מטרות:

• היכרות עם הוויכוח אודות עיצוב זיכרון הרצח.
• חיזוק ההבנה שהזיכרון ואופיו הוא חלק מבניית החברה הישראלית כחברה דמוקרטית.
• רתימת המשתתפים למהלך החינוכי ולאחריות לזכור את הרצח ולעסוק בסוגיות בדמוקרטיה ליברלית.
• לעורר מודעות וחשיבה ביקורתית לאופן עיצוב הזיכרון באירועי המלחמה הנוכחית.

פתיחה: קרוסלת זיכרונות (20 דק׳)

• מעמידים את המשתתפים בשני מעגלים – פנימי וחיצוני – המעגל החיצוני עם הפנים למעגל והמעגל הפנימי עם הפנים כלפי חוץ, כך שכל משתתף מהמעגל הפנימי עומד מול משתתף מהמעגל החיצוני (להלן הזוגות).
• בכל תור נותנים למשתתפים שאלה ונותנים לכל זוג 2 דקות לשתף אחד אחד את השני.
• לאחר מכן אומרים למעגל הפנימי לזוז צעד אחד ימינה, כך שכל משתתף עומד כעת מול משתתף חדש מהמעגל השני, ונותנים שאלה חדשה וחוזר חלילה.
• אפשרות נוספות היא לתת למשתתפים להסתובב בחלל לרקע של מוזיקה רגועה. בכל פעם שעוצרים את המוסיקה הם צריכים להיעמד מול משתתף אחד ונותנים להם שאלה לשתף עד לחזרת מוסיקה אז הם ממשיכים ללכת בחלל.
• בחרו 6 שאלות מתוך הרשימה לפי אופי הקבוצה, אם יש לכם הרבה זמן לפעילות, אפשר להוסיף עוד שאלות שימו לב לתת שאלות גם מההתחלה וגם מהסוף.

הערה: התאימו את האינטימיות של השאלות לאופי של הקבוצה, אך אל תהססו לאתגר אותם.

דיון:

בסיום הפעילות אספו את הקבוצה ודונו בקצרה:

• מה המשמעות של הזיכרון בחיים שלנו?
• האם יש משמעות לזיכרון שאינו זיכרון ממשי שלנו?
• אילו בחירות יש לנו על מקומו של הזיכרון?
• כיצד לדעתכם נזכור את ימי האסון והמלחמה בהם אנחנו נמצאים עכשיו? מה ישפיע על כך?
• כיצד נראה יום הזיכרון לרצח רבין בבית הספר שלכם?

*למורה / מדריכ.ה: שאלו אותם שאלות מכוונות- מה היו המסרים המרכזיים בימים אלו? מה הייתה החוויה המרכזית מימים אלו?

• מה אמורים לזכור ביום הזיכרון לרצח רבין לדעתכם?

*מנסים למפות עם החניכים את סוגי ההתייחסויות: רבין האיש/דרך השלום/ נאבקים על הדמוקרטיה/ אחדות העם. ורושמים על הלוח.

הסבר ביניים:

בפעילות הקודמת דיברנו על מה שקרה ברצח רבין ועל מה שהוביל אליו. המחלוקת ממשיכה ללוות אותנו גם לגבי האופן שבו אנחנו זוכרים את הרצח. בפעילות הזו נבדוק איזה מקום האירוע הזה מקבל בזיכרון הלאומי שלנו ואיזו מן חברה נבנית ביחס לאופן שבו אנחנו זוכרים? זו גם הזדנמות להתחיל לפתח את החשיבה על אופן הזיכרון של אסון ה-7/10 והמלחמה הנוכחית.

חלק א׳

גלגולה של עצרת (צפייה 30-54 דק׳)

• צופים בכתבה – גלגולה של עצרת:

רקע- הכתבה עוסקת בעיצוב עצרת הזיכרון המרכזית הנערכת כל שנה בכיכר רבין. העצרת אינה טקס של המדינה ואת קיומה בחרו לקחת גורמים שונים שמתחבטים בסוגיית הזיכרון.

1.צופים בכתבה כולה, ניתן לערוך חלק ממנה לצפייה, בהתאם לזמן שיש (קטעים מומלצים 0-1:27 | 3:56-6:06 | 11:55-15:50 | 20:08-:00 | 39:07-42:04 )

2. מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.

3. בסיום הצפייה עורכים דיון משותף.

דיון

במה הזיכרון צריך לעסוק?

1.בקשו מהם לשתף במחשבות ותחושות בעקבות הכתבה. אספו 3-4 התייחסויות

שאלות עזר:

• בסרט מוזכר המשפט ‘לא נשכח ולא נסלח’ – מה אסור לשכוח? ולמה ולמי אסור לסלוח? (חשבו על העמדות השונות והלקחים השונים שהדוברים הזכירו והעלו)
• בסיום הכתבה המפיק של העצרת אומר כי אם העצרת נגמרת כל שנה עם ‘שיר לשלום’ שום דבר אחר אינו חשוב. מה אתם חושבים על האמירה הזו? האם אתם מסכימים?
• האם שמעתם על ציון יום הזיכרון לרחל אמנו באותו יום עם רצח רבין? מה אתם חושבים על כך? מה המשמעות של ציון שני הימים יחד?

2. מדייקים את הדילמה ומוודאים שכולם מבינים אותה.

3. מבקשים לעמוד בשורה. כל פעם נותנים קריטריון לתוכן של עצרת זיכרון שאמור לפנות לכלל החברה הישראלית. אם הם חושבים שנכון לקיים עצרת כזו הם צועדים צעד קדימה . אם הם לא, הם צועדים צעד אחורה .

4. כל פעם עוצרים ושואלים חלק מהמשתתפים למה הם בחרו כך.

תכנים אופציונאלים:

• אחדות חברתית
• רצח הוא לא דרך להכריע מחלוקות
• לא לאלימות
• כן לשלום לא לאלימות
• הסתה וחופש הביטוי
• רבין – האיש והמנהיג
• סובלנות
• חשיבות הדמוקרטיה ומאפייניה
• סיום הסכסוך
• הסכמי אוסלו

שאלות דיון:

מחלוקות קשות מלוות אותנו גם היום, האם לדעתכם יש לוותר על מסרים ותכנים מסוימים בעיצוב הזיכרון, על מה לא תוותרו? איזו עוד דרך יש לנו להתמודד עם מחלוקות?

למדריך.ה – חשוב לדייק את הדילמה – התייחסות לדרכו של רבין מדירה מהזיכרון הקולקטיבי את מתנגדיו. האם על מנת “לא לפגוע” בציבור הימני או הדתי יש לטשטש את נסיבות הרצח? את החזון הפוליטי שעליו רבין נרצח? אלה שאלות קשות שהתשובה להן היא לא חד משמעית, חשוב להציף עם החניכים את הדילמות, אך לא להניח להם להישאר באזורי הנוחות ולאתגר:

• מה המחיר של טשטוש המחלוקת וההקשר הפוליטי של הרצח?
• איזה זיכרון יאפשר לנו להמשיך הלאה ולבנות חברה דמוקרטית משותפת?
• מה תמונת המצב של היום (האלימות, האיום על הדמוקרטיה, הקיטוב, המלחמה) מלמד אותנו על מה שחשוב להזכיר ולזכור? האם זה דורש להגביה את החומות או דווקא להוריד אותן?
• מה אתם חושבים, עכשיו אחרי השיחה הזו, על תפקידה של העצרת המרכזית – מה היא אמורה לצעוק? מה היא אמורה להזכיר?
• איך אתם חושבים זיכרון הרצח כמו שאנחנו מעצבים אותו משפיע או היה יכול להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות והמלחמה כיום?

חלק ב׳

טקסט (15 דק’)

קוראים את הכתבה .”רבין היה בוגד ולכן הגיע לו למות” משנת 2014 (ראו בנספח). בקבוצה או בחברותות.

שאלות לדיון

• מה עולה בכתבה הזו?
• איך נראית תמונת הזיכרון של החברה הישראלית? איפה הלקחים מהרצח?
• מה היא דמותה של החברה הישראלית העולה מאופי הזיכרון?
• מה המשמעות בכינוי משהו בוגד? מה זה עושה לחברה שלנו?
• מה בין ביקורת לבגידה?

סיכום: סרטון

לסיים עם נאומה הקצר של ציפי ליבני בעין פרת:

רצח ראש המשלה יצחק רבין הוא אירוע דרמטי בהיסטוריה הישראלית. הוא רגע פוליטי מכונן שחשוב להמשיך לזכור ולהזכיר. חשוב לשים לב מה אנחנו בוחרים לזכור. הזיכרון מכונן את החברה והעתיד שלנו. זיכרון משותף, הוא חלק מהיכולת שלנו להיות חברה משותפת וחזקה, והוא מכונן את השאיפות שלנו בימים האלו ואת ההתנהלות של האזרחים והשטלון.

חשוב לזכור שהרצח הוא רצח פוליטי, שנעשה לאור הסתה במטרה להשיג השג פוליטי. המחלוקת הפוליטית ממשיכה ללוות אותנו, הסתה ואלימות שממשיכות ללוות אותנו ולאיים על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ההתמודדות שלנו עם הזיכרון הם התמודדות נגד כל האיומים הללו על הדמוקרטיה .