רקע

ב30.11.23 אירע פיגוע קשה בכניסה לירושלים בהם נרצחו 3 אזרחים. שני מחבלים, תושבי שכונת באהר שבמזרח העיר נוטרלו על ידי יובל קסטלמן שנסע בסמוך למקום הפיגוע, עצר את רכבו ופגע במחבלים בעזרת נשקו. במקביל שני חיילים שהיו במקום ניסו גם הם לפגוע במחבלים אך ירו במקום זאת ביובל קסטלמן שנהרג כתוצאה מכך. זאת למרות שיובל זרק את נשקו, נופף בידיים, הוריד את מעילו, כרע על הברכיים וגם צעק להם בעברית שלא ירו בו.

עוד בטרם התבררו כל פרטי המקרה החיילים נחשבו למי שנטרלו בעצמם את המחבלים ונתפסו כגיבורים:

האזינו יחד לראיון של אביעד פריג׳ה מיד אחרי האירוע עם ינון מגל לערוץ 14:

• החייל אומר ״כל חיילי צה״ל מתים לעשות איקס״, למה הכוונה? מה זה מעיד על התרבות שנוצרת בקרב חיילים, ומה זה משקף על החברה הישראלית?
• המראיין שואל ״האם עשית וידוא הריגה?״ – מה המשמעות של ״וידוא הריגה״? מתי יש לעשות פעולה זאת?

אפשר לסכם את הדיון עם קטע אודיו קצר של אילנה דיין המסכם את כל הפרשה:

רבים מיהרו לקשר בין המקרה הנוכחי למקרה של אלאור אזריה מ-2016. גם אז נוהל דיון ציבורי סוער לגבי מעשים לא חוקיים של וידוא הריגה, והוויכוח של דמותו של החייל אזריה כגיבור או כמי כמפר חוק הלוקח סמכות שיפוטית שאינו שלא:

המדינה הגדירה נהלים לפתיחה באש במקרה של סכנת חיים, שמגבילה את השימוש בנשק כך שיעשה מינימום של פגיעה באדם המהווה סכנת חיים כדי לנטרלו:

נהלי פתיחה באש:

דיון:

• מה חשיבותם של נהלי פתיחה באש במקרה הנוכחי?
• מה חשיבותם של נהלי פתיחה באש לחברה דמוקרטית?

המקרה עורר דאגה בנוגע למשמעויות של חלוקת הנשק בעת מלחמה, ועל האווירה הציבורית שמאפשרת ״יד קלה על ההדק״.

צפו בהתייחסות רה״מ נתניהו לשאלה בנוגע להרג של יובל קסטלמן, שבה הוא נשאל על המקרה ועל הביקורת הציבורית העולה מכך (מדקה 30:05):

דיון:

• איך אתם מצפים ממנהיגי המדינה, צה”ל וגורמי אכיפת החוק להתייחס למקרה מותו של יובל קסטלמן ז”ל?
• איזו מן חברה משתקפת לאור התבטאותו של ראש הממשלה? ובחירת גיבוריה?
• כיצד חברה דמוקרטית צריכה לפעול ביחס לפגיעה במי שאינו מהווה סכנת חיים והתמודדות עם תאונות מסוג זה?

קישורים למערכים נוספים בנושא