נחמה | רחל שפירא, נורית הירש

וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ
רַק בְּשֶׁלָּנוּ
בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת
וּכְבָר אַחֶרֶת
וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת
כִּי בַּפֶּתַח נִכְנָסוֹת –
הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מֶחֱוָה שֶׁל חֶסֶד,
אָזְנוֹ תּוֹפֶסֶת –
אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוֹצוֹת אֶת הָרְחוֹב
שׁוֹאֵל עֲדַיִן
שׁוֹאֵל מֵאַיִן
כֵּן, מֵאַיִן כּוֹחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בְּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.

מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ,
לִבּוֹ לַבַּיִת 
וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו.
אֶת מִי יַשְׂבִּיעַ
אֶת מִי יַרְגִּיעַ
וְעַל מַה יִּתְפַּלֵּל עַד הַסְּתָו.

זֶה בְּזוֹ נַבִּיט…

האמנם | לאה גולדברג

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,
וּמַחְשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,
אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.

אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת
עַל כְּתֵפַיִךְ, חָזֵךְ, צַוָּארֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.
וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט
כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשֹׁם וְרָגֹעַ,
וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי-הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ,
וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.

אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט
הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.
וּבְיֹשֶׁר-לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת
כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם.

את תלכי לבדך בשדה…

על הדבש ועל העוקץ | נעמי שמר

עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ, 
עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק, 
עַל בִּתֵּנוּ הַתִּינֹקֶת 
שְׁמֹר אֵלִי הַטּוֹב. 
עַל הָאֵשׁ הַמְּבֹעֶרֶת, 
עַל הַמַּיִם הַזַּכִּים, 
עַל הָאִישׁ הַשָּׁב הַבַּיְתָה 
מִן הַמֶּרְחַקִּים. 

עַל כָּל אֵלֶּה, עַל כָּל אֵלֶּה, 
שְׁמֹר נָא לִי אֵלִי הַטּוֹב. 
עַל הַדְּבַשׁ וְעַל הָעֹקֶץ, 
עַל הַמַּר וְהַמָּתוֹק. 
אַל נָא תַּעֲקֹר נָטוּעַ, 
אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַתִּקְוָה 
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה
אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. 

שְׁמֹר אֵלִי עַל זֶה הַבַּיִת, 
עַל הַגַּן, עַל הַחוֹמָה, 
מִיָּגוֹן, מִפַּחַד פֶּתַע 
וּמִמִּלְחָמָה. 
שְׁמֹר עַל הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי, 
עַל הָאוֹר וְעַל הַטַּף 
עַל הַפְּרִי שֶׁלֹּא הִבְשִׁיל עוֹד 
וְשֶׁנֶּאֱסַף. 
עַל כָּל אֵלֶּה… 

מְרַשְׁרֵשׁ אִילָן בָּרוּחַ, 
מֵרָחוֹק נוֹשֵׁר כּוֹכָב, 
מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי בַּחֹשֶׁךְ 
נִרְשָׁמוֹת עַכְשָׁו. 
אָנָּא, שְׁמֹר לִי עַל כָּל אֵלֶּה 
וְעַל אֲהוּבֵי נַפְשִׁי, 
עַל הַשֶּׁקֶט, עַל הַבֶּכִי 
וְעַל זֶה הַשִּׁיר.
עַל כָּל אֵלֶּה…

קדיש ישובי עוטף עזה | הרב גלעד קריב 

‏יִתְגַּדַּל זִכְרָם שֶׁל הֲרוּגֵי קִבּוּצֵי עוֹטֵף עַזָּה וְכָל נִרְצְחֵי הַמַּעֲרָכָה הַנּוֹרָאָה בֶּעָרִים, בַּיִּשּׁוּבִים וּבַמּוֹשָׁבִים, 

וְזִכְרָם שֶׁל נוֹפְלֵי צַהַ”ל, הַמִּשְׁטָרָה וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן.

‏וְיִתְקַדַּשׁ צַו הַחֲבֵרוּת, הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית, חַיֵּי הַקְּהִלָּה, אַהֲבַת הָאָרֶץ, 

וְהַדְּבֵקוּת בְּעֶרְכֵי הַיְּסוֹד שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת וּבְעֶרְכֵי הַשִּׁוְיוֹן, הַחֵרוּת וְהַשָּׁלוֹם.

קדיש מסורתי

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. 

וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. 

בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, 

בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא 

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא, 

לְעֵלָּא מִן-כָּל-בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא 

דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. 

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל 

וְאִמְרוּ אָמֵן. 

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, 

וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

קדיש חילוני | שלום סמיד

יִתְגַּדַּל שֵם הָאָדָם, יִתְעַלֶּה פֹּעַל-חַיָּיו

וְיִתְקַדַּש בְּזִכְרוֹנֵנוּ

עַל צְרוֹר מַעֲלָלָיו בִּימֵי חֶלְדוּ

וְעַל הַמַּעַשׂ שֶלֹא הִסְפִּיק לְהַשְלִימוֹ,

עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶנִּטְווּ – וְנָמוֹגוּ,

עַל סְגוּלוֹת-יְקַר

וְאַף עַל חוּלְשוֹת-אֱנוֹש

שֶנָגוֹזוּ מִבַּעַד לַדּוֹק הָעַרְפִילִי שֶל הַזְּמַן. 

יִפָּקֵד זֵכֶר הָאָדָם,

הֵד-חַיָּיו כְּזֹהַר הָרָקִיעַ בְּלִבֵּנוּ

וּשְמוֹ לִפְנֵי שֶמֶש יִנּוֹן.

כִּי מוֹתָר הָאָדָם הוּא הַזִּכָּרוֹן,

לֹא בַּחֹשֶך שְמוֹ יְכֻסֶּה.

הֶמְשֵך-הַחַיִּים

יַצְמִיחַ פּוּרְקָן לִכְאֵבֵנוּ,

וְנִנְצוֹר אֵת כָּל פִּרְחֵי-חַיָּיו לְיָמִים רַבִּים.

יִתְגַּדַּל שֵם הָאָדָם וְיִשְתַּבַּח בְּזִכְרוֹנֵנוּ.

תהילים, פרק קכא

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת: 

אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים 

מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: 

עֶזְרִי מֵעִם ה’ 

עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: 

אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ 

אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: 

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן 

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: 

ה’ שֹׁמְרֶךָ ה’ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: 

יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה 

וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה:

ה’ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע 

יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: 

ה’ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ 

מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם

הביתה | אהוד מנור, יאיר קלינגר

עוֹד שָׁנָה חָלְפָה, עוֹד שֵׁנָה טְרוּפָה,

עֲשָׂבִים שׁוֹטִים עָלוּ בַּשְּׁבִיל וּבַגַּן.

רוּחַ נֶאֱנַח אֶת הַתְּרִיס פָּתַח

וּמַכֶּה בַּקִּיר הַיָּשָׁן, כְּמוֹ קוֹרֵא:

הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, בָּאָה עֵת לַחְזֹר,

מִן הֶהָרִים מִשְּׂדוֹת זָרִים.

הַיּוֹם דּוֹעֵךְ וְאֵין סִימָן.

הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה טֶרֶם רֶדֶת אוֹר.

לֵילוֹת קָרִים, לֵילוֹת מָרִים,

קְרֵבִים עַכְשָׁו לְכָאן.

עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר מִתְפַּלֶּלֶת לִשְׁלוֹמְךָ,

שְׁבוּיָה בַּאֲזִקֵּי פְּחָדִים אֲנִי שׁוֹמַעַת צְעָדִים.

הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, כִּי עוֹד לֹא נִתָּן

כָּל מָה שֶׁהֻבְטַח לָנוּ מִזְּמַן.

(גירסה מורחבת)

הַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת, הַשָּׁנִים קוֹטְפוֹת,

וַאֲנַחְנוּ לֹא מָצָאנוּ עוֹד מְנוּחָה.

דּוֹר הוֹלֵךְ וּבָא, הַלֶּחִי רְטֻבָּה,

וּבוֹכָה דִּמְעָה מְלוּחָה כְּמוֹ קוֹרֵאת:

הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה בָּאָה עֵת לַחְזֹר

מְסוֹף דְּרָכִים מְרִיב אַחִים

אֶל תּוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם בַּלֵּב.

הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה, טֶרֶם רֶדֶת אוֹר

אֶל חֲלוֹמוֹת לְלֹא חוֹמוֹת 

אֶל לַיְלָה בְּלִי כְּאֵב

עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר מִתְפַּלֶּלֶת לִשְׁלוֹמְךָ

שִׁמְרִי שִׁמְרִי אַרְצִי שֶׁלִּי 

שִׁבְרֵי חֲלוֹם יִשְׂרְאֵלִי.

הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה כִּי עוֹד לֹא נִתָּן

כָּל מָה שֶׁהֻבְטַח לָנוּ מִזְּמַן…

תמיד יחכו לך | לאה שבת

הוֹ יֶלֶד עָבַר זְמַן

נָסַעְתָּ לְחַפֵּשׂ רָחוֹק מִכָּאן

וַאֲנִי מְחַכָּה לָךְ

הוֹ יֶלֶד שֶׁלִּי בָּעוֹלָם

צִפּוֹר אָדָם כְּמוֹ כֻּלָּם

מְחַפֵּשׂ אֶת הָאֹפֶק

כָּל מָטוֹס שֶׁטָּס בַּשָּׁמַיִם

כָּל כּוֹכָב מֵאִיר בָּעֵינַיִם

מַזְכִּיר לִי אוֹתְךָ

נַחְלִיאֵלִי לִפְנֵי הַגֶּשֶׁם

צִרְצָרִים בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב

תָּמִיד יְחַכּוּ לְךָ

הוֹ יֶלֶד כְּשֶׁשָּׁקֵט

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת לְנַגֵּן

מַנְגִּינוֹת גַּעֲגוּעַ

הוֹ יֶלֶד תִּשְׁתַּדֵּל

לְהַגִּיעַ לְכָאן מַהֵר

כָּכָה אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת בְּשֶׁקֶט

כָּל מָטוֹס שֶׁטָּס בַּשָּׁמַיִם…

זה בסדר | בניה ברבי
זֶה בְּסֵדֶר לֹא לִהְיוֹת בְּסֵדֶר
זֶה בְּסֵדֶר לָשִׁיר כְּשֶׁכּוֹאֵב
זֶה בְּסֵדֶר לִבְכּוֹת כָּל בֹּקֶר
וְלַמְרוֹת הַכֹּל בַּסּוֹף לָקוּם
זֶה בְּסֵדֶר לֹא לִהְיוֹת נוֹרְמָלִי
זֶה בְּסֵדֶר לֹא לוֹמַר מִלָּה
זֶה בְּסֵדֶר לִרְקֹד עַד הַבֹּקֶר
בַּחֹשֶׁךְ מָלֵא תִּקְוָה
הֲכִי קַל לְהַסְתִּיר פָּנִים
לִשְׁמֹר בַּבֶּטֶן עוֹד אַלְפֵי שָׁנִים
הָרֹאשׁ שֶׁלִּי צוֹרֵחַ מִבִּפְנִים
לְהִתְפַּלֵּל עַל רְגָעִים קְטַנִּים
הַכֹּל רָגִיל אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּנִּים
רַק לַלֵּב שֶׁלִּי שָׁמַרְתִּי אֱמוּנִים
הֲכִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּיַחַד
אַף פַּעַם לֹא לִהְיוֹת לְבַד
הֲכִי רוֹצֶה לָשִׁיר חָזָק
לְהַחֲזִיק לָךְ אֶת הַיָּד
הֲכִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בְּלִי פַּחַד
זֶה בְּסֵדֶר לִצְחֹק סְתָם כָּכָה

הֲכִי רוֹצֶה לְחַבֵּק קָרוֹב
זֶה בְּסֵדֶר לֶאֱהֹב
הֲכִי רוֹצֶה לְחַבֵּק קָרוֹב
זֶה בְּסֵדֶר לֶאֱהֹב
זֶה בְּסֵדֶר לְהִתְאַפֵּר לְהִתְלַבֵּשׁ יָפֶה
זֶה בְּסֵדֶר לְאַבֵּד כִּוּוּן
הַחַיִּים הוֹלְכִים קָדִימָה
אָז מִי אֲנִי שֶׁלֹּא אַמְשִׁיךְ
זֶה בְּסֵדֶר לֹא לִמְצֹא אֶת הַתְּשׁוּבָה
זֶה בְּסֵדֶר לְהִתְפַּלֵּל לֶאֱמוּנָה
זֶה בְּסֵדֶר לִשְׁאֹל אֶלֶף שְׁאֵלוֹת
אִם לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת
הֲכִי קַל לְהַסְתִּיר פָּנִים
לִשְׁמֹר בַּבֶּטֶן עוֹד אַלְפֵי שָׁנִים
הָרֹאשׁ שֶׁלִּי צוֹרֵחַ מִבִּפְנִים
הֲכִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּיַחַד
אַף פַּעַם לֹא לִהְיוֹת לְבַד

הֲכִי רוֹצֶה לָשִׁיר חָזָק
לְהַחֲזִיק לָךְ אֶת הַיָּד
הֲכִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בְּלִי פַּחַד
זֶה בְּסֵדֶר לִצְחֹק סְתָם כָּכָה
הֲכִי רוֹצֶה לְחַבֵּק קָרוֹב
זֶה בְּסֵדֶר לֶאֱהֹב
הֲכִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּיַחַד
אַף פַּעַם לֹא לִהְיוֹת לְבַד
הֲכִי רוֹצֶה לָשִׁיר חָזָק
לְהַחֲזִיק לָךְ אֶת הַיָּד
הֲכִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בְּלִי פַּחַד
זֶה בְּסֵדֶר לִצְחֹק סְתָם כָּכָה
הֲכִי רוֹצֶה לְחַבֵּק קָרוֹב
זֶה בְּסֵדֶר לֶאֱהֹב
הֲכִי רוֹצֶה לְחַבֵּק קָרוֹב
זֶה בְּסֵדֶר לֶאֱהֹב

בימים שיעברו עלינו | אביב בכר, הדס קליינמן וצח דרורי

בְּיָמִים שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֵינוּ נֵדַע לָשֵׂאת יוֹתֵר
עַצְבוּת רַכָּה
וְהַשָּׁמַיִם יְחַכּוּ לָנוּ עַד שֶׁנָּבִין

וּבַלֵּילוֹת נָרוּץ מִתּוֹךְ עַצְמֵנוּ
אֶל שְׂדוֹת יַלְדוּת, בְּאֶרֶץ לֹא שְׁבוּיָה
אַתָּה הַמַּיִם הַמְּבַקְּשִׁים מִשִּׁבֳּלִים לִגְדֹּל

אֱלוֹהִים וַדַּאי מַקְשִׁיב תָּמִיד לַלֵּב
כְּשֶׁהַכְּאֵב כְּמוֹ אֶבֶן שָׁם
אֲנִי כִּמְעַט כְּבָר מֵת מֵאַהֲבָה

הַשָּׁנִים יַכְשִׁילוּ אֶת רַגְלֵינוּ,
אַךְ לֹא נִפֹּל, כְּמוֹ אֶבֶן נַעֲמֹד
מוּל כָּל סוּפוֹת הַחוֹל, הַשֶּׁלֶג וְהָאֵשׁ
תָּמִיד נֵדַע לִזְכֹּר שֶׁיַּעֲבֹר

אֱלוֹהִים וַדַּאי מַקְשִׁיב תָּמִיד לַלֵּב
כְּשֶׁהַכְּאֵב כְּמוֹ אֶבֶן שָׁם
אֲנִי כִּמְעַט כְּבָר מֵת מֵאַהֲבָה

רק בגלל הרוח | מיכה שטרית, לאה שבת

יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי עוֹד אֲשַׁנֶּה
אֲנִי אַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמִי
נוֹשְׂאֵי בְּשׂוֹרָה רָעָה מַכּוֹת אוֹ עוֹד גְּזֵרָה
לֹא יְשַׁנּוּ אֶת מַהוּתִי.

אֲנִי אַתְּ וְהָאֵל שֶׁלְּצִדֵּי עוֹד נְנַצֵּחַ
לֹא בִּגְלַל הַכֹּחַ רַק בִּגְלַל הָרוּחַ
הַנּוֹשֶׁבֶת בְּגַבִּי.

רַק בִּגְלַל הָרוּחַ בְּתוֹכִי, בְּמֹחִי, בְּנִשְׁמָתִי
רַק בִּגְלַל הָרוּחַ בְּתוֹכִי, בְּדָמִי, בְּנִשְׁמָתִי.

אֶת שֶׁיֵּשׁ לִי לְהַגִּיד, אֲנִי עוֹד אֶצְרַח
אֲפִלּוּ בַּיָּרֵחַ יִשְׁמְעוּ
מִי שֶׁיַּגִּיד: “לֹא כָּךְ” אוֹתוֹ לֹא אֶשְׁכַּח
יָבוֹא הַיּוֹם אוֹכִיחַ צָדַקְתִּי.

אֲנִי אַתְּ וְהָאֵל שֶׁלְּצִדֵּי…

אני מאמין | ש. טשרניחובסקי, ט. שלונסקי
שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת,
זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.
שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין,
כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ.

כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶת
לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל-פָּז,
כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם,
גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז.

רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי-הֶבֶל,
יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמֳתֵי-עָל;
לֹא בָּרָעָב יָמוּת עֹבֵד,
דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּת – לַדָּל.

שַׂחֲקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּת אַאֲמִין,
אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב,
לֵב תִּקְוֹתַי גַּם תִּקְוֹתָיו,
יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב.

אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד,
אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם,
אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם
אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם.

לו יהי | נעמי שמר
עוֹד יֵשׁ מִפְרָשׂ לָבָן בָּאֹפֶק
מוּל עָנָן שָׁחֹר כָּבֵד
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.
וְאִם בַּחַלּוֹנוֹת הָעֶרֶב
אוֹר נֵרוֹת הַחַג רוֹעֵד
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי
אָנָּא – לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.

מַה קּוֹל עַנּוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי
לוֹ תִּשָּׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶּה
גַּם תְּפִלָּה אַחַת מִפִּי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי…

בְּתוֹךְ שְׁכוּנָה קְטַנָּה מוּצֶלֶת
בַּיִת קָט עִם גַּג אָדֹם
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.
זֶה סוֹף הַקַּיִץ סוֹף הַדֶּרֶךְ
תֵּן לָהֶם לָשׁוּב הֲלוֹם
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי…

וְאִם פִּתְאוֹם יִזְרַח מֵאֹפֶל
עַל רֹאשֵׁנוּ אוֹר כּוֹכָב
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.
אָז תֵּן שַׁלְוָה וְתֵן גַּם כּוֹחַ
לְכָל אֵלֶּה שֶׁנֹּאהַב
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי.

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי…