מערכי יסוד שנועדו לסייע בחינוך לדמוקרטיה בקיבוץ ובמרחב הכפרי בתקופת המלחמה, במטרה לקיים שיח פוליטי-אקטואלי עם בני הנוער.
הקדמה
המשמעות של להיות קיבוצניק השתנתה אחרי ה-7 באוקטובר. האירועים הקשים, גילויי הגבורה, והסולידריות החברתית, הוכיחו מעל לכל ספק שהתנועה הקיבוצית רחוקה מלסיים את תפקידה ההיסטורי בישראל.
המערכים הקרובים נועדו לתת בסיס לדיון על ההקשר הקיבוצניקי של השבת השחורה וכל מה שקרה אחריה, ולחדד במשותף את שליחותה החברתית של החברה הקיבוצית היום.
מטרות
1. חיזוק הגאווה ושייכות של בני הנוער בקיבוצים על העמידה הסולידרית של קיבוצים ותנועה הקיבוצית
2. לעודד פיתוח תודעה דמוקרטית-ליברלית גם בשעת משבר, מלחמה וחירום – לא לזנוח את הערכים הבסיסיים שלנו
3. להכשיר מדריכים, מנהלים ודמויות משמעותיות לקיום שיח פוליטי על הסוגיות המורכבות האקטואליות
מערכים
מערך 1:
סולידריות קיבוצית
מערך על הסולידריות המרשימה בין קיבוצים, והאפשרות להרחיב אותה למעגלים נוספים.
מערך חינוכי העוסק בקריסת מוסדות המדינה ב- 7/10. נבחן את המשמעויות ואת הגורמים שהובילו לקריסה זו, את תפקיד המגזר הציבורי והתפקיד הדמוקרטי של האזרחים בשמירה על מוסדות המדינה.
במערך זה אנו מבקשים מהמתגייסים לבחון את מניעיהם לשירות צבאי נוכח המלחמה. אנו חוזרים אל נקודת מוצא ציונית אשר בה שלום וביטחון וצבא מוסרי אינם סותרים זה את זה כי אם משלימים.