מצפן: חיי ערבים אינם הפקר

#אלימות_בחברה_הערבית

המצפן משמש קריאת כיוון להתייחסות אקטואלית עבור צוותים חינוכיים, למען קידום החינוך הפוליטי לדמוקרטיה ליברלית.

בתקופת ממשלת השינוי בשנת 2022 כאשר המדיניות הממשלתית הציבה במוקד את המאבק בפשיעה ובזכות לחיים בביטחון בחברה הערבית מספר הנרצחים היה 108. החל משינוי הממשלה ושינוי המדיניות בנושא זה, אנו רואים עליה מתמדת בשיעורי האלימות ורבים מאזרחי מדינת ישראלים מתקשים להרגיש בביטחון כאשר צועדים ברחוב מגוריהם, יושבים בבית קפה או הולכים לחוג. בשנה 2025 נרצחו 252 איש ואישה, יותר מכפול מבשנה שלפניה. ובעשרת הימים הראשונים של שנת 2026 נרצחו 22 בני אדם מהחברה הערבית. המשך במגמה זו יביא ל500 נרצחים בשנה.

בעקבות העלייה הדרסטית במספר הנרצחים החלה התעוררת אזרחית שהביאה אלפי אזרחים מודאגים להיאבק על זכותם לביטחון. המצפן הנוכחי מזמן שיח של שבירת מיתוסים, העלאת מודעות והזמנה לשותפות במאבק החשוב על שוויון ערך האדם והחיים בביטחון של כל אזרחי מדינת ישראל.

משחק אמת או שקר

המנחה תפתח את הפעילות במשחק אמת או שקר דרכו תוכל לפתח שיח מערער על התפיסות הקיימות אצל הילדים ולאפשר להם להכיר עובדות ביחס לנושא. המנחה תציג בכל פעם משפט, הילדים יצביעו אמת👍🏼 או שקר 👎🏼. המנחה תרחיב לגבי כל אחד מההיגדים

1. בשנת 2025 הגיע מספר הנרצחים בחברה הערבית לשיא של 252 (אמת)

2. בעקבות העלייה במספר הנרצחים החליטה ממשלת ישראל להכפיל את התקציבים למיגור הפשיעה בחברה הערבית (שקר, להפך. מתנהל כיום מאבק פוליטי להסטת 2.5 מיליארד ש”ח מתוכניות חינוכיות וחברתיות בחברה )הערבית

3. כל הנרצחים מעורבים במשפחות פשע (שקר, פעמים רבות הרצח מבוצע כחלק מסכסוך בין משפחות פשע אך הקורבן עצמו אינו “חייל” בארגון או פעיל)

4. חלק מהנרצחים הינם בעלי עסקים שסירבו לשלם דמי חסות “פרוטקשן” ולכן נפלו קורבן (אמת, גביית דמי פרוטקשן מבעלי נכסים הינה תופעה נפוצה של ארגוני פשע)

5. בממשלה הקודמת (2021-2022) הופעלה תוכנית שנקראת ““מסלול בטוח”“. התוכנית כללה פעילות רב מערכתית בה היו מעורבים כלל משרדי הממשלה-כלכלה, חינוך, בטחון פנים ועוד-. בעקבות מדיניות זו של הממשלה הופחת מספר הנרצחים בחברה הערבית ב16% בהשוואה לשנה שקדמה לה (אמת)

לדיון:

איזה היגד הפתיע אותך ולמה?

על מה תרצה לדעת יותר?

המאבק האזרחי על הזכות לביטחון מעלה הילוך

המנח.ה מציג.ה את הציטות ואת התמונה:

בתחילת השבוע קרה דבר בסכנין עלי זבידאת, הבעלים של רשת סופרמרקטים בעיר, כינס מסיבת עיתונאים מקומית, צנועה וספונטנית, ובה הצהיר באומץ כי הוא וילדיו נתונים לאיומים מצד ארגוני פשיעה, וכי הוא סוגר את עסקיו עד להודעה חדשה. באופן מרגש ויוצא דופן, כמו אפקט דומינו, בעלי עסקים נוספים הודיעו ברשתות החברתיות כי הם מצטרפים למחאה וסוגרים גם הם את עסקיהם עד להודעה חדשה, כמחאה על היעדר אכיפה וטיפול בתופעת הפרוטקשן ובפשיעה המאורגנת בחברה הערבית.

מתוך כתבתה של ד”ר מנאר חיאדרי

לדיון:

(מה ומי הביא לתחילת המחאה (השלטון, האזרחים?
מה הערך עליו נאבקים אזרחי ישראל הערבים?
כיצד המחאה החשובה הזו תוכל להתרחב ? מה תפקיד אזרחי ישראל בכך?

להרחבה

בעיות עומק

לאלימות בחברה הערבית ישנם גורמי עומק שאי אפשר לטפל בהם רק באמצעים משטרתיים או כוחניים. ההצעה להשתמש בשב”כ הנתמכת על ידי ראש הממשלה והשר לבטחון לאומי, מעוררת ביקורת מנקודת מבט דמוקרטית, ובכל מקרה לא תתן מענה למחסור בתשתיות, בתעסוקה ובנגישות להשכלה. דו”ח של מבקר המדינה הצביע על בעיית השורש של חוסר המעש בקרב עשרות אלפי צעירים וצעירות ערביים שאינם לומדים ואינם עובדים במקום עבודה מסודר. שיעורם של הצעירים המוגדרים “חסרי מעש” הוא כפול מן הממוצע ב-OECD.