השבוע יצוין ברחבי העולם יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שנקבע ל-27.1 – תאריך שחרור מחנה אושוויץ ב-1945 בידי הצבא האדום, לפני 80 שנה בדיוק.
יום השואה הבינלאומי מעוצב כיום זיכרון אוניברסלי להשמדת העם הכי קיצונית בהיסטוריה. לקחיו המוסריים כלקחים אוניברסליים, עבור האנושות כולה.
הפנייה לתכנים – יום השואה הבינלאומי
בית לוחמי הגטאות
סדנאות מקוונות חדשניות ואינטראקטיביות:
מכון מורשת
מערכי שיעור מצוינים של מכון מורשת:
האו”ם וציון יום השואה הבינלאמי
שרשור מתעדכן באופן אוטומטי ברשת אקס
בינ”ה
מערך שיעור ליום השואה הבינלאומי
אחד התוצרים הישירים של שואת העם היהודי, הוא האמנה מ-1949 הקובעת אתההסכמה למנוע ולהעניש על רצח עם. ישראל חתמה על האמנה הזו מיד לאחר יצירתה, והיו לכך השלכות ממשיות: האמנה שימשה בסיס מוסרי ובינלאומי להענשת נאצים בכירים כמו אדולף אייכמן, ומצד שנילהסגרת אזרח ישראלי ממוצא סרבי שנחשד בהשתתפותברצח העם בבוסניה. ישראל ראתה עצמה מחוייבת במיוחד לאמנה הזו לאורך השנים.
זילות השואה
במרץ 1988, פרסם פרופ’ יהודה אלקנה ז”ל, ששרד את אושוויץ מאמר דעה הנושא את השם “בזכות השכחה”, בו כתב:
“הישענות על לקחי העבר לצורך בניית העתיד, שימוש בסבל העבר כטיעון פוליטי, הם כשיתוף המתים בתהליך הדמוקרטי של החיים”.
דיון:
- למה שימוש בסבל כטיעון פוליטי זה מסוכן?
- מה הלקח שהמדינה היהודית צריכה להפיק מהשואה שעבר העם היהודי?
יום השואה הבינלאומי הוא הזדמנות להדגיש את ההיבטים האוניברסליים של השואה.
“כל השפלת אדם בהיותו אדם היא גם השפלת עצמי, כל שפיכת דם לשווא היא גם שפיכת דמי, כל ילד הבוכה מול ביתו שנהרס זה גם אני, כל אדם שנעקר מאדמתו אני בו. אותנו השפילו, עינו, הרסו את ביתנו, לכן אני לעולם לא אשפיל, לעולם לא אענה, לעולם לא אהרוס, כל זה מצווה עלי השואה שלי. לעולם לא להוות לאחרים מה שאחרים הוו לגבי – זו נקמתי, נקמתי המוסרית.”
– ליאו הרצוג –
