מיקי פלד

מדע הכלכלה מנסה לקחת על עצמו נורמות של מחקר מדעי שלא שונה בהרבה ממדעי הטבע. אבל לא רק שספק אם זה בכלל אפשרי, הבעיה ביומרת האובייקטיביות הזו מתגלית כאשר קופצים ממחקר כלכלי למדיניות כלכלית. בשיחה ננתח את היומרה הזו, נכיר את הסיבות לה ואיך כלכלניות וכלכלנים מבצעים את הקפיצה ממנה אל מדיניות כלכלית, ונראה לאילו אספקטים של מדיניות כלכלית צריך לשים לב כדי להבין את הנורמות המוסריות שמתחבאות בהן בכסות של עובדות מדעיות.

במשך שנים ארוכות העיסוק בסוגיות של עוני ואי-שיוויון היה נחשב בקרב כלכלניות וכלכלנים לעיסוק צדדי, בין השאר מתוך הנחה שלאורך זמן אי-השיוויון יצטמצם, או לכל הפחות שלגודל אי-השיוויון אין השלכות על מצב המשק בכללותו. בעשור האחרון חלחלה ההבנה שזו היתה טעות. בשיחה נראה מדוע כלכלנים חשבו כך, מה גרם לשינוי שהביא אותם היום לעסוק באופן רציני ותכוף בסוגיות של אי-שיוויון ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה על ישראל והמדיניות הכלכלית שלה.

ההפיכה המשפטית בישראל האיצה תהליכי נסיגה בתמיכה הציבורית במדינת הרווחה, בעיקר בקרב השכבות הליברליות המזוהות בדר"כ עם השמאל הכלכלי. בשיחה נסתכל על הנסיגה הזו דרך המשבר הרעיוני העמוק בו שרויה הסוציאל-דמוקרטיה (הליברלית) הישראלית מאז ניסיון ההפיכה המשטרית, ונדבר על כמה פתרונות אפשריים לעקוף את המשבר באמצעות תובנות חדשות ורעיונות רעננים.