מצפן: משבר הומניטרי

#ציונות_מוסרית

המצפן משמש קריאת כיוון להתייחסות אקטואלית עבור צוותים חינוכיים, למען קידום החינוך הפוליטי לדמוקרטיה. התוכן נועד לא.נשי חינוך מכל הסוגים: מורות ומורים, רכזות ורכזים, מדריכות ומדריכים.

ישראל יצאה למלחמה בחמאס אחרי הטבח המזעזע של ה-7 באוקטובר.  חמישה חודשים חלפו והמלחמה בחמאס ממשיכה. בקרב האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה התפתח משבר הומניטרי, הכולל רעב ואי-ביטחון תזונתיבקרב שישית מהילדיםברצועה.

מהו משבר הומניטרי?

למרות שאין הגדרה חד-משמעית למושג, במסמכיו מגדיר האו”ם ‘משבר הומניטרי’ באופן הבא:

משבר הומניטרי מוגדר כמצב שבו הצרכים האנושיים הם רבים ומורכבים מספיק כדי לדרוש סיוע חיצוני. משבר הומניטרי הוא מצב המאיים על חייה ורווחתה של אוכלוסייה גדולה ודורש שיתוף פעולה יוצא דופן כדי להבטיח את הישרדותה, הטיפול בה וההגנה שלה. (מקור ההגדרה)

כבר לפני שבע שנים דובר על כך שעזה נמצאת על סף משבר הומניטרי, כאשר בתים ברצועה זכו ל-8 שעות חשמל ביום, והמים בברזים היו בלתי ראויים לשתייה:

אזהרות צה”ל

עוד בנובמבר עלה חשש במערכת הבטחונית מפני התדרדרות למשבר הומניטרי ברצועה:

גם בעיתוני החדשות המרכזיים מתייחסים למשבר ורואים בחמאס את האחראים לו:

וכך תיאר זאת תומר פרסיקו: 

האם זו השעה לעסוק במשבר בעזה?

מנגד, קולות בציבור הישראלי קוראים להמנע מלעסוק במשבר ההומניטרי בעזה, כל עוד החטופים בידי החמאס, ועשרות אלפי מפונים מהצפון והעוטף לא שבו לביתם. אחרים מודים שיש משבר הומניטרי, אבל מטילים את האחריות על חמאס, או רואים בכך כלי ליצירת לחץ נוסף על החמאס לטובת שחרור החטופים.

לדיון:

  • מדוע חשוב לדון במשבר ההומניטרי ברצועה?
  • עד כמה נתפסת האוכלוסייה האזרחית ברצועה במושגים אנושיים בשיח הישראלי?
  • ממה הדבר נובע?
  • האם אי הספקה של סיוע הומניטרי לאוכלוסיה היא כלי לגיטימי במלחמה? ומה המשמעויות של זה?

להרחבה:

עיון בדף הויקיפדיה ״המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל״

הישארו בקשר





    Skip to content