מצפן: 400 ימים של שבי והפקרה

#השבת_החטופים #חברה_מוסרית

המצפן משמש קריאת כיוון להתייחסות אקטואלית עבור צוותים חינוכיים, למען קידום החינוך הפוליטי לדמוקרטיה. התוכן נועד לא.נשי חינוך מכל הסוגים: מורות ומורים, רכזות ורכזים, מדריכות ומדריכים. קרדיט תמונה: יגיל גלעדי, שתיל סטוק

הלב שלנו בעזה. אסור להרפות מהמאבק להחזרת החטופים, שהואמאבק על דמותנו המוסריתכחברה חפצת חיים. 400 ימים בשבי הם לא גזירת גורל, והסבל הנורא של החטופים מחייב את החזרתם המיידית, בכל מחיר.

המצפן הקרוב מכיל קישורים לתכנים שעוסקים באלימות, אך לא מציג את התכנים עצמם.

למרות שזה לא פשוט לשמוע על תנאי השבי של החטופים, אנו סבורים שזו מחובתנו לשוחח על כך עם בני נוער, באופן מותאם לכל קבוצה.

מי בשבי

עמוד מתעדכן עם רשימת החטופים. אחרי 400 ימים בשבי, 101 חטופות וחטופים מוחזקים בשבי החמאס, חלקם עדיין בחיים.

סבל בל יתואר

חמאס רוצח את החטופים בשבי, ומחזיק את השאר בחיים בצורה מפלצתית, כדישישמשולו מגן אנושי.החטופים והחטופות נמצאים בסכנת חייםמיידית,חשופים לאלימות מינית, ועשרות מתוכם לא יוכלו להחזיק מעמד עוד זמן רב בשבי, בשל סכנה בריאותית ממשית. לפחות שליש מהחטופים סובלים ממחלות כרוניות כמו סוכרת, אוסטאופרוזיס, אנמיה, אסטמה וסרטן, קרון, מחלות לב, אפילפסיה ויתר לחץ דם. הם אינם זוכים לטיפול רפואי והשבי מביא להתדרדרות במצבם הרפואי.

לחימה או החזרה: הפוליטיזציה של החזרת החטופים

עוד בתחילת המלחמה ברור היה ששני העקרונות הללו עומדים אחד מול השני: המשך הלחימה מול החזרת החטופים. כבר לפני התמרון הקרקעי בעזה היה ברור להנהגה הישראלית כי שתי מטרות המלחמה, חיסול שלטון חמאס והחזרת החטופים,הן מטרות מנוגדות. עסקת השחרור הראשונה נשענה אמנם על הלחץ הצבאי, אבל לאחר שנה של מלחמה עולות שאלות קשות, כי גם בצה”לכבר לא בטוחיםשהלחץ הצבאי יביא לשחרור החטופים. יתרה מכך, יואב גלנט, שר הבטחון שפוטר בשבוע שעבר הודיע לאחר פיטוריו כי ניתן להשיב את החטופים בעד מחירים כואבים, אולם הממשלה אינה מעוניינת בעסקה כזו.

החזרת החטופים בעסקה מחייבת שני מחירים מעוררי התנגדות:הפסקת אש כוללתוהסגת כוחות צה”ל, לצד שחרור רוצחיםעם דם על הידיים. במערכת הפוליטית ובציבור ישנם שמתנגדים לתשלום המחירים הללו. ישנם אף גורמים בימין שרואים בקמפיין התקשורתי להחזרת החטופים מהלך שמשרת את החמאס,ומעורר פילוגבעם.

נוצר מצב טראגי שבו משפחות שכולות ומשפחות של חטופים ניצבות זו נגד זו – משפחות שכולות שבעד המשך הלחימה ונגד הפסקתה, ומשפחות חטופים בעד עסקת שחרור גם במחיר הפסקת הלחימה. ישנם גורמים בימין שמנסים למסד את הפיצול הזה,ולהקים גוף נגדילמטה משפחות החטופים.

דיון:

  • למה הוויכוח על החזרת החטופים הפך לוויכוח פוליטי?
  • בהנחה שלא ניתן להמשיך את הלחימה ולהחזיר את החטופים, במה צריך לבחור?

מה אפשר לעשות?

חשוב להשאיר את סוגיית החטופים בתודעה הציבורית. המודעת לסבלם של החטופים ולמצבם בשבי צריכה להיות בראש סדר היום. כדאי להכיר ולשתף כמה שיותר סיפורים:

“חסמבה”- צעירי משפחות החטופים פועלת להעלאת המודעות בקרב צעירות וצעירים ברשת ובכלל:

וניתן לעקוב אחריהם ברשתות:
אינטגרם

טיקטוק

פייסבוק

חשובה במיוחד היא ההשתתפות בפעילות מחאה בכיכר החטופים ובכלל:

חשוב לזכור שהאחריות להשבת החטופים היא של כולנו כחברה ולא רק של בני המשפחה, זו חובה מוסרית.

שיחה עם נציג מטה משפחות החטופים:

חן אביגדורי, שאשתו ובתו הוחזרו בעסקת השחרור הראשונה, מוכן לבוא לפגוש בני נוער בכל הארץ כדי להסביר להם את החשיבות שבעסקת שחרור חדשה. ניתן לכתוב לחן (בוואטסאפ בלבד), ולהזמין אותו לשיחה בפני הקבוצה שלכם:

פרקי “סליחה על השאלה” עם חטופים שחזרו ומשפחות חטופים:

מערכים מומלצים נוספים:

זכויות אדם במלחמה

מערך חינוכי העוסק בפגיעה בזכויות אדם ב 7.10 ובמלחמה שפרצה לאחר מכן ובמורכבות המוסרית העומדת בפני ישראל בניהול המלחמה.

חברה חפצת חיים

המאבק על עיצוב דמותה של ישראל כחברה חפצת חיים מתקיים במלוא עוצמתו. הדרישה להשבת החטופים היא חלק מהתקווה לעתיד טוב יותר.

התקווה לשלום

ויויאן סילבר שנרצחה בבארי בשבת השחורה, הייתה פעילה בתנועת נשים עושות שלום. היא חייתה למען התקווה הזו. המצפן הזה הוא לזכרה.

הישארו בקשר





    Skip to content