מהלך המערך
מטרות המערך :
1. בחינה עצמית של מניעים לשירות.
2. שיחה על חשיבות עמוד השדרה הערכי של הצבא.
דיון פתיחה:
1. למה אנחנו מתגייסים לצבא? (כי חייבים, כי זה חשוב, כי אני מרגיש חובה, כי זה משמעותי)
2. מה מניע אותי היום לשרת בצבא ?
3. האם יש תפקיד שבו אני רואה את עצמי משמעותי/ת ?
4. האם המלחמה שינתה את המניע שלי להתגייס ,אם כן תארו.
חלק א’ – מחרדה לא בונים מדינה
נצפה בקטע של אליהו יוסיאן שמדבר על איך צה”ל צריך לנהוג במלחמה:
דיון:
1. מה דעתכם על ההנחות שהוא מניח?
2. האם נקמה לדעתכם היא מניע חשוב ללחימה?
3. האם הצבא עוצמתי יותר כאשר הוא מונע מנקמה או כאשר הוא נוהג באופן מוסרי.
4. מחלקים את הכיתה לשתי הקבוצות עפ”י התשובות.
5. כל קבוצה כותבת לעצמה את הנקודות שמסבירות את הטענה שלה ובוחרת נציג/ה שיציגו את הטענות.
להרחבה:
להרחבה בסוגיית הנקמה ניתן לראות את הראיון עם משה פייגלין:
ולשאול:
- עם מה מתוך הדברים שלו אתם מזדהים ומה לדעתכם בעייתי?
צפו יחד בסא”ל לוטם פרן פרח, מפקד גדוד 8, מדבר עם חייליו לקראת כניסתם לעזה:
דיון:
- לעומת דבריו של יוסיאן, מה עמדתו המוסרית של מפקד גדוד 8?
- מה משמעותה של עמדה מוסרית זאת?
חלק ב’ – ציונות של שלום ביטחון ומוסר
קוראים את הראיון עם יצחק רבין:
דיון:
- מהן הטענות המרכזיות של רבין על המניעים החזקים והחלשים לשירות?
- למה לדעתו הנקמה היא חולשה?
קוראים את ״אסטרטגיה של שלום״ של יגאל אלון:
התחלקו לרביעיות, בכל רביעייה דונו בסוגיות הבאות:
שאלות לדיון:
1. כתבו בקבוצה את ההנחות המרכזיות והחשובות מבחינתכם של יגאל אלון.
2. כיצד מתאר יגאל אלון את מושג השלום, מה מאפיין אותו?
3. האם שלום לידו הוא הנחת הנשק?
4. האם אתם תופסים את עמדתו כחולשה או כעוצמה?
חלק ג’ – חינוך בעת מלחמה
קוראים את תפקיד החינוך לנוכח אימת המלחמה של צבי לם:
דיון:
- כיצד מוצגת המלחמה בטקסט ומה השפעותיה האפשריות על דמותה של החברה.
- האם פיתוח יצר הנקמה בעקבות המלחמה ייצר לדעתכם חברה טובה יותר בישראל? כיצד זה ישפיע?
קוראים את השיר מי האיש מתוך תהילים (אפשר לשיר ביחד):
(יג) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב.
תהילים ל״ד
(יד) נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה.
(טו) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.
דיון:
- מי האיש המתואר בשיר?
- האם אתם מתחברים לציווי בשיר?
- מה המשמעות של לבקש שלום וגם לרדוף אותו?
- האם יש סתירה בין להיות אנשי שלום ובין השירות הצבאי?
קוראים את שליחות ביטחונית של יגאל אלון:
דיון:
- כיצד מאפיין אלון את העיסוק הצבאי, מדוע הוא מכנה זאת הטרגדיה הגדולה בחיי העם היהודי?
- מהו התפקיד של היהדות והיהודים עפ”י אלון?
- מהי סכנת הצבאנות, מדוע הוא רואה את זה כדבר מסוכן?
- בתוך הטרגדיה מה הפתרון שהוא מציע?
- כיצד לדעתכם ניתן ליצוק תוכן חיובי לשירות הצבאי?
סיכום:
הערות למנחה:
עברנו דרך פרספקטיבות שונות של מניעים לעיסוק הצבאי ואף ללחימה. השאלה שעולה ביחס לעובדה שאנחנו בזמן מלחמה, שעברנו טבח, שאנחנו כועסים אפילו שיש בנו יצר נקמה כזה או אחר. אנחנו יכולים לשאול את עצמנו – במה אנחנו רוצים להיות שונים מאויבינו, האם מעשיהם הם המגדירים את אמות המוסר שלנו, האם מותר לנו להיות להיות מוסריים וחזקים בעת ובעונה אחת.
- איך אני רואה את תפקידו של צה”ל בעקבות הדיון?
- מה זה אומר עליי כחייל?
קוראים את השיר של אהרון שבתאי. כל אחד כותב כותרת לעצמו – “דברים שחשוב לי להגיד לעצמי כחייל/ת בצה”ל”: