המאבק הפוליטי לשוויון בנטל מגיע לנקודת הרתיחה. אחרי דחיות חוזרות ונשנות מצד הממשלה, ואי-הגעה לפתרון, חייב בית המשפט העליון את מקבלי ההחלטות להגיע להסדר שימנע פטור גורף מגיוס לחרדים. החרדים מצידם לא מוכנים לקבל הסדר כזה, והמבוי הסתום מתגלגל למשבר פוליטי.
דיון בג”צ בעתירת התנועה לאיכות השלטון מאפשר לבחון את מצב גיוס החרדים ואי-השוויון בנטל, מקום המדינה ועד היום. שאלת הגיוס עומדת בבסיס תפיסת צה”ל כ”צבא העם”, אשר יש לשאול האם עודנה רלוונטית בימים אלה.
השיעור נכתב על-ידי התנועה לאיכות השלטון, אשר מובילה את העתירה לבג”צ.
קרדיט לתמונה בראש העמוד: אורי קורן, שתיל סטוק.
רקע לחוק הגיוס: ציר זמן
בקיץ 2023 פג תוקף חוק השוויון בנטל שפטר מגיוס לצבא גברים חרדים. הממשלה הנוכחית נמנעה מלהכריע בנושא וכעת נדרש בג”צ לפסוק בסוגיה זו. כל זאת כשברקע מלחמת חרבות ברזל מתמשכת והנטל על המשרתים בסדיר ובמילואים רב.
| 1949 | נחקק חוק שירות ביטחון, תש”ט 1949. חוק זה קבע לראשונה באורח מסודר חובת גיוס לצבא לכל אזרח ואזרחית. לאחר הקמת המדינה, החליט ראש הממשלה, דוד בן גוריון, לאפשר לכ- 400 תלמידי ישיבות “שתורתם אומנותם” פטור מגיוס מתוך כוונה לשמור על גחלת לימוד התורה לאחר השואה, ולאחר שכמעט הסתיים מפעל הישיבות במזרח אירופה. |
| 1977 | עם חילופי השלטון, באמצעות ההסכמים הקואליציוניים עם אגודת ישראל, הוחלט כי המגבלות על הפטורים מגיוס יוסרו, וכל בן ישיבה אשר חפץ בכך יוכל לקבל פטור מגיוס על מנת ללמוד. הפטור הפך מהסכם שולי לתופעה עצומה שפוטרת רבבות של בני ישיבה מגיוס. |
| 1998 | בג”צ רובינשטיין. נקבע בהרכב של אחד עשר שופטים כי הסמכות למתן פטור מגיוס תלמידי הישיבות לא נתונה לשר הביטחון וכי יש לחוקק חוק שיסדיר את הפטור. כל פגיעה בשוויון כזכות יסוד – עליה להיעשות בחקיקה של הכנסת. |
| 1999 | ועדת טל. התבקשה למצוא דרך חוקית לשמור את המצב על כנו ולאפשר את האבחנה בגיוס תלמידי ישיבות, כמו גם לעגן את הפטור מגיוס לצה”ל לתלמידי ישיבות לחקיקה ראשית באופן ראוי. בהתבסס על הדו”ח של ועדת טל – חוקק חוק טל – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס”ב 2002. חוק זה אפשר את המשך דחיית הגיוס לתלמידי הישיבות בתנאים מסוימים. |
| 2006 | התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג”צ בענייו חוקיותו של חוק טל. בית המשפט קבע כי הסדר הגיוס פוגע אנושות בכבוד האדם של בני קבוצות הרוב המחויבים בגיוס. העתירה נדחית, בית המשפט טוען שיש לתת הזדמנות לחוק להגשים את מטרותיו. חוק טל עורר סערה ציבורית רבה בשנים האלו – הוקמו מחאות ענק ברחבי הארץ (“מחאת הפראיירים”) תחת הדרישה לשיווין בנטל. |
| 2012 | בג”צ הכריע כי חוק טל אינו חוקתי, מעגן בפועל את ההסדרים הלא חוקיים שקדמו לו. בית המשפט העליון פסק כי אין ביכולתה של הכנסת להאריך את תוקפו של חוק טל ועל כן הוא בטל. |
| 2013 | עם כינון הכנסת ה-33, היה ניסיון להסדיר את עניין גיוס תלמידי הישיבות ולחוקק הסדר קבוע. החוק ביקש לקבוע מנגנון שבמסגרתו הממשלה קובעת יעדי גיוס קולקטיביים עבור הציבור החרדי כולו, אשר יאפשרו ליתר לומדי התורה להמשיך ולדחות את גיוסם על פי הנוהל הקבוע בחוק. הכנסת התפזרה לאחר כמה חודשים ואותו התיקון עורר דיון ציבורי רחב בדבר גיוס תלמידי הישיבות. |
| 2015 | עם כינון ממשלת ישראל ה-34 הוחלט על ריכוך נוסף של הסדר גיוס תלמידי הישיבות. חוקיות החוק עמדה למבחן בבג”צ של התנועה לאיכות השלטון ושוב קבע בית המשפט העליון כי חוק השיוון בנטל הוא איננו חוקתי. הסדר הגיוס פוגע בזכות החוקתית לכבוד האדם בהיותו מפלה ופוגע בשווין, שכן הוא יוצר הבחנה בחובת הגיוס לצה”ל. |
| 2017 | בג”ץ מכריע כי חוק השוויון בנטל אינו חוקתי, ודורש מהמדינה לתקן את החוק בתוך שנה. |
| 2019-2023 | במדינה נערכות חמש מערכות בחירות בארבע שנים, המדינה מבקשת חמש עשרה פעמים הארכות כדי לתקן את החוק. |
| יוני 2023 | תקופות הסתגלות הגיוס שנקבע בחוק השוויון בנטל לתשע שנים נגמר, ואין הסדר גיוס לתלמידי ישיבות. הממשלה מחליטה לפטור תלמידי ישיבה מגיוס. |
| אוגוסט 2023 | התנועה לאיכות השלטון עותרת נגד החלטת הממשלה לפטור תלמידי ישיבות מגיוס. |
| אפריל 2024 | התנועה לאיכות השלטון עותרת נגד הארגונים הפועלים לדחיית שירות בני הישיבות. |
| יוני 2024 | העתירה התקבלה והוחלט לשלוח צווי גיוס לחרדים. |
| יולי 2024 | נשלחו כ-3000 צווי גיוס, מתוכם נענו לצווים כמאה חרדים. כלומר, פחות מ-4%. |
שאלות לדיון:
- מדוע לדעתכם דווקא נושא זה אינו מגיע להסכמה לאורך כל שנות קיומה של המדינה?
- מה הטיעונים לשני צידי הסוגייה?
- איך לדעתכם צריך להראות שוויון במדינת ישראל?
- ישנן עוד אוכלוסיות עם פטור גיוס, מדוע דווקא השיח על האוכלוסייה החרדית הוא נוכח יותר?
- מדוע חשוב שכלל האוכלוסיות יתגייסו לצבא? מדוע ישנה חשיבות לצה”ל כצבא עם?
- חוץ מערך השוויון, אלו דברים עלולים להיפגע מאי גיוס בני הישיבות?
- האם התזמון של החלטת הממשלה לפטור חרדים מגיוס (בזמן המלחמה) משפיע על דעתכם בנוגע לנושא?
מה נדרש כעת?
זעקת המילואימניקים
עו”ד אליעד שרגא והשופטת בדימוס אילה פרוקצ’יה על חוק הגיוס
המילואימניקים קורסים – נשות המילואימניקים קורסות: דיון בוועדת חוץ ובטחון בנושא שילוב תלמידי ישיבות בצה”ל.
עו”ד הידי נגב על חוק הגיוס והשלכותיו.
למה אנחנו נלחמים ונלחמות על השוויון בנטל.
התנועה לאיכות השלטון | אלף צווי גיוס בלבד, כשיש 63,000 חרדים מחויבי גיוס – זו בדיחה עצובה. צפו בדבריו של עו”ד ד”ר אליעד שרגא, יו”ר התנועה לאיכות השלטון
סיכום:
ב-25 ביוני 2023, בג”צ קבע שהמדינה נדרשת לגייס את כלל בני הישיבות לצבא. זו הייתה פסיקה היסטורית שהייתה צריכה לשים סוף לאפליה בגיוס לצה”ל. בפועל, במקום לגייס את בני הישבות, המדינה והצבא, אינם פועלים כדי לקדם החלטה זו. כיום פחות מ2% מהצווים הנדרשים נשלחו. ישראל היא מדינה דמוקרטית שדוגלת בשוויון זכויות ושוויון חובות, וכיום ניצבת אל מול אתגר הדורש את נשיאת הנטל המשותפת. אין להבדיל בין דם לדם ובין אזרח לאזרח. יש לקיים את פסיקת בג”צ ולקדם את השוויון והאחריות המשותפת שלנו כאזרחים.
קיצור תולדות הפטור מגיוס :
המערך נכתב על-ידי אגף ההדרכה של התנועה לאיכות השלטון. התנועה לאיכות השלטון מציעה הדרכות, ימי עיון ותוכניות לתיכונים, חטיבות ביניים, בתי ספר יסודיים (כיתות ה’-ו’), תנועות נוער ומסגרות חינוכיות נוספות, בנושאים אקטואליים, דמוקרטיים, כלכליים וחברתיים. ליצירת קשר.
מערכים נוספים באתר:
מצפן: חוק ה(אי) גיוס
השינוי ההיסטורי בחוק הגיוס נותן לאזרחים פטור מצה”ל על פי שייכות מגזרית.
נשים, להט”בים וחרדים – שינויים בצבא העם?
מערך העוסק בשינויים בדימוי של צבא העם שהתגלו מאז ה 7.10, ובהשלכות של מצב החירום וההתגייסות הכללית.