גיתית זידנברג גוכמן

"אז את הולכת לעבוד בכנסת?" - שאלו אותי שוב ושוב, כשסיפרתי שהתקבלתי לתכנית "צוערים לשירות המדינה". לא. אני לא הולכת לכנסת. אני הולכת לעבוד במשרד ממשלתי. "זה לא אותו דבר? מה זה אומר, בעצם?" האמת, שגם לי לא היה מושג. מה זה משרד, איך הוא נראה, איך מתקבלים לעבוד שם. מה זה מנכ"ל וראש אגף, מה זה מכרז וייעוץ משפטי, ובעיקר - עד כמה העבודה שם, "למעלה" - קשורה ביום יום שלנו בצורה כל כך בסיסית. זה כספים ונהלים, זה בתי החולים והתשלום באוטובוס, זה תכניות לימודים ופחי מיחזור, תכניות לנוער בסיכון ומים נקיים בברז. עוד ועוד ועוד סמכויות ואחריויות, שנמצאים, למעשה, כאן, על פני האדמה, לא בעבים מעל. וגם אתם יכולים להגיע ולהיות חלק, לראות איך מתקבלות החלטות, לעזור לסדר דברים - ובהמשך, לקבל את ההחלטות בעצמכם. למה אף אחד לא סיפר לי שקיים שירות מדינה? שהוא "יעד הגשמה" לא פחות ראוי מלהיות אשת חינוך, ושבעצם, זה לא עד כדי כך מסובך להגיע לשם?