מטרות:

1. להבין ממלכתיות כתפיסה של אזרחות משותפת
2. להיווכח בקשר בין ממלכתיות לעקרונות דמוקרטיים ליברליים
3. לאמץ תפיסת עולם ממלכתית

זמן: 45 דק’ עד שעה.

פתיחה: מהי ממלכתיות?

(5 דק’)

נשאל: מה זה ממלכתיות? מהיכן המילה מוכרת לנו?

נכתוב על הלוח שמש אסוציאציות

חלק א- המצאת הממלכתיות:

(10 דק’)

נציג את הסרטון של ד”ר ניר קידר-

נכתוב על הלוח את ההיגדים הבאים:

• תודעה של מדינה
• תודעה של אזרחות 
• מה זה אומר להיות אזרח במדינה

שאלות לדיון:

• מה תפקיד הממלכתיות? 
• למה זה חשוב לבן גוריון? מה הוא ניסה להשיג?
• האם ממלכתיות נחוצה לנו עד היום?

נסכם, הממלכתיות היא התודעה האזרחית המשותפת, המשמעות של להיות חלק מהמדינה, כיחידים וכקבוצה. בן-גוריון הגה את המושג וגם את המשמעות שלו. לאזרחים יש אחריות למדינה, על כל הקבוצות שמרכיבות אותה, ולמדינה אחריות עבור כל אזרחיה, באופן שווה ושיוויוני. על-פי תפיסת הממלכתיות מוסדות המדינה הם האחראים היחידים והבלבדיים לאזרחי המדינה.

חלק ב’- החלטות שעיצבו את דמותה הממלכתית של המדינה

(25 דק’: 15 דק’ בקבוצות ועוד 10 דק’ במליאה)

החלטות רבות שהתקבלו בקום המדינה משקפות את התפיסה הממלכתית. 

נחלק את המשתתפים לקבוצות עבודה קטנות של 4-5, כל קבוצה תעסוק בסוגייה עליה התקבלה החלטה ממלכתית משמעותית שעיצבה במידה רבה את חיינו עד היום. כל קבוצה תלמד על סוגיה אחת מתוך הטקסטים הקצרים ותציג אותה למליאה (אם יש כמות גדולה יותר של משתתפים ניתן לחלק לשתי קבוצות עבודה את אותה סוגייה).

השאלות הזהות לניתוח כל סוגיה (מופיעות גם בטקסט):

• מהי ההחלטה שהתקבלה? 
• האם היו התנגדויות להחלטה? מצד מי? 
• באיזה אופן ההחלטה משקפת את תפיסת הממלכתיות? 
• איך זה בא לידי ביטוי בישראל של היום? 
  

1. שירות נשים בצה”ל

קטע מתוך נאום “בעקבות דבורה” שנשא דוד בן-גוריון בפני קצינות בשנת 1951.

למקור באתר “פרויקט בן-יהודה”.

להרחבה: שיעור של “פרדס” על שירות נשים

2. “הסטטוס קוו”

קטע מתוך מכתב “הסטטוס קוו” המסדיר מספר סוגיות הקשורות בדת ומדינה.

3. הקמת צה”ל

פקודת הקמת צה”ל משנת 1948.

למקור בארכיון צה”ל.

4. חוק חינוך ממלכתי

“חוק החינוך הממלכתי” משנת 1953- סעיפים 1 עד 5

למקור באתר בכנסת.

חלק ג’- ביקורת על הממלכתיות

(15 דק’- אם יש זמן)

כחלק מהתפיסה הממלכתית של קום המדינה, הייתה נהוגה מדיניות של “כור היתוך”. 

נקרא יחד טקסט שכתב בן-גוריון בנושא מתוך “יעודי הרוח והחלוציות בישראל”, ב-1951:

אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצווי תבל, המדבר בלשונות רבות חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות” ושבטים שונים בישראל. ומוטל עלינו להתיך מחדש כל הציבור הרב והמנומר הזה, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות, החברתיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים. עלינו להנחילם רוח, תרבות, ספרות, מדע, אמנות. עלינו להכניסם למסגרות חברתיות ומדיניות חדשות, להנחיל להם זיקה לעברנו ולחזוננו לעתיד; עלינו לחנכם לחיי עם עצמאי, לחיים ממלכתיים, לשלטון עצמי, לחירות, לאחדות יהודית, לאחווה אנושית, לעזרה הדדית, לאחריות קולקטיבית, ובו בזמן עלינו לדאוג לבטחונם, לבטחון המדינה וחירותה ומקומה בעולם. מלאכה זו עלינו לעשותה בתקופה מסוערת ומסוכסכת, כששלום-העולם תלוי בשערה ואנו מוקפים צוררים ויריבים.“

שאלות לדיון: 

• מה דעתכם.ן על תפיסת “כור ההיתוך”? 
• האם באמת ניתן להתיך את הזהויות שמרכיבות את החברה הישראלית לזהות אחת? 
• מה המחירים של זה?

לטקסט המלא מתוך “פרויקט בן-יהודה”.

סיכום:

מושג הממלכתיות כפי שהגה אותו בן-גוריון מבטא תודעה אזרחית משותפת של כל אזרחי מדינת ישראל למדינה, ואת אחריות המדינה לאזרחים. החלטות רבות שהתקבלו ברוח הממלכתיות כשקמה המדינה משפיעות על החיים שלנו עד היום. החברה בישראל שינתה את פניה מקום המדינה ועד היום, וסוגיות רבות עדיין נמצאות במחלוקת בין קבוצות שונות. ברוח הממלכתיות חשוב שנשאל את עצמנו: על איזה ערכים בישראל חשוב לנו לשמור?

---

המערך בשיתוף

קרדיט לתמונה בראש העמוד: PINN HANS הנס פין HANS PIN אוסף התצלומים הממשלתי.

מערכים נוספים באתר:

להרחבה על ממלכתיות ע”פ בן-גוריון: