פתיחה
שאלת פתיחה – חשבו על סיפור שנחשפת אליו באמצעי התקשורת מאז תחילת המלחמה
שתפו:
- מה הסיפור הזה משקף לגבי המלחמה?
- איך נחשפתם לסיפור הזה?
חלק ראשון – נרטיבים
צופים בהרצאה הבאה בנושא “הסכנה של הסיפור היחידי”:
שימו לב: יש אפשרות לכתוביות בעברית ובשפות נוספות
שאלות לדיון
- מה הדברים של הסופרת משקפים ביחס למלחמה?
- מה לדעתכם הסיפור של העולם המערבי לגבי המלחמה ? למה לדעתכם זה כך?
- אילו ייצוגים מוצגים בתקשורת בישראל במלחמה ? איך זה משפיע עלינו?
- איך עוד אפשר לספר את הסיפור של המלחמה? של הסכסוך? חישבו על מה מתחיל את הסיפור ומה מגיע רק לאחר מכן?
מה הוא נרטיב?
בקשו מהמשתתפים לנסות להגדיר מה הוא נרטיב. תוכלו להשתמשבהגדרהזו:
תאור ופרוש המציאות דרך השקפת עולם תרבותית, לאומית, אישית וכד’
קראו את הקטע הבא מתוך ‘נרטיבים של סכסוך’ מאת מרדכי בר און:
שאלות לדיון
- מה היחס בין הסיפור בודד לבין נרטיב?
- האם יש נרטיב למלחמה? מי מספר אותו ולמי? האם יש יותר מנרטיב אחד?
- הכותב אומר שלנרטיב זיקה רופפת אל ממד האמת – למה הכוונה לדעתכם? האם זה אומר שאין אמת כלל?
חלק שני: עזה – סיפור אחר
בשבועות האחרונים ‘עזה’ נמצאת כל הזמן בשיח הציבורי והפרטי. אבל למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים ‘עזה’ איזה סיפור יש לנו על עזה? איך היא נתפסת בעיננו, ומדוע זה כך? בחלק הזה נפגוש נבחן איזה סיפור אנחנו מספרים על עזה ואיך זה משפיע על המלחמה ועל עצמו.
שמש אסוציאציות
כתבו על לוח/בריסטול גדול את המילה עזה וביקשו מהמשתתפים לכתבו אסוציאציות שעולות מפי המשתתפים ונתחו עם המשתתפים את התמונה שנוצרה.
שאלות לדיון:
- איזה סיפור יש לנו על עזה, איזה סיפור יש לנו על תושביה?
- מאיפה רכשנו את התמונה כפי שהיא?
- איזה עוד סיפורים קיימים לדעתכם? מדוע הם לא חלק מהתמונה?
סיקור תקשורתי – מה מתרחש בעזה?
קראו אתהכתבהשל יאיר בן דוד על הסיקור התקשורתי אודות מה שמתחולל בעזה במלחמה. אפשר לקרוא בקבוצה או בזוגות.
שאלות לדיון
- אילו השלכות במציאות האישית, החברתית והמלחמתית יש על מה שאנחנו יודעים על עזה?
- באיזה אופן הסיפור האחר על עזה משפיע עלינו?
- איזה מידע ואילו סיפורים צריך לקחת בחשבון כשאנחנו בונים את הנרטיב שלנו במלחמה?
חלק שלישי – סוף הסיפור
כתיבה
הסיפור שאנחנו מספרים והעושר של הקולות בתוכו משפיע לא רק על התודעה בהווה אלא גם על תמונת העתיד אליה אנחנו שואפים ועבורה אנחנו פועלים.
- חלקו למשתתפים דפים ועטים והתחילו ב3 דק’ של כתיבת רצף חופשית המתחילה במילים – “הסיפור שלי…”
- לאחר מכן בקשו מהם לכתוב מה הוא הסיפור שלהם ביחס למלחמה.
- לאחר 5 דקות של כתיבה בקשו מהם להוסיף מה היא תמונת העתיד שהיו מבקשים לראות בסוף הסיפור הזה
- בסיום הכתיבה הזמינו אותם לשתף בזוגות מה היא התמונה שהם היו מבקשים לראות בעתיד.
- בסיום השיתוף אספו אותם, קראו את הקטע הבא ודונו
דיון מסכם
בר חפץ, תושב נירים,מספר את סיפורוכתושב העוטף לאורך השנים הרבות בהתמודדות מול חמאס, בקטע קטנטן מסיום סיפורו הוא כותב כך:
| אני לא מפסיק לכעוס גם על התקשורת, שחוץ מכמה יחידי סגולה לא היתה מסוגלת במשך 15 שנים לשאול” את השאלות הנכונות, שבאה לשמוע אותנו רק כשזה היה צהוב ומרגש: אמהות היסטריות או חקלאים גיבורים – זה מה שהיינו עבורה, וכל פעם שניסינו להעביר מסר קצת יותר מורכב, הם העדיפו לקחת ציטוט מאיזה גנרל תורן או עוד פרשן צבאי חסר הבנה, שהתעסקו תמיד בטקטי, ולא במה יהיה קדימה.” |
- הסיפורים של מי צריכים להיות כלולים בעתיד שאנחנו מבקשים (חשבו על ייצוגים שונים שצריכים להיות כלולים: לאומיים, מגדרים, תפקידים)
- מי הם מספרי הסיפור?
- אילו שאלות צריכות להשאל?
- מי צריך להיות חלק ממי שיצור את העתיד הזה.