחריות מופחתת”.

עוד בטרם התבררו כל פרטי המקרה החיילים נחשבו למי שנטרלו בעצמם את המחבלים ונתפסו כגיבורים:

האזינו יחד לראיון של אביעד פריג׳ה מיד אחרי האירוע עם ינון מגל לערוץ 14:

  • החייל אומר ״כל חיילי צה״ל מתים לעשות איקס״, למה הכוונה? מה זה מעיד על התרבות שנוצרת בקרב חיילים, ומה זה משקף על החברה הישראלית?
  • המראיין שואל ״האם עשית וידוא הריגה?״ – מה המשמעות של ״וידוא הריגה״? מתי יש לעשות פעולה זאת?

אפשר לסכם את הדיון עם קטע אודיו קצר של אילנה דיין המסכם את כל הפרשה:

רבים מיהרו לקשר בין המקרה הנוכחי למקרה של אלאור אזריה מ-2016. גם אז נוהל דיון ציבורי סוער לגבי מעשים לא חוקיים של וידוא הריגה, והוויכוח של דמותו של החייל אזריה כגיבור או כמי כמפר חוק הלוקח סמכות שיפוטית שאינו שלא:

המדינה הגדירה נהלים לפתיחה באש במקרה של סכנת חיים, שמגבילה את השימוש בנשק כך שיעשה מינימום של פגיעה באדם המהווה סכנת חיים כדי לנטרלו:

נהלי פתיחה באש:

הוראות פתיחה באש במקרה של סכנת חיים
השימוש בכלי ירייה מותר, אם הוא נדרש באופן מיידי, כדי להדוף תקיפה שלא כדין, שמבוצעת באמצעות נשק חם או קר, ושנשקפת סכנת חיים מוחשית ליורה או לזולתו.
השימוש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית ייעשה כמוצא אחרון, במידת הזהירות הראויה, כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף.
 פתיחה באש תיעשה רק כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות מתן אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את חייו של היורה או של זולתו.
לצורך הדיפת התקיפה, שמסכנת חיים, מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף במגמה לפגוע בו כך, שיימנע ממנו להשלים את ביצוע מעשה התקיפה. אם ניתן לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין יותר סכנת חיים.
פתיחה באש תבוצע, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בחפים מפשע, הנמצאים בטווח אש.
אם נמלט התוקף והוא עדיין מסכן חיים, ניתן לירות לעבר רגליו, ובמידה ואין בכך כדי לסכל את הסיכון ניתן לירות לעבר גופו, כדי למנוע את המשך התקיפה או למנוע סיכון חיי אחרים במהלך בריחתו. אם נמלט התוקף ואינו מסכן חיים אין לירות בו.
אין לפתוח באש לשם הגנה על הרכוש כאשר לא מתלווה לעבירת הרכוש סכנת חיים.
מתוך נהלי פתיחה באש – המשרד לביטחון לאומי

דיון:

  • מה חשיבותם של נהלי פתיחה באש במקרה הנוכחי?
  • מה חשיבותם של נהלי פתיחה באש לחברה דמוקרטית?

המקרה עורר דאגה בנוגע למשמעויות של חלוקת הנשק בעת מלחמה, ועל האווירה הציבורית שמאפשרת ״יד קלה על ההדק״.

צפו בהתייחסות רה״מ נתניהו לשאלה בנוגע להרג של יובל קסטלמן, שבה הוא נשאל על המקרה ועל הביקורת הציבורית העולה מכך (מדקה 30:05):

דיון:

  • איך אתם מצפים ממנהיגי המדינה, צה”ל וגורמי אכיפת החוק להתייחס למקרה מותו של יובל קסטלמן ז”ל?
  • איזו מן חברה משתקפת לאור התבטאותו של ראש הממשלה? ובחירת גיבוריה?
  • כיצד חברה דמוקרטית צריכה לפעול ביחס לפגיעה במי שאינו מהווה סכנת חיים והתמודדות עם תאונות מסוג זה?

להרחבה

פריג’ה מואשם בהריגת קסטלמן רק בזכות התקשורת. פלא שהממשלה יוצאת נגדה? | הארץ

מאמר דעה מאת יסמין לוי

מערך שיעור: ישראל מואשמת בפשעים נגד האנושות | גיל גרטל

מערך שיעור מאת גיל גרטל שהתפרסם ב”שיחה מקומית”.

קישורים למערכים נוספים בנושא

מערך חינוכי בנושא מוסריתו של צה”ל:

מצפן חינוכי בנושא חלוקת נשק והפרטת הביטחון:

הישארו בקשר





    Skip to content