מעט רקע
לראשונה בתולדות המדינה יפלה חוק הגיוס לצבא בין אזרחים חייבי-גיוס. בזמן שבוגרי בתי הספר הממלכתיים בני ה-21 יעלו לשמירות, יתצפתו בגבולות ויסכנו את חייהם, ייהנו חבריהם החרדים לשנתון מפטור גורף. בקרוב תקדם קואליצייתהסקטוקרטיהאת יוזמת החקיקה של מתווה הגיוס החדש, שיעניק פטור חוקי משירות צבאי לבחורי ישיבות כבר מגיל 21. מאזשממשלת בגין ביטלה ב-1977את הגבלת הפטור לתלמידי ישיבות, זינק מספר החרדים שלא מתגייסים בכמעט פי שמונה. בעשור האחרון עבר חוק הגיוסמסלול מפותלשהושפע ממגמות חקיקה סותרות, אך בשורה התחתונה נמצא שיעור הגיוס של חרדים במגמת ירידה ברורה:
השינוי הצפוי
במצב הקייםמקבלים צעירים חרדים דחייה חוזרת של גיוס לצבא כל עוד הם לומדים בישיבה מוכרת. להלכה, החוק אינו פוטר אותם משירות צבאי עד שהם מגיעים לגיל 28. בגיל זה הם זוכים לפטור משירות כי צה”ל אינו נוהג לגייס חיילים בגיל זה. המפלגות החרדיות בקואליציה מקדמות מצד אחד מתווה חקיקה שיוריד מצד אחד את גיל הפטור הקבוע ל-21, ומצד שני בולמות את שילוב החרדים בשוק העבודה על ידי הגדלת קצבאות האברכים ומימון מוסדות חינוך פרטיים ללא לימודי ליבה. מטרת ההנהגה החרדית היא לשמר אתמנגנון התלותהמגזרי שפוגע בחברה החרדית – כפי שקרה בקורונה ובאסון המירון – ומונע את שילובה. כאשר מתוך צה”לנשמעים כבר קולותשמאשרים את הפטור לחרדים, ובממשלה הנוכחית מתנגדיםלמתווה שירות אזרחי או צבאילכולם, אין פלא שאלה הדעות שקיימות ברחוב החרדי:
שאלות לדיון
- איזה תחושות מעורר שינוי החקיקה?
- מה הקשר בין חוק הגיוס החדש ובין משבר הדמוקרטיה הישראלית?
- מה ההשלכות של חוק שפוטר מגיוס קבוצה אחת, ומחייב בגיוס את כל השאר?
תרבות החברה החרדית
אלי ביתאן מתייחס בפוסט שלו על אסון המירון למאפיינים של החברה החרדית והביטוי הפוליטי שלהם.
קראו את הפוסט ודונו:
שאלות לדיון
- למה הכוונה בכך שיש אנרכיה חרדית ולא אוטונומיה חרדית?
- האם לדעתכם הפוליטיקה החרדית משרתת את הציבור החרדי בחוק הגיוס? באיזה אופן היא גם פוגעת בו?
האם גיוס שוויוני של כולם זה הפתרון הרצוי?
אורי קידר, מנכ״ל ישראל חופשית, מצביע על הבעייתיות של ״מכסות גיוס״ וטוען כי חובת הגיוס צריכה לחול על כל פרט בישראל.
ארגון ״פנימה״ פיתח את מתווה השירות “שווה לכולם” במטרה לסיים את משבר הגיוס לצה”ל המלווה את ישראל עשרות שנים. מתווה זה מציע מודל חדשני שבמסגרתו כל צעיר וצעירה בישראל משרת/ת בשירות משמעותי ובאופן מותאם מבחינה תרבותית וקהילתית.
לעומת זאת, ד״ר נחומי יפה, חוקרת חרדית באוניברסיטת ת״א, עוררה סערה כשאמרה ״לגייס חרדים זה להקים דאעש״ וטענה כי “כל עוד החרדים לא עוברים תהליך אזרחות וליברליזציה, זה מסוכן”.
שאלות לדיון:
- האם העברת מתווה לגיוס שוויוני לכל חלקי האוכלוסיה זה המודל הרצוי?
- ד״ר יפה מזהירה מפני ההשלכות האפשריות של שילוב חרדים בצה״ל ללא תהליך אזרחות – מה דעתכם?
- על מה מבוססת ההתנגדות של מנהיגי החברה החרדית ללימודי ליבה ושירות צבאי? האם ניתן לייצר מסלולים לשילוב החברה החרדית תוך כדי התחשבות ברצונם לקיים אורח חיים חרדי?
להרחבה
מערך 1:
מצפן: המאבק לגיוס שוויוני של חניכי מכינות, ש”ש וישיבות הסדר
בעקבות המלחמה הקדים צה”ל את גיוסם של 1300 חניכי מכינות ושנת שירות, אך הטיל את רוב המעמסה על המסגרות החילוניות. בעקבות מאבק ציבורי נחוש, אוזנו מעט מכסות הגיוס כך שגם תלמידי ישיבות הסדר יגוייסו ביחס לשיעורם הכללי, אך העוול עודנו קיים.
מערך 2:
חינוך מפלגתי במימון ציבורי
מערך שלוקח נושא סבוך ומפותל ומנסה להנגיש אותו, ולהסביר מדוע יישום רפורמת אופק חדש במוסדות החינוך החרדיים המפלגתיים הוא מהפכה שיהיו לה השלכות הרסניות לשנים ארוכות.
מערך 3:
המאבק על החינוך הממלכתי-ציבורי
הגנה על החינוך הממלכתי מפני פוליטיזציה מפלגתית ומגזריות.
המלצה למרצה:
אלי ביתאן
מגיש התכנית “מנדי ביתאן” בכאן מורשת, משתתף בתכנית ערב עם שי שטרן ופאנליסט בתכנית “מה שתגידו” בכאן 11. כותב על חרדים בעיתון “מקור ראשון”