הצטרפו לקהילת המגדלור!

לקבלת מערכים אקטואליים ישירות למייל





    נושאים לחינוך פוליטי

    עמודים ראשיים

    CPT Tag: משבר האקלים

    מצפן: משבר האקלים והדמוקרטיה

    הקיץ של ינואר: העולם שהכרנו משתנה. משבר האקלים הוא עובדה, השאלה היא מה ממשלות ומקבלי החלטות עושים לגביו. בצפון הארץ כבר הוכרזהבצורת,בשל מיעוט הגשמים.

    במאבק על הדמוקרטיה, הסביבה נדחקת לשוליים. כמעט ולא עוסקים בציבור בסוגיות של זיהום אוויר, תחבורה ציבורית וחשמלית, ניהול פסולת, אנרגיה מתחדשת, שטחים פתוחים ומשבר האקלים.

    רקע: חוק האקלים

    במהלך 2025 אמורה הכנסת לאשר סופית את חוק האקלים. זוהי ההתחייבות של ממשלת ישראל בפני מדינות העולם, לתרום את חלקה במאבק בהתחממות הגלובאלית. החוק עבר ריכוך משמעותי בידי משרד האוצר. הוא קובע ששיעור פליטת גזי החממה יופחת ב-27% עד 2050 – יעד נמוך ביחס לעולם.

    לדיון: למה חשוב שיהיה חוק אקלים?

    ישראל ביחס לעולם

    לדיון: למה בעצם הפסקנו לעסוק במשבר האקלים?

    טראמפ ומשבר האקלים: הכחשה מוחלטת

    מתוך: מגזין ליברל

    לראשות הסוכנות להגנת הסביבהמינה טראמפמכחיש אקלים ידוע. הממשל החדש מוביל קו מובהק של התעלמות מהצורך להתמודד עם משבר האקלים.

    לדיון: מה ההשלכות שיהיו בעולם למדיניות האמריקאית החדשה?

    ובינתיים בישראל: השרה המעופפת

    השרה להגנת הסביבה, חובבת הנסיעות על חשבון הציבור, כבר הדגימה בעבראת קשריה החמים עם בעלי הון המחזיקים במפעלים מזהמים:

    דיון

    • מדוע לדעתכם הטיפול במשבר האקלים והגנת הסביבה הן בתחתית סדר העדיפויות הממשלתי?
    • מה הקשר בין המאבק נגד משבר האקלים והמחאה למען הדמוקרטיה?

    להרחבה

    המרכז לייעור עירוני והצללה

    המרכז לייעור עירוני והצללה מקדם את קירור והצללת ערי ישראל באמצעות עצים, כהיערכות לשינויי האקלים. העץ הינו פתרון מבוסס טבע להתמודדות עם ההתחממות הגוברת במרחבים העירוניים והמרכז פועל לשינוי תפיסת העצים כתשתית חיונית. המרכז פועל במועצה הישראלית לבנייה ירוקה, בשותפות עם קרן יד הנדיב ועם המשרד להגנת הסביבה. המרכז מפתח ידע מקצועי בתחום ומעניק ליווי והדרכות לעיריות המכינות תכניות אסטרטגיות לייעור עירוני ומבצעות פרויקטי נטיעות עצים בערים.

    אדם טבע ודין

    אנחנו פועלים בבתי המשפט ובכנסת לשם ההכרה בזכות הציבור לסביבה ראויה כחלק מהזכויות החוקתיות המגיעות לכל אדם בישראל. אנו מאמינים כי זכות זו היא בסיסית ויש להתייחס להידרדרות הסביבתית ולשינויי האקלים כמשבר של זכויות אדם. לכל אחד ואחת בישראל מגיעה סביבה ראויה ואיכותית, ואנו פועלים בדחיפות ליצירת חקיקה סביבתית הצופה אל העתיד, לקידום מוכנות להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הפגיעות של כלל האוכלוסיות בישראל. אנו המנסחים והיוזמים של רוב חוקי הגנת הסביבה בישראל בשנים האחרונות, ומשתמשים בנסיוננו המשפטי הרב, במומחיותנו המדעית, בהתמקצעותנו התכנונית ובהסברה וקמפיינים ציבוריים כדי להגן על משאבי הטבע, בריאות הציבור ואיכות החיים.

    נובמבר סייל בזמן מלחמה

    המלחמה סוחפת אחריה את כל תחומי החיים, וגם מרחב של צרכנות הופך למאבק בין תמיכה בישראל לתמיכה בפלסטינים. מצד אחד בעלי הון ותאגידים מחזיקים בתפיסות שונות לגבי המלחמה ומדיניותה של ישראל משפיעים על ציבור הצרכנים. מצד שני גם לציבור הצרכנים עצמו יש כוח צרכני להחליט על גבולות הלגימיות. במערך הקרוב נתמקד בביקורת על אותם תאגידים, ונבחן את הכוח של הציבור כצרכן.

    שאלות פתיחה

    • מה אני מתכנן/ת לקנות בנובמבר סייל?
    • לפי מה אני בוחר איפה אני קונה?
    • האם המלחמה משפיעה על הבחירות שלנו בקניות?

    מלחמה וצרכנות

    לפניכם ארבע דוגמאות ליחס המורכב שבין עולם הצרכנות והמלחמה. נתחו את הכתבות יחד עם המשתתפים.

    בלו-נובמבר_-לקנות-בגדים-ולשמור-על-מצפון-נקי–TheMarkerDownload
    השפעת המלחמה על קנייה מטורקיה
    השפעת מפרסמים על מדיניות טוויטר
    קניה כחול לבן בזמן מלחמה

    שאלות לדיון

    • מי הגורמים שיושפעו מהבחירה הצרכנית?
    • אילו ערכים הבחירה הזו משרתת?
    • של מי כוח ההשפעה כאן? מניין הכוח שלו?
    • מה מקרים אלו חושפים לגבי השלכות ההתנהלות הכלכלית שלנו וכוחו של הכסף מעבר למלחמה?

    מקרה נוסף של השפעות המלחמה על החלטות כלכליות קשור לבעלי הון יהודים התורמים לאוניברסיטאות הגדולות בארה”ב, בהן ישנה מחאה גדולה כנגד ישראל:

    • מה ההבדל בין המקרה של האוניברסיטאות לבין סוגיות הצרכנות? 
    • אילו סכנות עלולות להיות בשמירת סף מסוג זה? (חשבו למשל על חילופי התורמים לאונברסיטאות כפי שעלה בכתבה? )
    • מה צריך לדעתכם לשמור על הדרך הערכית והפוליטית של מוסדות?

    צרכנות פוליטית

    קראו עם המשתתפים את ההגדרות לצרכנות פוליטית במאמר של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בקשו מהמשתתפים לכתוב ולשתף:

    • אילו ערכים היינו רוצים שיעמדו בבסיס ההתנהלות הצרכנית שלנו?
    • באיזה אופן זה ישפיע על ההתנהלות הצרכנית בתקופות זו ובכלל?

    מה זה בכלל משבר האקלים?

    ד”ר דב חנין על משבר האקלים, למה ייאוש הוא לא אופציה, מה בתכלס אפשר לעשות, ולמה שווה להתמקד בניצחונות שכבר השגנו?

    עו”ד לי-היא גולדנברג

    עו”ד לי-היא גולדנברג מתמחה בניהול משאבי טבע, תעשייה, משק האנרגיה ואקלים. עוסקת יותר מעשור בתחום הסביבה והאקלים הן בפן המקומי והבינלאומי. לי-היא אחראית לפסקי דין משמעותיים ביותר בפסיקה הסביבתית בעשור האחרון וביניהם: הובלת ההליך המשפטי למניעת הרחבת בז”ן במפרץ חיפה, החלת חוק המים על מפעלי ים המלח וייצוג האינטרס הסביבתי בעתירת “מתווה הגז” בבג”צ.

    עידן טל

    מדריך בלתי פורמאלי בנושא קיימות וכלכלה מעגלית. מדריך במסגרות חינוך שונות בעשור האחרון, בצוות הקיימות של תנועת השומר הצעיר, בוגר קורסים של אידאה והשל. ניסיון עשיר בחינוך ישיר עם ילדים ונוער.

    מיטל פלג מזרחי

    מיטל פלג מזרחי- חוקרת כותבת ומרצה על אופנה, צדק סביבתי וצריכה, ממייסדות “מתלבשות”- התנועה לקידום אופנה הוגנת בישראל, מרצה במכללת תל חי ובגרין אקדמי ומנהלת תחום מעבר צודק ב’חיים וסביבה’ ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. בוגרת לימודי אופנה ותרבות במכללת תילתן ולימודי מדיניות ציבורית עם התמחות במשרד האוצר בתחום כלכלה ירוקה.
    חובבת מושבעת של בגדים עם סיפור ומאמינה בכוח של אופנה להציל את העולם. בשנת 2021 נבחרה לרשימת 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker בשל פעילותה בתחום האופנה והסביבה.

    אורי וולטמן

    אורגנייזר ארצי של תנועת עומדים ביחד, ונמנה עם מייסדי התנועה. פעיל חברתי ופוליטי, שהיה מעורב בהתארגנויות קהילתיות שונות (ועד שכונה למאבק באלימות משטרתית, קואליציית ארגוני להט”ב למאבק מול העירייה) ותיכנן והוביל קמפיינים ציבוריים. בעבר היה יועץ פרלמנטרי בכנסת, ומנוסה בחיבור בין קמפיינים ציבוריים לבין מהלכי חקיקה.

    איתמר אבנרי

    פעיל פוליטי מזה למעלה מעשור. חבר הנהגה וממקימי תנועת “עומדים ביחד”. עסק בכתיבת תוכן ובארגון קהילתי בתנועה, וכיום רכז פיתוח של תחום הארגון הקהילתי בתנועה ובמטה האזרחי. בעבר פעיל באיגי (ארגון הנוער הגאה) ובאגודת הלהט”ב. ממובילי יוזמת “גרין ניו דיל לישראל” להתמודדות חברתית עם משבר האקלים, חבר בפורום האקלים הישראלי וכותב ומרצה בנושא בבמות שונות. דוקטורנט ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

    Skip to content