.גורל משותף: מוחמד דראושה מתאבל על אחיינו הגיבור שנרצח במסיבה ברעים בתוך מציאות שהופכת גזענית יותר ויותר
CPT Tag: התמודדות עם גזענות
האם ראית את האופק לאחרונה?
“האם ראית את האופק לאחרונה?” הוא ארגון שפועל בזירה הפוליטית, חברתית וציבורית כדי לקדם שותפות יהודית-ערבית, לקדם את הלגיטימציה של החברה הערבית ונציגיה בכנסת, ולייצר תשתית לקואליציה עתידית רחבה. כדי להשיג את המטרות האלה הארגון מייצר קמפיינים ציבוריים רחבי היקף והשפעה, ופועל במקביל מול נציגות ונציגי הציבור בכנסת ובמשרדי הממשלה.
מאז השבת השחורה ב 7/10 הקמנו חמ”ל יהודי-ערבי ברהט, שפועל על טהרת שיתוף פעולה מלא: התרומות מגיעות מיהודים וערבים, צוות המתנדבות והמתנדבים הוא יהודי וערבי, והסיוע נשלח למשפחות יהודיות וערביות שספגו פגיעה קשה
מצפן: התקווה לשלום
״עדיף לא להתמכר לתחושת המצור. זה שרודפים אחרינו לא אומר שאנחנו קורבנות. ולא אומר שאנחנו לא יכולים לתקן את המציאות, שגם אנחנו יצרנו.״
אבי דבוש, 11.11.23
בתוך מציאות של מלחמה וכאוס חברתי ופוליטי שלא רואים את סופו, מאתגר למצוא סיבות חינוכיות לתקווה. ב-2014 הוקמה תנועה פוליטית א-מפלגתית בשם נשים עושות שלום, שמונה עשרות אלפי חברות וחברים, שצועדים, מתכנסים ומתארגנים כדי למצוא סיבות משותפות לתקווה. אחת הפעילות הבולטות בתנועה הייתה ויויאן סילבר מקיבוץ בארי.
ויויאן סילבר התראיינה בבוקר השבת השחורה לרדיו, ומאז נעלמו עקבותיה. בשבועות הראשונים חשבו שהיא נחטפה לעזה יחד עם רבים אחרים. כך סיפרה גאדיר האני, פעילת שלום ערבייה מישראל, כשעוד חשבו שויויאן חטופה:
שאלות לדיון:
- מה המשמעות של אחווה וברית דווקא של נשים? מה לדעתכם מייחד נשים במציאות של קונפלקט מתמשך?
- מה חיבר את ויויאן וגאדיר וכיצד הן התמודדו עם הפערים ביניהן לפי דעתכן?
- נשים עושות שלום פועלות לשיתוף נשים בתהליכי קבלת החלטות בכלל ותהליך השלום בפרט, בהתאם להחלטה 1325 של האו”ם. למה חשוב לשתף נשים בתהליכים?
- כיצד הגשר שוויואן, גאדיר וחברותיהן בנו לאורך השנים משפיע על התפיסות שלהן והפעילות שלהן מאז השבת השחורה?
לזכרה
דברים שכתב מוקי צור על ויויאן
ענת סרגוסטי כותבת על ויויאן
צעדה של נשים עושות שלום בים המלח כמה ימים לפני השבת השחורה:
נשים עושות שלום במפגן המיטות הריקות בכיכר ספרא בירושלים:
45 שנה להסכם השלום עם מצרים
ב-26 למרץ 2024 מציינים 45 שנה להסכם השלום הראשון בתולדותיה של מדינת ישראל, ואולי החשוב מכל – הסכם השלום עם מצרים.
הנה 5 שאלות שאפשר לפתוח בהן שיחה עם הילדים, שאולי תשאיר אצלם משהו:
- עם אילו מדינות יש לישראל הסכמי שלום?
- מי היו המנהיגים שחתמו על הסכמי השלום של ישראל?
- איך אתם עושים שלום עם החברים שלכם כשרבים?
- מה הייתם רוצים ללמד אנשים אחרים על איך עושים שלום?
- את/ה רוצה לצייר ציור או לכתוב סיפור על שלום?
להרחבה, מומלץ לקרוא את הטור של עו”ד איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי:
לסיכום: מרגשות נקמה להזדהות אנושית
טאהא מוחמד עלי, משורר פלסטיני יליד ספוריה שחי כל חייו הבוגרים בנצרת, קורא שיר שהוא תמצית האנושיות.
| נקמה \ טאהא מוחמד עלי תרגם: ששון סומך לפעמים עולה בי הרצון לערוך דו-קרב עם האיש שהרג את אבי והרס את ביתי והפך אותי פליט בארץ האדם הצרה: אם יהרוג אותי אזכה במנוחה ואם אמית אותו והנה נקמתי את נקמתי. * אבל אם יתברר לי בעת הדו-קרב שליריבי אם הממתינה לשובו או אב המניח את יד ימינו על חזהו, על מקום הלב, בכל עת שבנו מאחר להגיע – אזי לא אהרוג אותו, אם ידי תהיה על העליונה. * בה במידה לא אחסלו אם יוברר לי שיש לו אחים ואחיות האוהבים אותו והוא חסר להם בכל-עת-תמיד, או שיש לו אשה המצפה לבואו וילדים שהעדרותו קשה עליהם ומתנותיו משמחות את לבם, או אם יש לו ידידים ורעים או שכנים ומכרים חברים שהכיר בבית הסוהר או היו שכנים למטתו בבית החולים או חברים מימי בית הספר המתענינים במעשיו ובכל הזדמנות מוסרים לו ד”ש. * אבל אם יהיה בודד כענף שנגדע מאילן לא ידידים, רעים, שכנים לא מכרים, לא אב, לא אם ולא שותפים לדרך אני, הלא, לא אוסיף משלי למכאובי בדידותו לסבל גויעתו לתוגת כליונו. אסתפק בכך שאתעלם ממנו אם אתקל בו בדרך, ואשכנע את עצמי שעצם ההתעלמות עצמה היא סוג של נקמה. |
מאגר תכנים מומלץ – חינוך לשלום
מאגר משאבים למחנכים בישראל
מאגר סיפורי השראה לשימוש חינוכי
אתר זה מציג סיפורי מקרה המבטאים סולידריות ועזרה הדדית בין יהודים וערבים.
בוא נדבר דוגרי | تعال نحكي دغري – UR & SAZ
סאמח ‘סאז’ זקות ואוריה רוזנמן שמקדמים שיח דוגרי, שמים את ההקצנה, הלאומנות והדעות הקדומות על השולחן.
האם ראית את האופק לאחרונה?
מתוך הטבח הנורא עלו סיפורי גבורה יוצאי דופן – צפו בסיפור המדהים מה-7 לאוקטובר בקיבוץ בארי.
מצפן: גבורה בדואית בשבת השחורה וברית הדמים
רקע
מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר לא הבחינה בין אזרחים יהודים וערבים. אזרחים בדואים ואזרחים יהודים נרצחו בעוטף עזה ובמתקפת הטילים על יישוביהם, ושישה בדואיםנחטפולעזה. מעשי ההצלה של בדואים שהיו בעוטף באותה שבת, לצד אלה של אזרחים יהודים אחרים וכוחות הביטחון, הצילו רבים וגילו גבורה ראוייה לציון. הברית היהודית-ערבית שעומדת בבסיס החיים המשותפים היא לא רק כותרת יפה, אלא מציאות בשטח.
אזרחים בדואים שותפים במערכה
יוסף אלזיאדנה הציל את חייהם של כ-30 צעירים וצעירות שהשתתפו במסיבה בחניון רעים, כשחילץ אותם תחת אש המחבלים, בהפגינו אומץ לב וקור רוח יוצאי דופן:
ד”ר טארק אבו עראר סיכן את חייו כדי להגיש סיוע רפואי, בדרכו למשמרת מביתו בערערה לבית החולים ברזילי באשקלון:
עאמר אבו סבילה שילם בחייו על נסיונו להציל את בנות משפחת סוויסה בפאתי שדרות, וסיפורו המדהים הוא עדות נוספת לסולידריות האנושית הבסיסית שקיימת בנגב:
חמיד אבו ערער התחבא עם בנו התינוק, וממקום מחבואו שמע את המחבלים מתכננים לפגוע בחיילים. הוא יצא מן המחבוא תוך סיכון חייו וחיי בנו התינוק, והגן על החיילים:
בשיר זיאדנה, סטודנט מרהט שפונה ממעונות הסטודנטים בשדרות לתל אביב והחל להתנדב במטה המשפחות של החטופים והנעדרים למען בני משפחתו הנמצאים בשבי החמאס:
הזכות לביטחון: בעיית המיגון ביישובים הבדואים
במתקפה האיראנית על ישראל ב- 14/4/24 פגעו רסיסים מיירוט הטילים בישובים בדואים ופגעובאמינה בת ה-7שנפצעה אנוש. היעדר המיגון בכפרים הבדואים צף עוד ב-7 באוקטובר, כאשר נפלו טילים רבים במרחב שבו חיה החברה הבדואית בנגב, וכתוצאה מהיעדר מקלטים ומיגוניות נהרגו לא פחות מ-17 תושבים, בהם 6 ילדים. קולות אזעקה לא נשמעו בחלק גדול מהמקומות, והתושבים נפגעו בביתם ללא כל יכולת להתגונן.
כ-100 אלף אזרחים בדואים חיים בלמעלה מ-30כפרים בלתי מוכריםבדרום הארץ. בכפרים אלו אין כל אמצעי מיגון ובטיחות מפני ירי הטילים, מה שהוביל למותם של עשרות תושבים, גברים נשים וילדים, במתקפות טילים בעשור האחרון.
ב-2014, בעקבות ההסלמה של צוק איתן, הוגשה לבג”צ עתירה בדרישה לספק פתרונות מיגון לכפרים הלא מוכרים. העתירה נדחתה, אבל בג”צ הטיל את האחריות לדאוג לבטחון התושבים בכפרים על פיקוד העורף, בשם השוויון האזרחי.
ברית דמים
והיו גם מחוות מצד השלטון, שלא עשה די כדי להגן על החברה הבדואית מפני איום הטילים, אך נציגים שונים שלו ביקשו לגלות סולידריות עם החברה הבדואית, כמו למשל בני גנץ:
או טל אוחנה, ראשת מועצת ירוחם, שדאגה לאספקה מיידית של מיגוניות זמניות לכפר רח’מה הסמוך לירוחם, עד שהמדינה תדאג לתושבים למיגון ראוי:
דיון:
- איזה תחושות עלו בכם כששמעתם את הסיפורים?
- איזה שיעור אפשר ללמוד מגילויי הסולידריות הללו בין ערבים ליהודים בנגב?
- מה צריך לעשות כדי שיוקמו אמצעי מיגון בכפרים הבדואים?
להרחבה:
מערך ״שותפות יהודית-ערבית״
מרסלו מנחם וקסלר
דר’ לחינוך, מרצה על ילדים בסיכון, פדגוגיה קהילתית, פדגוגיה ביקורתית, ושינוי תודעת מורים. פעיל חברתי ועוסק בהתנדבות בתחומים של קהילות מוחלשות וילדים מוחלשים.
בעבר ראש המחלקה לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים, ימנחה ומנהל פדגוגי ארצי של תכניות מטעם משרד החינוך העוסקות במניעת נשירה והצלחה לימודית של ילדים ונוער במערכת החינוך.
כתב מאמרים אקדמיים אשר פורסמו בארץ ובחו”ל, בתחומים של: מאבק נגד גזענות בכיתה; תהליכי שינוי תודעה של מורים; שינוי קהילתי ושינוי תודעה קהילתית, ועוד.
יאיר רביבו
תושבי לוד כולם, יהודים וערבים, תקראו בבקשה את הפוסט החשוב הזה עד הסוף. הוא יפיג הרבה חששות ומתחים, שכולנו נמצאים בהם בימים אלו.
מכון אקורד – לנווט בים סוער
מודל והמלצות להתמודדות חינוכית בעתות הסלמה ביחסי יהודים-ערבים.