מה הגבולות שלנו?

#גבולות_השיח #פלורליזם #

מערך קצר ושימושי שנועד לעסוק בגבולות הפלורליזם במסגרת החינוכית שלנו, דרך התמקדות בשאלת המפגש והשיח עם דוברים שונים. מומלץ כמשבצת הכנה לצוות ולחניכים לפני סמינרים וסדרות חינוכיות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בחברה פלורליסטית, ובמסגרת שמחנכת לסקרנות ולבירור עמדות, איך נראים גבולות הפלורליזם? איך נזהה מתי ריבוי דעות, שנחוץ לטובת שיחה חינוכית מורכבת ומאתגרת, כולל בתוכו דעות השוללות את ריבוי הדעות? בשביל שאלות אלה ואחרות נוצר המערך שלפניכם.

חלק פותח: מה הגבולות שלנו?

פותחים בשאלה: האם מי שמאמינים בריבוי דעות כמונו צריכים לפגוש את כל הדעות האפשרויות, בלי הגבלה?

מבקשים מהמשתתפים לחשוב על דמות או ארגון שהיו רוצים להביא לשיחה במסגרת החינוכית במטרה לאתגר את הדיון. 

לאחר מכן, כל המשתתפים רושמים על דף שם או כותרת של אדם, או שם של ארגון, שבעיניהם צריך להביא אותו לשיחה מאתגרת במסגרת החינוכית, למרות שברור ששיחה כזו לא תהיה קלה לקהל באוריינטציה ליברלית. מתחת לשם/כותרת יש לרשום, למה נכון בעיני להביא אדם/ארגון כזה למסגרת. אם צריך, אפשר לתת דוגמאות: אסיר משוחרר; נרקומן שנגמל; נער גבהות שחי במאחז לא חוקי; פעיל מארגון אנטי-להט”בי;  פעיל למען גירוש פליטים; חוקרת שטוענת שגברים סובלים מאלימות במשפחה לא פחות מנשים; וכו’ וכו’.

לדיון:

  • מהדוגמאות שעלו, יש מישהו.י שחושב.ת שלא צריך לתת במה לדעותיו? ולמה?

חלק שני: הציוץ של צבי סוכות

צבי סוכות צייץ את זה מיד לאחר שנפגש עם שלוחה של מכינת רבין:

לדיון:

  • מה משמעות המסר של סוכות, “אם לא נדע לדבר לא נהיה פה”?
  • את מי הוא מבקש לעקוץ כשהוא מדגיש את חשיבות השיח והמפגש?
  • מה הפער שישנו בין אדם עם כוח פוליטי ממשי וחברות בקואליציה, ובין מכינאים שמבקשים לשוחח?
  • צבי סוכות הוא איש מעשי, שמתפלל במתכוון בקבר יוסף שבשכם ומקים סוכה בליבו של כפר פלסטיני. האם בכל מצב היה מוכן לשבת ולשוחח, או שיש לו עקרונות מוסריים משלו?

חלק שלישי: מיהו צבי סוכות

כרטיס ביקור

שם: צבי סוכות | תאריך לידה: 3 באוקטובר 1990 | תפקיד נוכחי:

שירות צבאי: סוכות לא שירת בצבא, וקיבל פטור בגין “אי־התאמה” אחרי שבראיון בלשכת גיוס הודיע שאין לו אמון בצבא מאז ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון ב-2005.

קריירה: לפני כניסתו לכנסת היה עורך השבועון “גילוי דעת”, יו”ר תנועת אמונים, מנכ”ל מפלגת עוצמה יהודית, דובר הישוב יצהר ועוזרו של יו”ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן.

עבר פלילי: נעצר שלוש פעמים במהלך הפגנות נגד אלוף פיקוד המרכז בשנים 2007-2009, גדי שמני, בגלל התנגדותו של סוכות לפינוי מאחזים על ידי צה”ל. נעצר עם חשודים נוספים בחשד להצתת מסגד בכפר יאסוף ב-2010, אך שוחרר לאחר כמה שבועות בשל חוסר ראיות. כשנתיים לאחר מכן הוא הורחק מיהודה ושומרון לתשעה חודשים בצו מנהלי שמטרתו “לשמור על ביטחון התושבים”.

אקטיביזם: בדצמבר 2015 ארגן הפגנה נגד השב”כ בכיכר הבימה בתל אביב ובה שיחזר עינויים של עצירים מנהליים יהודים שהיו מעורבים בפיגוע בדומא. בראשית 2017 הוביל מאבק נגד פינוי המאחז עמונה, ולאחר מכן השתתף במאבק להקמת היישוב עמיחי למפונים. בשנת 2021 הוביל את הקמת המאחז אביתר בשומרון. ב-5 באוקטובר 2024, בעקבות פיגוע הירי הערב בכפר חווארה שבשומרון, חבר הכנסת צבי סוכות פתח לשכה פרלמנטית באיזור הפיגוע. מאז ה-7 לאוקטובר ח״כ סוכות השתתף בפעולות מחאה למניעת העברת סיוע הומניטרי לתושבי עזה

מי שמעוניינים בהרחבה על האיש:

הבעיה בפלורליזם חד-צדדי

האם פלורליזם יכול להוביל אותנו לתת לגיטימציה לעמדות ותפיסות עולם גזעניות וחשוכות שמנוגדות לדמוקרטיה? כך כותב גדי גבריהו, ממובילי התארגנות י”ב בחשוון, בביקורת על קבוצת פעילים שנסעו לחברון לשיחת הידברות עם הרב דב ליאור, אוהד מוצהר של הרוצח ברוך גולדשטיין:

אם לא יוגבלו השיח וההידברות בכלל התלמודי “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך” – נמצא את עצמנו בעולם המטשטש את המחלוקות הבסיסיות ביותר בין בני האדם, ונישטף כולנו בפלורליזם העולה על גדותיו ואינו מאפשר אחיזה איתנה בעמדות המוסריות היסודיות של חיינו.

כך הפלורליזם מכשיל את עצמו: אנשי דת גזענים ומסיתים, שאינם מקבלים אף לא אחת מהנחות הפלורליזם וההומניזם, נעזרים דווקא בערכים אלה כדי להצטייר כשיות תמימות. ואנשי ה”שיח בכל מחיר” מזכירים את הכבש הבודד, היחיד ששרד לאחר שחבורת זאבים טרפה את חבריו, והתעקש על זכותו להיטרף גם הוא, וזאת – כדי לשנות את הזאב מבפנים…

גדי גבירהו, על מחלוקת וגבולות הפלורליזם, דעות 52, 2011

לדיון:

  • מה דעתכם על דבריו של גבריהו?
  • מה זה אומר שיכול להיות ‘יותר מדי פלורליזם’?

סיכום

קוראים יחד את המאמר של עמרי שפרוני, שבו נימק מדוע לא ירצה להפגיש את צבי סוכות עם חניכדי המכינה בראשותו.

לאחר הקריאה:

  • האם ניתן בכלל להפריד בין סוכות האיש, ובין התנועה הפוליטית-רעיונית שהוא חלק ממנה?
  • האם חבריו היו מוכנים לארח לשיח פתוח ארגונים שסותרים באופן עמוק את תפיסת עולמם, כמו ‘שוברים שתיקה’?
  • מדוע חשוב לעסוק בסימון של ערכים, ולא לדבר רק על אנשים ספציפיים?

הישארו בקשר





    Skip to content