מצפן: יום המאבק באלימות כלפי נשים

#פמיניזם ושוויון #אלימות מגדרית #מאבק חברתי

המצפן משמש קריאת כיוון להתייחסות אקטואלית עבור צוותים חינוכיים, למען קידום החינוך הפוליטי לדמוקרטיה. התוכן נועד לא.נשי חינוך מכל הסוגים: מורות ומורים, רכזות ורכזים, מדריכות ומדריכים. קרדיט תמונת הנושא: נעם אמיר, שתיל סטוק.

אלימות מגדרית היא אלימות המופנית כלפי אדם בשל מינו או מגדרו, והיא כוללת קשת רחבה של פגיעות: פיזיות, מיניות, כלכליות ונפשיות. בשנים האחרונות ניכרת החרפה מדאיגה במיוחד של אלימות כלפי נשים בחברה הישראלית: מתחילת השנה נרצחו 39 נשים (לעומת 35 בשנת 2024 ו-32 בשנת 2023), ובמרכזי “אלומה” – מרכזי חירום רב־תחומיים לנפגעות ונפגעי אלימות במשפחה – נרשמה עלייה של כ-245% בפניות, מ-62 באוגוסט 2024 ל-214 ביולי 2025.

אלימות נגד נשים מפרה את זכויות האדם הבסיסיות ביותר – כבוד, ביטחון, חירות ושלמות הגוף – ופוגעת בחוסן הבריאותי, החברתי והכלכלי של כולנו. על כן מדובר לא רק בבעיה פרטית או משפחתית, אלא בתופעה חברתית ופוליטית המחייבת התמודדות רחבה. האחריות למגר את האלימות, לצמצם את מרחבי הפגיעה וליצור תרבות של הגנה ושוויון היא של כולנו – נשים וגברים, בכל מעגלי ההשפעה.

המספרים מדברים

מתוך “מעריב”, 24.1.25. לכתבה המלאה
המחוון של הרשות לקידום מעמד האישה בשיתוף פעולה מקצועי והדוק עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) מציג נתונים על אלימות כלפי נשים בחתכים שונים
ynet, 30.10.23 לכתבה המלאה

מתוך דיון שקיימה הוועדה לקידום האישה שהתקיים ב- 30.9.25 – “21 נשים נרצחו השנה באמצעות נשק חם, בשנת 2024 – 13 מקרים בנשק חם ולכן מדובר על עליה דרמטית. “מתוך 21 המקרים, 3 בלבד בוצעו בנשק ברישיון”.

שאלות לדיון

  1. משרד המשפטים מזהה את “השיח הציבורי האלים” כאחד הגורמים לעלייה של 44% במספר התיקים שנפתחו על אלימות במשפחה. כיצד השיח הציבורי האלים – המתרחש ברשתות, בתקשורת ובפוליטיקה – “מכשיר את הקרקע” לאלימות בתוך הבית?
  2. יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה אמרה על העליה ברציחות נשים שמדובר ב”כתב אישום נגדנו כחברה”. אם “כתב האישום” הוא נגד החברה כולה, מהו לדעתך התפקיד שלנו (אנשים פשוטים שאינם במשטרה), במאבק באלימות זו?

המלחמה הסתיימה – ההשלכות ממשיכות

בזמן המלחמה נשים לקחו חלק פעיל במלחמה ובהגנה, אך הן מודרו ועדיין מודרות כמעט לחלוטין ממעגלי קבלת ההחלטות בקבינט ובצה”ל. מלחמה מחמירה את אי השוויון המגדרי, פוגעת קשות במרחבים משמעותיים הנוגעים להורות ולחינוך, כמו גיוס ממושך למילואים של בן הזוג, וביטול או צמצום נרחב של מסגרות חינוכיות, בהן נשים מהוות רוב מוחלט בכוח העבודה. בנוסף, מצב החירום וחלוקת הנשק הבלתי מוגבלת ערערו את מוגנותן של נשים במרחב הביתי.

הגל השקט: אלימות נגד נשים בזמן מלחמה

הפגיעות הכפולה של נשים בתקופת החירום

נשים נמצאות במציאות מתמשכת של עומס רגשי, כלכלי ותעסוקתי: מצוקות נפשיות, אובדן הכנסה, פיטורים וחוסר יציבות. לאחרונה אנו מזהות עלייה חדה גם בפניות על אלימות וגם בגל משמעותי וכואב של פיטורי נשים” – מתוך דיון של הועדה לקידום האישה, 14.11.25

שאלות לדיון:

  • מה ההשלכות של מצב חירום על שיוון מגדרי ומעמד האישה?
  • מה המשמעות של שיוון מגדרי וייצוג לאופי הדמוקרטי ליברלי של המדינה?

סיכום

נקרא את שירה של עדי קיסר מתוך הספר “דברי הימים” (2018)

נשים וגברים חווים חוויות שונות במרחב האישי והציבורי. השיר הוא פתח לשיחה ולדיון על ההבדלים האלו ועל האחריות של כולנו לעצב מציאות של מוגנות, ביטחון ושגשוג לכולםן.

מקורות להרחבה לימוד והשראה

עוד על חשיבות שיתוף נשים בתהליכי קבלת החלטות בכלל ותהליך השלום בפרט, בהתאם להחלטה 1325 של האו”ם במערך לזכרה של ויוויאן סילבר – לעמוד המצפן

מערך שיעור מאת בונות אלטרנטיבה – לעמוד המערך

חמישה תמרורי אזהר”ה בזוגיות לנוער של פורום מיכל סלה

שיתוף מערך השיעור:
Copied
בחזרה לעמוד הנושא

הישארו בקשר





    Skip to content