ההודעה על רציחתם בשבי חמאס של ששה חטופים ושובם אל משפותיהם בארונות, מזעזעת ומרעידה את המדינה. אלפים יצאו לזעוק ברחובות וההסתדרות הכריזה על שביתה:

שיר מחאה וכאב

לדיון:

• מה הרגשתם?
• למה לחטופים אין זמן לחכות להחלטות?

חטופים או ציר פילדלפי?

על פי השיח התקשורתי, נדמה כי המחלוקת על עסקה, שיכולה להשיב את החטופים חיים, קשורה לבחירה שלא לוותר על נוכחות צה”ל בציר פילדלפי, הנמצא בגבול של רצועת עזה עם מצרים. יחד עם זאת,מצטברות טענותועדויות כי נכנסים למו”מ שיקולים זרים :

נראה כי מדובר בדיון רחב יותר לגבי הפן המוסרי של מדינת ישראל וחזונה לעתיד. השרה אורית סטרוק ושותפים אחרים בקואליציה התבטאו בעבר מפורשות נגד עסקה:

בעבר גם התפרסמו הקלטות שבהן הודה הרמטכ”ל לשעבר אביב כוכבי כי אי אפשר להחזיר את החטופים ללא סיום המלחמה:

לדיון:

• מה חובתנו המוסרית כלפי החטופים?
• אילו מחירים אנחנו יכולים לשלם?
• למה יש מי שמתנגדים לכל עסקה?
• מה אתם צריכים לעשות כדי לחזק את המאבק למען השבת החטופים?

להרחבת הדיון, מומלץ להעזר במערכי שיעור ומצפנים נוספים:

ישראל יצאה למלחמה בחמאס אחרי הטבח המזעזע של ה-7 באוקטובר.  חמישה חודשים חלפו והמלחמה בחמאס ממשיכה. בקרב האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה התפתח משבר הומניטרי, הכולל רעב ואי-ביטחון תזונתיבקרב שישית מהילדיםברצועה.

מהו משבר הומניטרי?

למרות שאין הגדרה חד-משמעית למושג, במסמכיו מגדיר האו”ם ‘משבר הומניטרי’ באופן הבא:

משבר הומניטרי מוגדר כמצב שבו הצרכים האנושיים הם רבים ומורכבים מספיק כדי לדרוש סיוע חיצוני. משבר הומניטרי הוא מצב המאיים על חייה ורווחתה של אוכלוסייה גדולה ודורש שיתוף פעולה יוצא דופן כדי להבטיח את הישרדותה, הטיפול בה וההגנה שלה. (מקור ההגדרה)

כבר לפני שבע שנים דובר על כך שעזה נמצאת על סף משבר הומניטרי, כאשר בתים ברצועה זכו ל-8 שעות חשמל ביום, והמים בברזים היו בלתי ראויים לשתייה:

אזהרות צה”ל

עוד בנובמבר עלה חשש במערכת הבטחונית מפני התדרדרות למשבר הומניטרי ברצועה:

גם בעיתוני החדשות המרכזיים מתייחסים למשבר ורואים בחמאס את האחראים לו:

בעזה הולך ונוצר משבר הומניטרי מפחיד והאחריות היא של חמאס. רק של חמאס. בכל מקום שיש בו איסלאם רדיקלי – התוצאה היא הרס, חורבן ושפיכות דמים. אבל זה לא תקין פוליטית לומר שהאיסלאם הפוליטי הוא מפלצת טורפת. הרבה יותר קל להאשים את ישראל | @BDYemini https://t.co/tpzOcfOxx2 pic.twitter.com/kJCRbZTNQd

— ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) March 8, 2024

וכך תיאר זאת תומר פרסיקו: 

בעזה מתחולל משבר הומניטרי.

שני מיליון איש שנדחקו לשטח קטן בדרום הרצועה, ללא מערכת חינוך, ללא מערכת בריאות, ללא מערכת ביוב. ללא מספיק אוכל, כך שהם מספיק רעבים כדי להסתער על משאיות שחיילי צה"ל שומרים עליהן תוך סיכון לחטוף כדור.

לו היינו מתכוננים מראש ליום שאחרי, ייתכן שכבר עכשיו…

— Tomer Persico (@TomerPersico) March 6, 2024

האם זו השעה לעסוק במשבר בעזה?

מנגד, קולות בציבור הישראלי קוראים להמנע מלעסוק במשבר ההומניטרי בעזה, כל עוד החטופים בידי החמאס, ועשרות אלפי מפונים מהצפון והעוטף לא שבו לביתם. אחרים מודים שיש משבר הומניטרי, אבל מטילים את האחריות על חמאס, או רואים בכך כלי ליצירת לחץ נוסף על החמאס לטובת שחרור החטופים.

לדיון:

• מדוע חשוב לדון במשבר ההומניטרי ברצועה?
• עד כמה נתפסת האוכלוסייה האזרחית ברצועה במושגים אנושיים בשיח הישראלי?
• ממה הדבר נובע?
• האם אי הספקה של סיוע הומניטרי לאוכלוסיה היא כלי לגיטימי במלחמה? ומה המשמעויות של זה?

להרחבה:

עיון בדף הויקיפדיה ״המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל״

בסוף ינואר התקיים בבנייני האומה כנס יוצא דופן בהשתתפות שרי ממשלה, חברי כנסת, ונבחרי ציבור אחרים. בכנס, שאורגן בידי ארגוני מתנחלים והתנחלויות, חלקם ממומנים בנדיבות בכספי ציבור, עלו קריאות לחידוש ההתנחלות היהודית ברצועת עזה, ולביטולה של תכנית ההתנתקות מ-2005. קריאות אלה נשענו על שאיפתו של מחנה הימין להשתמש במלחמה, הזוכה לקונצנזוס ציבורי משמעותי בישראל, לקדם את מטרותיו הפוליטיות והחברתיות. 

View this post on Instagram

A post shared by הארץ (@haaretz)

דיון:

• מהי האידיאולוגיה של מארגני הכנס?
• האם הקריאה ל’אחדות בעם’ מאתגרת אותה?

חיילי צה”ל בשירות הרעיון המשיחי?

אחד משיאי הכנס היה סרטון של אנשי מילואים שהופק תוך כדי המלחמה, ועשה שימוש בעיקר מצילומים אישיים מתוך זירת הקרבות. הסרטון מציג אנשי מילואים התומכים בהתנחלות מחודשת בעזה, ובסימון כל אוכלוסייתה כתומכת חמאס – במטרה להצדיק את סילוקה:

דיון

• באיזה אופן הסרטונים הללו מאיימים על צה”ל כצבא העם?
• מדוע צמרת צה”ל אינה מציבה גבולות ברורים לביטויי פוליטיזציה מובהקים שכאלה?

הכשרת הטרנספר והחזון המשיחי

הקריאה לטרנספר, בדומה לקריאות ‘מוות לערבים’,עוברת הלבנהאצל שר המשטרה בן-גביר. בעבר הוא החליף את הקריאה‘מוות לערבים’, בקריאה המולבנת ‘מוות למחבלים’. כעת כבר לא מקובל לקרוא לזה טרנספר, אלא ‘עידוד הגירה מרצון’. כך הגיב לקריאות הקהל:

בכנס חולקו חוברות ועלונים שמאפשרים להציץ לחזון הימין המשיחי, ולשילוש האידיאולוגי של כיבוש-טרנספר(‘מרצון’)-התנחלות בחסות צה”ל. 

1/ זה לא מספיק לזעוק נגד המשיחיים שרקדו אמש על הדם בבנייני אומה. צריך לרדת לעומק האופרציה הפוליטית שלהם – וכן, גם ללמוד ממנה. אז הנה, באדיבות כמה חברים שקפצו ראש לבריכה והגיעו לכנס, קצת ממה שהלך שם. ספוילר: אנחנו, המחנה הליברלי, לא קרובים עדיין לרמת הארגון והמוטיבציה הזו. >> pic.twitter.com/YqXPk0L2NH

— Ido Dembin 🇮🇱 עידו דמבין (@iDembin) January 29, 2024

דיון:

• האם יש לסכן חיילים לשם התנחלות מחודשת ברצועת עזה?
• מה המחירים של התנחלות כזו?

שורשי החזון המשיחי – תנועת גוש אמונים ותפיסת ה’קוקיזם’

לימין הדתי ולאידיאולוגיה המשיחית שורשים עמוקים החוזריםלתפיסות הגאולה היהודיותהמסורתיות. אולם האידיאולוגיה המשיחית נישאה כתנועה פוליטית, חברתית והתיישבותית ימנית, בעיקר מהשנים שאחרי 1967, בהשפעת האידיאולוגיה של הרב צבי יהודה קוק. תנועה זו נקראהגוש אמונים, ועד היום אנשיה ותפיסותיהמעצבים את הפוליטיקהשל הימין הדתי. מה המשמעות של אותה אידיאולוגיה פוליטית המכונה קוקיזם, בעקבות הרב קוק?

גדעון ארן, שחקר את גוש אמונים והאידיאולוגיה הקוקיסטית, ציטט את אחד ממנהיגי גוש אמונים שאמר את הדברים הבאים:

“צריך להתבונן היטב במציאות, בעיניים פקוחות ובמיומנות מקצועית של אנשי מדינה אחראיים – אז נגלה את החוקיות הפנימית המסתתרת מאחורי הדברים.  החוקיות הזו נעה תמיד ובהכרח לעבר הגאולה השלמה . אי ֿ אפשר להסתפק בלימוד גמרא; צריך לצאת לשטח. שם , בעיקר שם, תתגלה הדת, תיחשף הקדושה. שם לא פחות מבישיבה מצויה האמת היהודית. גלות וגאולה כפי שהן מתגשמות בהיסטוריה– זה לא רק מציאות ארצית, זה גם מציאות ארצית. קודם כו ל אלו הם גילויים של סוד עליון. אכן , ישנה מציאות אחרת, שהיא לא פחות ואולי הרבה יותר אמיתית, זו ארץ ישראל של מעלה, פוליטיקה של הקב”ה, בעצם זו מציאות גאולה, בימינו, במדינתנו.”

מה יש בציטוט הזה?תומר פרסיקו הגדיר באמצעותו את הקוקיזם, בתור תפיסה פוליטית הרואה בהתרחשויות ההיסטוריות חלק מתוכנית אלוהית, שלמאמינים יש תפקיד בקידומה בפועל. הפוליטיקה נתפסת בתור מגרש המשחקים של אלוהים, וחסידי הקוקיזם (אנשי גוש אמונים) הם מי שמבינים את רצונו של הקדוש-ברוך-הוא, ופועלים בשמו להגשים את מהלך ההיסטוריה.

לעומת המחנה שמנגד, המאמינים המשיחיים בטוחים לחלוטין בצדקת דרכם ובגאולה המתקרבת באמצעות מעשיהם, בין אם בהרחבת ההתנחלויות, או בכיבוש הצבאי של עזה. פריסקו מכנה זאת ‘אקטיביזם משיחי’, שמחבר בין הספירה הארצית של הפעולות היומיומיות (צבא, התיישבות), ובין הספירות העליונות של אלוהים והכוח המניע את העולם.

דיון:

• מה יכול להיות הקשר בין מהלכי צה”ל ברצועת עזה במלחמה הנוכחית, ובין התכנית האלוהית?
• מדוע תפיסה הרואה בצה”ל כלי שרת דתי מנוגדת לדמוקרטיה?

העמקה:

למי שרוצה להעמיק, מומלץ לצפות בפרק 14 של הסדרה תקומה, העוסק בתולדותיה של גוש אמונים:

או לקרוא את הראיון שערך תומר פרסיקו עם גדעון ארן, שהיה עד לתהליכי ההקמה של גוש אמונים בשנותיה הראשונות:

רקע

המלחמה שפרצה ב 7/10 מחייבת אותנו להבין את הרקע ההיסטורי והמדיני ליחסים עם עזה ליצירתה, לגורמים השונים עמם מתמודדת כיום ישראל כדי להבין את המערכה ואת ההקשר הרחב שלה בסכסוך הישראלי פלסטיני.
משבצת זו נועדה לצור תשתית ידע על רצועת עזה ממספר כיוונים ולעודד את המשתתפים ללמוד על המציאות הנוכחית ולהעמיק בה.

מטרות

• היכרות עם רצועת עזה והרקע למערכה שפרצה ב 7/10/2023
• יצירת בסיס להבנה ולחשיבה ביקורתית כלפי מדיניות ישראל ביחס לעזה ולסכסוך הישראלי פלסטיני
• יצירת תחושת מסוגלות ואחריות בקרב המשתתפים ללמידה והעמקה נוכח המציאות

מהלך הפעילות

חלק ראשון: מחקר

מחלקים את הקבוצה ל 5 קבוצות. כל קבוצה מקבלת משימה כתובה (ראו נספח).

המשימה היא להכין פרזנטציה לכל הקבצה של 5 דקות כשבמרכזה צורת הצגת מידע שונה בנושא שונה.

על הקבוצה ללמוד את הנושא באופן עצמאי באמצעות קטגוריות נושאיות שהיא מקבלת בדף המשימה:

• בראשית המשימה על הקבוצה להתמודד לבד עם המשימה על בסיס הידע המשותף שלהם ללא עזרה מהרשת
• בהמשך ובהתאם להתמודדות שלהם המדריך יכול לאפשר להם להשתמש באינטרנט ובמקורות נוספים שנמצאים לרשותו (ראו בטבלה).
• במהלך עבודת החקר של הקבוצה מומלץ להסתובב בין הקבוצות לשאול שאלות ולאתגר את החשיבה נוכח המידע שהם אוספים. (ראו שאלות לדיון בטבלה.

בסיום החקר כל קבוצה מציגה את הנושא שלה על פי הסדר הידע הנבנה כמוצג בטבלה מטה.

כל קבוצה נדרשת להציף דילמה העולה נוכח הפרזנטציה שהציגו.

הערה למדריך: לרשות המדריך (בטבלה) חומרי עזר ברמות שונות של עיבוד מידע לצורך הבנת הנושא באופן אישי וכן על מנת לספק לקבוצה חומר במידת הצורך. מומלץ שלא למסור לידיהם תוצרים מוגמרים מיד על ההתחלה על מנת לנסות לאפשר להם להתמודד לבד עם המשימה בתור התחלה.

תחום	צורת תוצר להצגה	נושאים להתייחסות	מקורות	נקודות לדיון
גיאוגרפיה	מפה	גבולות הרצועה מעברי גבול לפחות 10 ישובים בעוטף עזה שנפגעו(ערים וקיבוצים) במתקפה לפחות 5 ישובים פלסטינים בתוך הרצועה לפחות שני מחנות פליטים פלסטינים ציינו היבטים טופוגרפיים רלבנטיים אם יש. מועצות אזוריות	מפה של שאול אריאלי על ה 7/10 מפה של גישה ההרצאה של שאול אריאלי דקות צפייה 15:30- 18:00 וגם  21:38 -19:17	מה המשמעות של ישובי ספר? האם נכון ליישב בגבולות ישראל ישובים?  מה המשמעות של סגירת האזור לצורכי ביטחון? חשבו על הגבול ועל מי ששולט עליו, על הישובים בעוטף ביחס לרצועה מה נדרש מישראל כדי להתמודד עם כל המערך באזור הזה.?
היסטורי	ציר זמן	גבולות הרצועה מעברי גבול לפחות 10 ישובים בעוטף עזה (ערים וקיבוצים) לפחות 5 ישובים פלסטינים בתוך הרצועה לפחות שני מחנות פליטים פלסטינים ציינו היבטים טופוגרפיים רלבנטיים אם יש. מועצות אזוריות	עזה עד 2008 ynet אנציקלופדיה מצגת היסטורית בנספחים	אילו דברים חדשים לומדים מציר הזמן? מה היחסים בין האירועים האחרונים בדרום לכל הציר ההיסטורי דעתכם?
חברתי	3 גרפים	גיל תעסוקה גודל האוכלוסיה וריכוזיה ברצועה מצב סוציואקונומים השכלה דת סוגית האסירים בישראל קשרי משפחה פליטות	שאשא- מדיה של צעירי עזה עזה מבפנים השפעת הסגר על צעירי עזה- גישה חוברת של אונסקו מ 2020 הכלכלה הפלסטינית– המחקר לביטחון לאומי	מה התחושות העולות נוכח ההיכרות עם הפרספקטיבה החברתית בעזה? איזה עולם נוצר כל כך קרוב אילנו? האם אתם מרגישים שהוא רחוק או נגיש? מה לדעתכם הם יודעים עלינו?
פוליטי	דיאגרמת עץ	חמאס הרשות הפלסטינית מצרים ישראל אונר”א קטאר מדינות ערב	תיאור השתלטות חמאס על הרצועה והדחת פתאח. שמים בצבע אדום 2  29:40- 32:26 חמאס -שחקן לא מדיני אלים- הפורום לחשביה אזורית	מה היחס של ישראל למאבק בין הרשות הפלסטינית לחמאס? איך זה נוגע לה? מה אפשר ללמוד מכך על היחסים עם מצרים? ועם יתר מדינות האזור
יחסי ישראל-עזה	מצגת	הסכם קהיר מכשול ההפרדה בעזה היתרי עבודה ומעבר גבולות העברת תקציבים משאים ומתנים מדיניות הבידול	שאלות על מדיניות ישראל שמים שצבע אדום, פרק 3  -1:08:04 1:05 הרצאה של שאול אריאלי- על מדיניות הבידול של חמאס עד 38:30 -35:50 ובאותה הרצאה על מכשול ההפרדה 44:25- 48:21 קונספציית המכשול או בכתבה בישראל היום מדיניות חיזוק חמאס קרן ברל	אילו כלים יש לישראל לשלוט ל המציאות? מה גבולות השליטה שלה? אילו עוד ערוצי מדיניות קיימים להתמודדות עם הסכסוך ועם עזה לדעתכם?

חלק שני: עיבוד ודיון

כתיבה: חלקו למשתתפים דף ועט ובקשו מהם לכתוב לעצמם מחשבות שעולות נוכח התוכן והדילמות שהעלו בסוף כל פרזנטציה.

שאלות לדיון

• איך הידע הזה משפיע על ההבנה שלי את המצב?
• מה האתגרים האלו מציפים כלפי היום שאחרי?
• על מה יש באפשרותינו להשפיע בסכסוך עם הפלסטינים, על מה לא?
• איך זה משפיע עלינו?

מהלך הפעילות

רציונאל:

ב 7/10/23 במתקפה רצחנית של חמאס כנגד ישובי העוטף ומדינת ישראל וחטיפת מאוד אזרחים. החלה מלחמה שלא ידענו כבר שנים רבות ויכולה להוביל לשינוי המפה המדינית והנוכחית בין ישראל לחמאס. האירוע הזה הופך לאירוע משמעותי בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי פלסטיני שתוצאותיו עוד לא ידועות. 

מעבר להתמודדות היומיומית במציאות של מלחמה והאסון שפקד אותנו, חשוב שחניכים ותלמידים יבינו את הרקע למערכה ובססו תמונה רחבה וידע ביחס למציאות המלחמתית. 

מטרות:

1. בני הנוער ילמדו על רצועת עזה ועל הגורם מולו נאבקת ישראל ברצועת עזה – חמאס.
2. הבנת השתלשלות הדברים הקודמים למתקפה.
3. חשיפה לצומת המדינית והצבאית הנוכחית העומדות בפני ישראל 

פתיחה (10ד’) : מפה אילמת 

ציירו על הלוח מפה אילמת של אזור הרצועה והעוטף ותנו כל פעם לאחד המשתתפים מיקום שהוא צריך בלי עזרת אינטרנט להבין איפה הוא ממוקם. (העזרו במפה המפורטת ממנה ניתן לקחת את שמות הישובים ומבנה הרצועה)

התייחסו הן לרמת השליטה המדינית (ישראל, מצרים, הים התיכון)  והגבולות והמעברים (מעבר ארץ מעבר כרם שלום) והן לרמת הישובים היהודים (שדרות, אשקלון, הקיבוצים), הפלסטינים (עזה, רפיח, מחנות פליטים) והמעברים. אפשר להתייחס לאזורים כמו ציר פילדלפי)

למדריך:

המטרה היא פחות לדייק או להביך את החניכים, אלא רק להציף את זה שיש דברים שמדברים עליהם שלא תמיד ממוקמים לנו בראש בצורה ברורה ואפשר ללמוד ולעשות סדר.

מפה מלאה – שאול אריאלי

חלק ראשון – צפיה מודרכת בהרצאה מקוונת (45 דק׳ עם אפשרות להארכה)

לפניכם הרצאת רקע של אל”ם במיל’, דר’ שאול אריאלי שחוקר את הסכסוך הישראלי פלסטיני שנים רבות, ולחק חלק במשאים ומתנים קודמים. דר’ שאול אריאלי מתאר את השתלשלות האירועים ההיסטורית ביחס לרצועת עזה ועוטף עזה, תנועת החמאס, מדיניות ישראל, מבצעי צה”ל ברצועה, השחקנים האיזוריים, ותמונת המצב העדכנית למלחמה שפרצה ב07/10/23.

הרצאה מקוצרת – דקה 20 עד 60

ישנה גם אפשרות לצפות יחד בהרצאה ארוכה להרחבה.

לקראת הצפייה מחלקים דף עליו הוא  רושם 

• דברים חדשים שלא ידעתי
• מחשבות
• דילמות 
• שאלות
• בנוסף כל אחד מקבל שם של מושג אותו יצטרך להגדיר לאור ההרצאה וישמש אותנו בהמשך הפעילות. (ניתן לחלק לכמה משתתפים את אותו מושג)

רשימת מושגים: 

חלק ג’- מפת מושגים משותפת (15 דק׳)

במהלך הצפיה כל אחד התבקש למלא מידע על מושג .

מבקשים מהמשתתפים להתחלק לפי המושגים כך שכל מי שקיבל את אותו מושג ישבו יחד בקבוצה. 

הקבוצה צריכה להגדיר יחד את המושג לאור ההרצאה ששמעו, ולכתוב זאת על גבי בריסטול. ניתן להיעזר במקורות מידע נוספים להשלמת המידע.

בסיום העבודה הקבוצתית כל קבוצה תציג את המושג שהגדירה.

ניתן לתלות את כל המושגים בכיתה ולהמשיך את המפת המושגים הנלמדים המושתפת לאורך המערכה בכוונה להגיש את חשיבות הלמידה וההבנה של המצב באופן מהימן וליצר מרחב למיד משותף. 

שאלות לסיכום: 

1. מה מתבהר נוכח המידע החדש שקיבלתי?
2. האם זה השפיע על האופן שבו אני תופסת את המצב?
3. אילו דברים היינו עוד רוצים לדעת שלא קיבלנו עליהם תשובות?