מצפן: איפה היימנוט?

בכל יום שעובר מתגבר החשש הכבד לחייה של היימנוט קסאו, שנעלמה בסוף פברואר ממרכז הקליטה בצפת.

התעלמות השיח הציבורי מן המקרה מעוררת דאגה ערכית וחינוכית. כיצד לדבר על המקרה עם בני נוער ולחבר למדיניות רחבה של אחריות המדינה?

היימנוט קסאו בת ה-9 עלתה לישראל מאתיופיה עם משפחתה בסוף 2020, במסגרת המבצע האחרון להעלאת יהודי אתיופיה, ‘צור ישראל‘. היא חייתה עם הוריה ו-4 אחיה במרכז קליטה בעיר צפת, ונעלמה ביום ראשון ה-25 בפברואר. היימנוט נראתה לאחרונה בשעות הערב, לאחר שעסקה בחלוקת פלאיירים במרכז הקליטה, לקראת הבחירות למועצת העיר של צפת.

ראיון עם אביה של היימנוט, כשבוע לאחר היעלמותה:

כתבה על היעלמותה של היימנוט ומרכז הקליטה בצפת בו המשפחה מתגוררת:

רחוק מהעין, רחוק מהלב

למעלה משבוע עבר מאז היעלמותה של היימנוט. במשטרה מודים שאין להם קצה חוט, וחלק מן המתנדביםשחיפשו אחריהחזרו לביתם. בכל יום שעובר גובר החשש לחייה של היימנוט, ונראה שגם תשומת הלב הציבורית נמצאת בסכנת דעיכה. עם הזמן מתרבות השאלות הקשות:

  • איך יכול להיות שילדה קטנה נעלמת באמצע עיר בישראל, כאילו בלעה אותה האדמה?
  • מדוע מרוכזים העולים החדשים מאתיופיה במרכזי קליטה בפריפריה, אחרי שכברהוכרזעל שינוי מדיניות? 
  • מהי האחריות של המדינה על אותם עולים, לאחר שעלו לארץ?

סוגיות נוספות לדיון:

מאבקם של יוצאי אתיופיה באלימות המשטרתית ב-2019 לאחר הירי בסלומון טקה:

התעלמות הממשלה מאלפי יהודים שמחכים לעלייתם באתיופיה:

מצפן: רמדאן כרים

הקדמה

חודש הרמדאן שיחל בקרוב עומד בסימן הסכם הפסקת אש והשבת חטופים מותח, והסכנה להבערת השטח מצד גורמים קיצוניים וחסרי אחריות בשני הצדדים. ואולם, הרמדאן הוא מעמודי התווך של האמונה המוסלמית, והוא מבטא ערכים של חשבון נפש אישי וקולקטיבי, סבלנות והסתפקות במועט, סיוע לקהילה ולמעוטי יכולת, והזדמנות לשלום והפסקת לחימה. כך מסביר סולימאן מסוודה, כתב כאן 11:

גם השנה, בדומה לשנים קודמות, עולה חשש כי התקופה הקרובה תעמוד בסימן של התפרצות אלימה בירושלים ובמקומות אחרים, וכמו בשנים קודמות, גם הפעם מקדמים נבחרי ציבור צעדים שיגבירו את התסיסה – בתוך מצב בטחוני קשה ממילא. בניגוד אליו, מקדמים מומחים של ‘יוזמות אברהם’רשימת המלצותשתשמור על הרמדאן כתקופה של שלום.

דיון

  • מה צריך להיות תפקידם של א.נשי חינוך שוחרי-שלום בתקופה הקרובה?
  • איך תוכלו לחזק את השותפות היהודית-ערבית המקומית דווקא עכשיו?

חודש הרמדאן והשפעתו על שחרור חטופים

לקראת סיום השלב הראשון בהסכם הפסקת האש והשבת החטופים, ישנה תקווה כי דווקא לקראת הרמדאן ניתן יהיה להמשיך ולשחרר חטופים נוספים שלא נכללו במסגרת ההסכם המקורי:

לדיון:

  • מה המשמעות של הרחבת שלב א’ בעסקה בלא דיונים על שלב ב’?

שימו לב ליוזמות הבאות:

סיורים חברתיים ביישובים ערבים

עמותת ‘דרכים שלובות’ מציעה הזדמנות לביקור ואירוח לארוחת אפטאר מסורתית

שומרי שותפות – סולידריות יהודית-ערבית בתקופת המלחמה

דווקא כאן, דווקא עכשיו. מציעים הארגונים החברים בשומרי שותפות שורה של יוזמות מקומיות, לחיזוק הסולידריות ולמאבק בגזענות. היכנסו ללינק כדי לבדוק מה נמצא קרוב אליכם.

תכני עזר חינוכיים

תכנים שימושיים מבית ‘אקורד’
מערך של קדמה על הרמדאן

לימוד של מכון הרטמן על הרמדאן

להרחבה:

על מהותו של חודש הרמדאן, בפודקאסט מבית אוניברסיטת בר-אילן:

פרק פודקאסט העוסק בחודש הרמדאן

המכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS · מעבר לרשת: חודש רמדאן – צפירת הרגעה

מרצים ומדריכים מומלצים:

סאלי עבד

פעילה חברתית ואורגינייזרית פלסטינית, תושבת חיפה. חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד. פועלת למען מאבק משותף ערבי-יהודי: מצדק חברתי ועד שלום צודק.

גדיר האני

פעילה חברתית ופוליטית למען שלום וחיים משותפים.

פידא שחאדה

פעילה חברתית, מובילה תנועה בלוד לקידום מנהיגות מקומית דרך מיזמים חברתיים.

מודלים לחיקוי במאבק הפמיניסטי 

פתיחה: להגיש כוס שוקו ולעשות כלים: משימה לאומית נשית?

במושב מיוחד של שדולת האישה הדתית והחרדית בכנסת, בהובלת יו”ר השדולה, חברת הקואליציה לימור סון הר מלך, וחברות הממשלה השרה אורית סטרוק ומאי גולן. לשלושתן עמדה ביקורתית ביותר כלפי הפמיניזם והישגיו.

א. לימור סון הר מלך מחזיקה בדעה מוצקה נגד התנועה הפמיניסטית, בה היא רואה גורם מזיק לאמהות:

השרה מאי גולן, שנשארה במעמד שרה למרות שבוטל המשרד לקידום מעמד האישה שעמדה בראשותו, הציגה בדיון חזון לפמיניזם מסוג חדש. בחזונה הציעה גולן להפריט את הדרישות החברתיות של התנועה הפמיניסטית, ולהחליף תנועות למען שוויון מגדרי בתשובה אישית שכל אישה בוחרת לעצמה את מה טוב לה:

אורית סטרוק, מתנגדת עקבית לשילוב נשים בתפקידי לחימה, אמרה בין היתר בדבריה כי הנשים שנשארו בבית לוקחות חלק במאמץ הלאומי, וטענה שלעשות כלים זו משימה לאומית:

דיון:

  • ⁠האם באמת כל אישה יכולה לבחור לעצמה מה להיות? מה דרוש לשם כך?
  • למה זקוקות נשים שנשארו עם הילדים בבית?
  • איזו עמדה פוליטית משתקפת מהתפיסות של מובילות הכנס?

ואכן, ההיסטוריה מלמדת שמלחמות גדולות משנות את מעמדן של נשים, שנשארות מאחור ונדרשות למלא תפקידים חדשים. למה בשדולה בחרו להדגיש דווקא את האישה שנשארת בבית?

מודל לחיקוי: ילדים מציירים אנשים בעבודה

המורות ביקשו מילדים בגיל יסודי באנגליה לצייר אנשים עובדים: כבאי (Firefighter), כירורג (Surgeon), טייס קרב (Fighter Pilot). מה שקרה אחר כך הותיר אותם המומים (לטובה).

דיון:

  • למה גם בשפה שאין בה זהות מגדרית לתפקידים (כמו אנגלית), הילדים ציירו בהטייה מגדרית מוחלטת?
  • איך מתעצבים הדימויים האלה?

ממודל לחיקוי – לפערי שכר

העיסוק המתמידבפערי השכר הגבוהיםבישראל בין גברים לנשים כמעט ולא מתייחסים לפערים הגדולים בין תלמידות ותלמידים עוד בשלב התיכון. פערי השכר הם קצה הקרחון של בחירות ההשכלה של בנים ובנות. למודלים לחיקוי בגיל צעיר יש תפקיד יסודי בפערים הגדולים בין גברים ונשים בשוק העבודה.

עד תקופת הקורונה, בהנפגעו ההישגיםשל תלמידות, הגיעו תלמידות להישגים טובים יותר מתלמידים כמעט בכל תחום – גם בחינוך העברי וגם בחינוך הערבי:

מצד שני, תלמידות נוטות לבחור מקצוע אקדמי עם הכנסה נמוכה יותר בעתיד:

והנה בית ספר שמבקש לעשות את זה אחרת ולהעצים תלמידות חילוניות:

דיון:

  • ⁠⁠מה דעתכם על הפתרון הזה, של להפריד תלמידות כדי להעצים אותן?

ואיך זה נראה מנקודת המבט של האקדמיה? פרוייקט ‘מדויקות’ של אוניברסיטת תל אביב:

דיון:

  • למה בתיכון נוצר מצב שבו יש מקצועות לימוד ל’בנים’ ומקצועות לימוד ל’בנות’?
  • בעוד שתלמידות מגיעות להישגים גבוהים יותר מתלמידים, בכל תחום לימוד, כולל מתמטיקה ומדעים, יש הרבה פחות סטודנטיות במקצועות ריאליים והנדסיים, שגם מזכים בהכנסה גבוהה יחסית. איך אפשר להסביר את הפרדוקס הזה?
  • מה האתגרים שניצבים בפני תלמידות שבוחרות במסלול לימודים ריאלי-הנדסי?

מודלים ראויים לחיקוי 

מומלץ לחלק את המשתתפות והמשתתפים לקבוצות קטנות, וכל קבוצה תצפה במודל אחר לחיקוי:

הטנקיסטיות שהצילו תושבים ב-7 באוקטובר:

הצעירות הישראליות הן כנראה לוחמות השריון הראשונות בעולם שנכנסו לפעולה במלחמה: הן הרגו עשרות מחבלים והצילו קיבוץ שלם, ועכשיו הן משחזרות מה קרה שם.

ח”כ לזימי במפגן פמיניסטי נגד ההפיכה המשטרית:

חברת הכנסת נעמה לזימי שלפה דגל ישראל בגווני ורוד מעל בימת הכנסת.

לראשונה בהיסטוריה חרדיות נבחרות למועצת עיר:

ברכותינו לחברת המועצה הנכנסת למועצת העיר רעננה, הלן מזוז, מסיעת באמונה.

נשים בבחירות המקומיות 2024:

מצב הבחירה של נשים בבחירות המקומיות 2024 – בשורות טובות ובשורות פחות טובות.

מערך חינוכי מבית פרדס:

חומרים להקמת תערוכה ערכית ואקטואלית בבית הספר או במועדון הנוער.

רשימה נוספת של מודלים לחיקוי:

“בזכותה אני יודעת שגם אני יכולה”: נשים מספרות על הדמויות שעזרו להן לפרוץ

רשימת דוברות פמיניסטיות

מיכל צ’רנוביצקי

מיוזמות ומקדמות החינוך החרדי-ממלכתי (ממ”ח). ממובילות השמאל האמוני. לשעבר יועצת מנכ”ל משרד הכלכלה.

יעל יחיאלי

אני קמה בבוקר בשביל לקדם שותפות ושוויון מגדרי בארגונים וחברות, בחינוך ובפוליטיקה.

כרמן אלמקייס עמוס

יוצרת קולנוע, אמנית, ואקטיביסטית פמיניסטית מרוקאית פורצת דרך, מפיקה, יזמת תרבות, וליצנית רפואית. נבחרה ברשימת 50 הנשים המשפיעות של מגזין פורבס.

סאלי עבד

פעילה חברתית ואורגינייזרית פלסטינית, תושבת חיפה וחברת מועצת העיר.

ניצן כהנא

עו”ד אקטיביסטית שהובילה לאחד ההישגים החשובים למען שוויון מגדרי בישראל – חקיקת החוק לאיסור צריכת זנות והקמת תוכניות ממשלתיות לשיקום שורדות זנות ומאבק בסחר בנשים.

דותן אריאלי

בעלת תואר שני במחשבת ישראל ומדרש, מנחת קבוצות בזהות יהודית ומגדר. רבה ישראלית. מנחה טקסים אישיים, משפחתיים וקהילתיים ברוח יהודית שוויונית.

מערכים נוספים ליום האישה הבינלאומי

בונות אלטרנטיבה | מערך שיעור ליום האישה הבינלאומי

המרכז להוגנות מגדרית בחינוך | האישה היחידה בחדר

המלחמה על החינוך | עמותת קדמה לשוויון בחינוך

אסופת מערכי חינוך על מלחמה וחינוך

מצפן: המאבק לגיוס שוויוני של חניכי מכינות, ש”ש וישיבות הסדר

הנפגעים הרבים מאז ה-7 באוקטובר גרמו לאגף כוח האדם בצה”ל להקדים את גיוסם של כ-1400 מלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון), כבר לגיוס מרץ הקרוב, לטובת התאוששותו של המערך הלוחם, ובניית הכוח לעתיד. הקדמת הגיוס של מלש”בים שדחו אותו בעקבות יציאה לשנת שירות, מכינה או ישיבה,  התקבלה בקונצנזוס מוחלט ונתפסה כתרומה למאמץ המלחמתי.

הבעיה החלה כאשר התגלה שהקדמת הגיוס התחלקה באופן לא-שוויוני תוך העדפה מגזרית ברורה של המלש”בים הדתיים הלומדים בישיבות ההסדר. בהחלטה המקורית, הוחלט שמרבית הגיוס יתבסס על חניכי שנה א’ במכינות החילוניות, תוך הימנעות מגיוסם של חניכי שנה א’ במכינות ובישיבות הדתיות. על ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הוטלה למעשה מכסת גיוס של 150 מלש”בים בלבד, בעוד שאר המסגרות, שאינן חלק מן הציונות הדתית, נדרשו להקצות 1200 מלש”בים לגיוס מידי, באמצע שנת השירות או שנת המכינה. כך כתב באומץ הרב אילעאי עופרן, ראש מכינה צבאית דתית, מן הבודדים במגזר הדתי-לאומי שהעזו להביע התנגדות למהלך:

נוצרת הפליה ועוולה של ממש – בחורי הישיבות הציוניות כולם יזכו לשבת בבית המדרש שנה וחצי לפחות לפני גיוסם, וחלקם אפילו שנתיים, שלוש ויותר. בעוד תלמידי המכינות לא יזכו אפילו לשנה מלאה אחת. מדובר במכה איומה למפעל המכינות כולו עד כדי סגירה של חלק מהמסלולים והמוסדות, אבל בעיקר מדובר בפגיעה חמורה בתלמידי המכינות, שיהיו קרבן להפליה הזו.

המציאות הפוליטית בישראל מאפשרת לצערנו את ההפליה הזו, שבה האחד יזכה לחבוש את ספסלי בית המדרש זמן ארוך והאחר לא יזכה אפילו להשלים תהליך של פרק זמן מינימלי. אנו מבינים את חשיבותם של צרכי הצבא בעת הזו, ונכונים להתייצב ולמלא את השורות, אך מבקשים ואף דורשים מכם, לתת כתף ולהטות שכם ולא לשתף פעולה עם העוול הזה.

דיון:

  • איך נוצרה האפלייה?
  • מדוע לא ניתן לקבוע כי למידה ישיבתית יותר חשובה מלימוד במכינה ליברלית?

דני זמיר, שעמד בעבר בראש מכינת רבין וכיהן כיו”ר מועצת המכינות,יצא בתוקףנגד אי-השוויון הבוטה במכסות הגיוס:

הורי הש”ש והמכינות הליברליות, צוותי המכינות ואנשי ציבור שונים, נרתמו לטובת מאבק עיקש באפלייה המגזרית. ההורים עתרו לבג”צ, והתבצעו פניות לגורמים שונים במערכת הביטחון, כולל פנייה לתקשורת, למרותהניסיון להשחיראת המאבק כיצירה מכוונת של מחלוקת. 

המאבק עשה את שלו: מכסות הגיוס שונו והוכנס בהן יותר איזון, כך שהגיוס הוגן יותר בין דתיים לחילונים, ומסגרות חילוניות יידרשו לגייס עד 850 מלש”בים בגיוס מרץ, 60% מהם ממכינות, ו-40% משנת שירות. במשרד הביטחון איפשרו אוטונומיה לכל מכינה ומסגרת ש”ש לבחור מתוכה בתהליך חינוכי פנימי את המלש”בים שיתגייסו. אבל גם האיזון שהושג, אינו מתקן את הבעיה היסודית, שהיא העדפתו של מגזר אחד על פני שאר הציבור. לימור יעקב ספראי, אמא למכינאי ממכינה חילונית,ביטאהאת תחושת העוול:

דיון: 

  • מעבר לאי-שוויון בנטל, מהו אי-השוויון החינוכי שעולה מדבריה של ספראי?
  • איך נכון להמשיך את המאבק לשוויון בנטל?

הצטרפו למאבק – חתמו על העצומה:

קמפיין ״ביחד מתחת לאלונקה״

החליטו להקדים את הגיוס למכינות ושנות שירות לחודש מרץ הקרוב. אין בעיה. אבל “שכחו” להקדים גם לישיבות ההסדר! יצאנו למאבק להקדמת גיוס שיוויונית לכולם. הצטרפו לחתימה על העצומה שלנו:

תקציב הביזה

תקציב המדינה הוא המכשיר שמעצב את סדר היום הכלכלי-חברתי של כולנו. התקציב קובע מה חשוב ולא חשוב לממשלה הנבחרת, ומשמש עדות למדיניות שלה, יותר מכל התבטאות או חוק ספציפי. אישור תקציב 2024 בכנסת, מעורר התנגדות עזה בציבור, שרבים בתוכו יוצאים נגד המדיניות המגזרית האנטי-אוניברסלית של הממשלה. התקציב אושר בממשלהלמרות התנגדותםשל 4 שרי המחנה הממלכתי, ועוד שני שרים אחרים.

מבוא: תקציב של קיצוצים

דיון:

  • למה הממשלה נוקטת בקיצוצים, דווקא בשעה של משבר חברתי ובטחוני?

הקיצוץ והתיעדוף: 

דיון:

  • האם לגיטימי לקצץ בשירותים חברתיים ובמקביל לצ’פר פרויקטים ומשרדים שעסוקים בהטבות מגזריות?
  • מה החלופה לתקצוב מגזרי?

ביזה בשעת מלחמה

סרטון קצר של רמי הוד, מנכ”ל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, משמש מבוא לדיון על טיוטת התקציב

דיון:

  • מה הבעיה בתקציב 2024?
  • מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב הזה?

תקציב שפוגע בציבור הנשים

הזווית החינוכית

בתוך סעיפי התקציב מתחבא מהלך דרמטי וחסר תקדים של השקעה בחינוך החרדי המפלגתי, על חשבון החינוך הממלכתי הציבורי. הדבר יחזק עוד יותר את השליטה המפלגתית של האליטה החרדית במוסדות החינוך החרדיים, והפעם במימון ציבורי מלא למעשה:

אביטל מסטרמן, מחנכת ומורה מתל אביב, מסבירה בפשטות כיצד מערכת החינוך הממלכתית כבר קרסה:

לדיון:

  • אם המסגרת שלכם הייתה מקבלת מיליון ש”ח נוספים לתקציב, במה הייתם משקיעים אותם?
  • איפה הכי חסר כסף במערכת החינוך?

שיקום המגזר הציבורי – צו השעה

להרחבה:

להרחבה על ההתנגשות בין סקטוריאליות לממלכתיות, מוזמנות ומוזמנים להשתמש במצפן שהוכן בדיוק לשם כך:

סקטוריאליות vs ממלכתיות

המאבק בין גישה מגזרית לגישה ממלכתית ואוניברסלית הוא אחד הצירים המרכזיים בפוליטיקה, ומעצב גם את מטרות המלחמה והטיפול בעורף. המערך הנוכחי עוסק במשמעויות הערכיות והחינוכיות של ההתנגשות הזו.

מצפן: חברה חפצת חיים

המוות ניבט אלינו מכל פינה, בהיקפים עצומים: האזרחים שנרצחו ב–7 באוקטובר, החיילים שנהרגו בלחימה באותו היום, החיילים שנופלים בכל יום בקרבות בתוך עזה, האזרחים העזתים שנהרגים בהמוניהם בכל יום בהתקפות של צה”ל, וגם חטופים המתים בשבי. הקזת דם יום יומית, אסון הולך וגדל, שכבר אי אפשר להכיל. המוות השתלט עלינו בעוצמה כה רבה, עד שאנחנו מתחילים להתרגל אליו.

שני ליטמן, 11.12.2023

וְהִיא עוֹלָה מִשְׁעוֹלָהּ טְלוּלָה מִטְּלָלִים
לְבַשֵּׂר לִי שֶׁלֹּא לָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב.
וְאַף נִשְׁבַּעַת לִי בְּשֵׁם הַיָּמִים הַבָּאִים,
שֶׁיִּהְיֶה אַחֶרֶת.

חיים גורי, לא אמרתי את כל האמת

הקדמה

במלחמה המתמשכת ניטש מאבק חברתי וחינוכי על דמותה המוסרית של ישראל. האם תהיה זו חברה שמקדשת את החיים, ורואה בהם תכלית עליונה, או חברה שמקדשת תכליות אחרות, דתיות או פוליטיות, ומוכנה למסור חיים עבורם. חברה חפצת חיים אינה שוללת את הצורך הטראגי להלחם, אולם היא זוכרת עבור מה נלחמים.

פריחה בעוטף עזה | גלי בסודו, שתיל סטוק

חברה של מסירת הנפש

הקוד ה’מוסרי’ שהופץ מטעם ‘בצלמו‘ מנסה להגדיר מחדש את הוראות הפתיחה באש, בניגודלדברים מפורשיםשאמר הרמטכ”ל הרצי הלוי:

אתה רואה שני אנשים, הם עם ידיים למעלה ובלי חולצות, קח שתי שניות, ואני רוצה להגיד לכם משהו לא פחות חשוב, ואם זה שני עזתים עם דגל לבן שיוצאים להיכנע – מה אנחנו יורים בהם? בשום פנים ואופן לא. זה לא צה”ל.

אני אומר לכם, מי שהתבלבל פה, גם מי שנלחם ועכשיו מניח את הנשק ומרים ידיים, אנחנו שובים אותו, אנחנו לא יורים בו. אנחנו מוציאים המון מודיעין מהשבויים שיש לנו, יש לנו מעל אלף כבר. אנחנו לא יורים בהם כי צה”ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים. זו עוצמה, זו לא חולשה.

הרמטכ”ל רא”ל הרצי הלוי בפני אוגדה 99, רצועת עזה, 17.12.2023

תחקיר של זמן ישראלטען שארגון בצלמו עסק בגיוס כספים למאחזים בלתי חוקיים, אסף כספים לטובת מאבקו המשפטי של נתניהו, ורדף באובססיביות אירועי תרבות שלא התיישרו עם דעותיו.

לדיון:

  • לפי הקוד המוסרי של בצלמו, מה צריך להיות היחס של חיילי צה”ל לאוכלוסייה האזרחית?
  • האם יש כאן ניסיון להגדיר את המלחמה כמלחמת דת בשליחות אלוהית?
  • אם כן, איך זה עולה בקנה אחד עם דברי הרמטכ”ל?

חברה חפצת חיים

גילי רומן, אחיה של ירדן רומן שנחטפה לעזה והושבה בעסקת השחרור, מסבירבראיון ליונית לוילמה התביעה לשחרור החטופים היא חלק מהתקווה לעתיד טוב יותר, של חברה חפצת חיים:

לדיון:

  • לפי גילי רומן, איזו מוטיבציה עומדת מאחורי השבת החטופים?
  • מה הקשר בין השבת החטופים ובין החברה שאנחנו רוצים לחיות בה?

הוויכוח הגדול ביותר

יותר מ-100 חטופים מוחזקים בשבי חמאס בעזה מעל חצי שנה. בממשלה בוחרים להתמקד בהמשך הלחימה בחמאס, שלמרבה הצערגובה קורבנותבשוגג מקרב החטופים, המוחזקים בידי ארגון הטרור הרצחני. מטה משפחות החטופיםדורש לקדם עסקהשתשיב אותם בחיים. אל מולם התייצב פורום תקווה, בו מעורבים אנשים המקרובים לנתניהו ולאנשי עוצמה יהודית,בדרישה שלא לעצור את הלחימהבאמצעות עסקה. ראש הממשלה עצמו הדגיש את עמדתה של קבוצת מיעוט של משפחות שכולות שמתנגדות להפסקת הלחימה, וחידד את הקונפליקט מול משפחות החטופים.

הדרישה להחזרת החטופים בכל מחירהייתה במחלוקתגם במסגרת העסקה הראשונה, וגם היום היא רחוקה מקונצנזוס פוליטי.

ובינתיים, ככל שעובר יום ועוד יום, החטופים מתים בשבי:

לדיון:

  • את מי משרת הפיצול בתוך משפחות החטופים?
  • למה החזרת החטופים היא סוגייה במחלוקת?
  • מה צריך לקרות?

לסיום

מי שמחליף את הכורח הטראגי להתגונן בשמחה להילחם הופך את כל משמעות המערכה שלנו על פיה.

יגאל אלון, מפקד הפלמ”ח, שר החינוך וסגן ראש הממשלה, 1980-1918

לדיון:

  • מה פירוש הציטוט?
  • מה צריכה להיות משמעות המערכה ברוח הדברים של אלון?


מקבץ מצפנים: חצי שנה ל-7 באוקטובר

חצי שנה עברה מאז ה-7 באוקטובר, וזו הזדמנות לחשבון נפש חינוכי וחברתי. השיחה החינוכית סביב השבת החטופים מחדדת את דמות החברה שבה נרצה לחיות, ואת החזון אליו אנחנו שואפים.

מצפן: שיר מלחמה

המלחמה שפרצה בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר הביאה איתה פרץ של יצירתיות גם בתחום התרבותי. במערך הקרוב נפגוש שלושה שירים שמזוהים עם המלחמה, שניים שהתפרסמו תוך כדי הקרבות, ואחד שיצא זמן קצר לפניהם.

לא לבד

שבוע אחרי השבת השחורה של ה-7 באוקטובר חיברה סולנית הלהקה דורון טלמון שיר נוגע ללב. ‘לא לבד’ התקבל בחיבוק גדול מהציבור הישראלי, שהיה זקוק לביטוי מוסיקלי בשבועות הראשונים של ההלם והצער.

לדיון:

  • מה התחושה שהשיר מעלה?
  • מה מסמלת הבחירה בתקווה?
  • איזה אתוס השיר מחזק?

חרבו דרבו

באמצע נובמבר 2023 הוציאו נס וסטילה את שיר הזעם ‘חרבו דרבו’ (במקור בערבית: מלחמה ומכה). השיר זכה לפופולריות עצומה בישראלולחשיפה גדולהבתקשורת העולמית.

לדיון:

  • מה הרגש המרכזי של השיר?
  • במה הוא שונה מהשיר של ג’יין בורדו?
  • איזה אתוס השיר מחזק?

ואלס עם שאנן

השיר ‘ואלס עם שאנן’ הוא השיר שחותם את אלבומם האחרון של הדג נחש, שיצא שבועות ספורים לפני ה-7 באוקטובר. בחציו הראשון הוא מגולל את חוויותיו האישיות של שאנן סטריט ששירת כחייל קרבי בעזה בתחילת שנות ה-90, והיה עד לזוועות שונות שהותירו עליו חותם. בחציו השני הוא מספר סיפור נשכח על אותה עזה, ועל התגובה העממית הלא צפויה של תושביה בעקבות ועידת מדריד של 1991.

לדיון:

  • מה התחושות שהשיר מעלה?
  • איזה מסר שאנן ביקש להעביר?
  • איזה מבט יש לו על עזה?

המאבק לזכויות: הצעה לצפייה מודרכת

ההכרה בזכויות אדם, עיגונן בחוק והשמירה עליהן הן תוצאה של מאבקים אזרחיים עיקשים. לאחרונה יצאה הצהרה של ארגון הנשים של האו”ם המגנה את מעשי האלימות נגד נשים שקראו בטבח ה 7.10. גם כאן, מול הרק לאחר מאבק להכרה ומחאה כנגד השתיקה של ארגון הנשים הושגה.

כאנשי חינוך המחנכים לערכים דמוקרטיים חשוב שנבסס את ההבנה כי מאבקים חברתיים הם הכלי הדמוקרטי לשיוון זכויות ולהגנה עליהם בהיסטוריה וגם בהווה.

צפייה מודרכת

מערך זה כולל המלצת צפייה בסרט סופרג’סטיות ועיבוד בעקבותיו.

שימו לב: הסרט כולל היבטים אלימים וקשים לצפייה. מומלץ לצפות בסרט לפני הצפייה עם החניכים על מנת להתאים להם את הצפייה.

כמה נקודות מרוכבות בסרט שחשוב לשים לב אליהן:

00:14:40הטרדה מינית
00:30:00 אלימות משטרתית
01:17:00 האכלה בכפייה
01:31:00התאבדות
01:09:00 לקיחתו של ג’ורג’ בניגוד לרצונה לאימוץ

*החלק האחרון עם הטקסט על זכות ההצבעה ממש חשוב. הוא מראה את התקדמות מתן זכויות לנשים לאורך הרבה שנים קדימה. לא לוותר עליו.

רקע היסטורי 

המהפכה הפמינסטית היא מהמהפכות החשובות ביותר של המאות האחרונות שהצליחה ממש. אפשר להרגיש את זה ממש בחיינו- כל אחת בעלת זכויות שוות יותר מאשר סבתה או סבתא של אמה.אפשר לראות במהפכה הצרפתית ובהצהרת זכויות האזרח של  1789 את הניצנים של המהפכה הפמיניסטית אך  היא עצמה לא כללה  שיוון וחירות מלאים לנשים. השימוש במונח פמיניזם נעשה רק בשנות ה -30 של המאה ה 19.  המהפכה צמחה והתפתחה בתהליך איתי לאורך שנים רבות דרך התרבו, כתיבה פילוסופית, חינוך ומאבק עיקש של נשים.  המניפסט הפמיניסטי של  ארה”ב 1848, כלל דרישה ל

  • הזכות להחזיק ברכוש משל עצמה
  • הזכות לחופש תנועה
  • הזכות להגנה מפני אלימות בעלה
  • הזכות לגירושין
  • הזכות לחופש פעילות כלכלית
  • הזכות לחופש לעסוק במקצועות חופשיים (שהיו סגורים בפניהן, כמו רפואה ועריכת דין)
  • מתן חינוך שווה לבנות
  • וזכות הצבעה

הסופרג’טיות היתה תנועה של נשים בריטיות שנאבקו על הזכות הבסיסית של הצבעה, אך זה לא היה מאבק יחיד. כפי שאפשר לראות בסוף הסרט זכויות ההצבעה ניתנו רק הרבה שנים אח”כ. 

עיבוד ודיון בעקבות הסרט

  • מה התחושה שאתם יוצאים איתה מהסרט?
  • רגע שהיה לכם מעורר במיוחד בסרט?
  • מה למדתן.ם בבית הספר על המהפכה הפמינסטית?
  • איך מתפתחת המחאה של הסופרגי’סטיות, איך הן פועלות בהתחלה ובהמשך? מה מניע את ההתפתחות הזו? מדוע הן פועלות באופן זה מה דעתכם על דרך הפעולה שלהן? 

נקודות להתייחסות השונות: שבירת חלונות, הזירה הפרלמנטרית (19 ד’) בפרלמנט, מאבק ברחוב, התעמתות עם שוטרים, פיצוץ הדואר והטלפון (1:04), הפיצוץ של חבר הפרלמנט, ההתאבדות בסוף (אפשר לספר על המקרה של משה סילמן שהתאבד מול המצלמות במחאה הכלכלית ב 2012, האם מעשיו הביאו לשינוי?)

חוק וצדק

לא פעם בסרט עולה היחס בין שמירת החוק לבין הצדק למשל בדקה 46 בנאום של המנהיגה דק או במעצר של מוד ב-01:15:00. מה היחס בין חוק לצדק?

(נסו לאתגר אותם- מה בונה את מה? אם צדק לא כתוב בשום מקום, איך נדע שכולם מסכימים עליו, האם כל התארגנות בשם הצדק מאפשרת לערער על החוק בצורה כזו? (אפשר לראות דוגמאות לכך שחוקים שינו תפיסה ציבורית- חקיקה בחוק מייצר נורמות חברתיות של טוב ורע למשל ההכרה באונס בתוך נישואים שינה תודעה של מה היא בחירה ומה היא הסכמה וחופש האישה – בישראל זה נכנס לחוק רק בשנות ה-80)

האם יש גבול של מאבק על הצדק? או פעילות בשם החוק? מה הוא?

מאבקי מיעוטים על זכויות

ב-1:00:45 מוד מחזירה את בנה לבית, בעלה שולל ממנה את האפשרות לראות אותו החוק אומר שהוא שייך אליו. ואז היא כותבת לבלש. כדאי לראות את זה שוב ביחד את דבריה לבלש או להזכיר את זה  ולשאול- מה אתם חושבים על מכתבה? מוד מזכירה כי הגברים נלחמים על הזכויות שלהם אז גם נשים צריכות להיאבק על הזכויות שלהן. מה זה אומר על צדק? מה זה אומר על מאבק לצדק ועל דמוקרטיה? מה מקומם של מיעוטים (מספריים או מיעוט ביצוג פוליטי)? מה האחריות של המשטר כלפי המיעוטים? מה האחריות של שאר המיעוטים?

תנו דוגמא למאבקים של מיעוטים אחרים למשל נגיד האלימות בחברה הערבית, נגד האפליה והגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, להט”בים וכו’ מי בעיקר נוכח בהפגנות האלו מי היה בעיקר נוכח בהפגנות האחרונות נגד ההפיכה המשטרית? כמה אנחנו מכירים בעצמנו את המאבקים של מיעוטים על זכויות שלהם או בכלל את האתגרים עמם הם מתמודדים? מה מוציא אותנו לרחוב? בעד מה אני מוכן לשלם מחיר?

סטיגמות וסטריאוטיפים חברתיים-פוליטיים

מה הרגשתן ביחס לדמויות של הסופרג’יסטיות? מה חשבתן על הדמות שלהן? מה הסביבה חושבת עליהן? מאיפה היחס הזה נובע? (למדריכה- נסו לבחון האם יש פער בין הדמויות והערכים שהן מנסות להשיג ואיך שהן נתפסות אז והיום אצל החניכים? האם זה יש כאן עניין תקופתי? בררו כיצד היום פמיניסטיות מאוד פעילות נתפסות? או פעילים רדיקאליים אחרים? מאיפה זה נובע?)

שימוש בהון פוליטי

למה הן זקוקות למען ההצלחה של המאבק (שימו לב למקומם של גברים בתוך המאבק, הן זקוקות לאישור שלהם בסוף, שימו לב ליחס בין נשים ממעמד נמוך לנשים ממעמד גבוהה, משכילות ולא משכילות, מקומה של התקשורת בתוך הצלחת המאבק (1:23).

סיכום

  • המהפכה הפמיניסטית עדיין (מעל 200 שנה אחרי המהפכה הצרפתית, מעל 100 שנה אחרי הסופרג’יסטיות) מתרחשת ומתבטאת במאבק נגד אלימות נגד נשים דוגמת me too ומאבק על ייצוג נשים במוקדי הכוח ושוויון בשכר לנשים ועוד.
  • הסרט ממחיש עד כמה דברים בסיסים כמו עצמאות כלכלית וזכויות על רכוש, משכורת אישית, והזכות על ילדים לא היו דבר בסיסי עבור נשים. גם אם נהוג לחשוב שהחברה הציונית הייתה חברה שוויונית לחלוטין. יש לא מעט מחקרים שדווקא מראים שאמנם לנשים היה קול שווה, אך בעוד הן לקחו מן האחריות של הגברים- הגברים לא לקחו מהאחריות שלהן והניקיון, הבישול וגידול הילדים נשארו תפקידן. תהליך השינוי מתרחש לאט ולאורך זמן.
  • על אף חשיבות ההפיכה, המחשבה הפמיניסטית, גלי הפמיניזם השונים, ותולדות המהפכה הפמינסטית כמעט שאינם נלמדים בבתי הספר. מעבר לכך נהוג לצייר את מתן הזכויות לנשים, והשוויון הגדל בזכויות נשים, כחלק מתנועה הטבעית של העולם קדימה, כחלק מתהליך המודרניזציה, ולא בזכות מאבקן העיקש של נשים ששילמו על כך מחירים קשים כפי שאפשר לראות בסרט. מעבר לכך, גם היום (אפשר לראות אילו מן תגובות זכו פמיניסטיות בראשית הדרך) ההגדרה האישית ‘פמיניסטית’ נתפס לא פעם כדבר שלילי- אישה פמיניסטית היא כבדה, שונאת גברים, ממורמרת.. וכו’. היבטים אלו מראים עד כמה יש עוד דרך ארוכה של מאבק. 
  • הסרט הוא נקודה בתוך ההפיכה הפמינסטית לא כולה. חשוב להבין שכמו שהמהפכה הפמינסטית עשתה שינוי דרך מאבק עיקש גם ברחוב וגם דרך שינויים  תרבותיים, דרך חינוך. דרך השינוי והחתירה לצדק אינם תנועה טבעית קדימה בעולם, הדברים מתקדמים דרך מאבקים שאנשים התעקשו עליהם, וגם שלמו מחירים עבורם. הדמוקרטיה התפתחה, וממשיכה להתפתח דרך מאבק לשיוון חירות וצדק. והיא דרושת עבודה מתמדת.
  • ובכל מאבק יש דפוסים דומים של יחסי כוח בין שלטון למוחים, בין התקשורת ובעל הקול למי שאין לו קול וצריך להגיע לתודעה, בין שכבות חזקות לבין אלו שאין להם ברירה, בין החוק לבין תחושת הצדק.

מצפן: יום זכויות האדם

המהפכה הצרפתית- איך הכל התחיל:

המהפכה הצרפתית היא המהפכה הפוליטיתהחשובה והדרמטיתבתולדות העידן המודרני. דברים רבים שנתפסים עבורנו כמובנים מאליהם, נולדו במהפכה הצרפתית. העובדה שאנחנו אזרחים שווי זכויות, למרות שלא נולדנו למשפחה מיוחסת; העובדה שחוק נתפס כציווי אוניברסלי, שאף אדם או קבוצה חברתית אינה נמצאת מעליו; התפיסה שאדם הוא אזרח בעל זכויות מתוקף הולדתו, ושעל המדינה להבטיח את אותן זכויות; כל אלה ועוד, שהיו מנוגדים בתכליתלסדר הפוליטי והחברתישקדם למהפכה – נוצקו בכוח ובדםבשנותיה הסוערות של המפכההצרפתית. המאבק על הדמוקרטיה הליברלית הוא למעשה המשך דרכה של המהפכה הצרפתית, שהיא אידיאל שאין לו סוף:

זכויות האדם והאזרח

הצהרת זכויות האדם והאזרחשפורסמה באוגוסט 1789, היא המסמך היסודי של המהפכה הצרפתית. יובל מנדלסון, סולן להקת שייגעצ שהפךלמורה נערץלאזרחות, כתב שיר שמסביר בקלות את זכויות האדם והאזרח, ומדגים למה הן מנוגדות לפשיזם:

זכויות אדם אוניברסליות

ב-1948 פורסמהההכרזהלכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהיא מסמך זכויות האדם החשוב והמפורסם ביותר בתקופתנו. הוא תוצר מובהק של דור מלחמת העולם השנייה, ומהווה עד היום אבן יסוד לכל חברה חפצת חיים וחופש.

סרטון טד קצר בתרגום לעברית מסביר את מהותו של המסמך, ואת האתגרים שעומדים בפני הגשמתן המלאה של זכויות האדם:

שאלות לדיון

  • עד כמה מורשת המהפכה הצרפתית והגנה על זכויות האדם הם רעיונות חזקים בישראל?
  • איפה מתקיים המאבק להגנה על זכויות אדם היום?
  • מהן זכויות האדם שאתם רוצים להיאבק עליהן?

להרחבה:

מדרשת אדם

תכנית חינוכית ליום זכויות האדם.

Skip to content