חלק א’: מה אתם יודעים על משבר האקלים

“אנחנו הדור הראשון שחווה את שינויי האקלים, אבל גם הדור האחרון שיש לו את האפשרות לעצור זאת” | ברק אובמה

הקדמה

משבר האקלים הוא בראש טבלת התחומים הבוערים והחשובים ביותר לגורל האנושות והעולם. קיים קונצנזוס בקרב הקהילה המדעית כי כדור הארץ עובר משבר אקלימי שילך ויחריף, ומרבית המדענים סבורים כי הפעילות האנושית, הפרטית והציבורית, היא גורם מרכזי למשבר – בשונה משינויי האקלים הקודמים שעבר כדור הארץ. למרות מרכזיותו של משבר האקלים בשיח הציבורי, קיימים חוסר מודעות והיעדר הבנה על עומק המשבר, והדחיפות הגדולה לטפל בו.

מעט רקע היסטורי:  מאז המהפכה התעשייתית של המאה ה-19 והשימוש הנרחב במקורות אנרגיה פחמניים, נסק שיעור גזי החממה באטמוספירה וכתוצאה מכך נוצר ‘אפקט חממה’ שהוביל לשינויים ארוכי טווח באקלים.

כך נוצר אפקט החממה: קרינה מהשמש נכנסת לכדור הארץ ומחממת אותו. ככל ששכבת האטמוספירה מעובה יותר בפחמן דו-חמצני, כך פחות קרינה מוחזרת החוצה, ונשארת בפנים – ונוצר אפקט חממה שמגדיל את ההתחממות הגלובאלית.

חידון: נכון או לא-נכון

מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות לפי הישיבה. בכל פעם קבוצה אחרת מנסה לנחש, האם המשפט הוא נכון או לא-נכון. קבוצה שענתה נכון מקבלת נקודה. אחרי כל חידה מסבירים בקצרה.

• “התחממות גלובאלית” ו”משבר האקלים” הם מושגים שונים לאותו הדבר

לא נכון. משבר האקלים משמעותו השינויים ארוכי הטווח באקלים העולם או אזור ספציפי. הוא כולל את ההתחממות הגלובלית אבל לא רק. ההתחממות העולמית היא סימפטום לבעיה גדולה יותר של שינוי אקלימי הנובע מפעילות האדם וכולל גם תופעות של שריפות ענק, המסת קרחונים, סערות עוצמתיות ועליית פני הים. 

• בני האדם אחראים לבדם על יצירת גזי החממה

לא נכון. אפקט החממה הוא מנגנון טבעי וחיוני לקיום החיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם כיום. ללא גזי חממה בכלל, טמפרטורת כדור הארץ הייתה בערך מינוס 18 מעלות! כשמדברים על התחממות עולמית הכוונה לחימום נוסף של האקלים, שנגרם עקב עליית כמות גזי החממה בעקבות פעילות אנושית.

• פעילות אנושית היא שגורמת להתחממות העולמית

נכון. יש הסכמה גורפת של 97% ממדעני האקלים שמגמת התחממות האקלים במאה השנים האחרונות מקורה בפעילות אנושית. הוויכוחים לגבי קביעה זו הם פוליטיים וקורים בעיקר במדיה ובארה”ב יותר מאשר בשאר העולם. הם כמעט שאינם קיימים במחקר המדעי. בארה”ב יש לחצים של הממשלה וחברות הדלק לצנזר ולדכא את פעילות המחקר בתחום האקלים וכן להעלים מידע קיים. ידוע כי תעשיית דלק המאובנים משקיעה כספים רבים בארגונים ובפרסומים של מכחישי שינוי האקלים.

• מָעַבר לשימוש באנרגיות מתחדשות הוא הצעד המשמעותי ביותר להפחתת פליטת גזי חממה

נכון. בנוסף למדיניות שתילת עצים נרחבת, צמצום הצריכה במגזר הפרטי, והגבלתם של תאגידים מזהמים.

• ארה”ב איננה חלק מ”הסכם פריז” הסכם עולמי שמטרתו הפחתת גזי החממה כדי לעצור את ההתחממות

לא נכון. ביוני 2017 הודיע הנשיא לשעבר טראמפ על פרישתה של ארצו מהסכם האקלים שעליו חתמו כ-200 מנהיגים ב-2015 בפריז. ביידן הבטיח לחזור להסכם – ומיד עם כניסתו לבית הלבן החזיר את ארה”ב להסכם. היעד החדש שהציב נשיא ארה”ב כפול מזה שנקבע בהתחייבות הקודמת של המדינה.

• זיהום אוויר מכלי תחבורה מהווה כשליש מכלל הפליטות המזהמות בישראל

נכון. זהו מקור הזיהום המשמעותי ביותר במרכזי הערים. הפתרון האולטימטיבי איננו הרכב הפרטי החשמלי – אלא מעבר לשימוש מסיבי בתחבורה ציבורית חשמלית, ופיתוח מודלים שיתופיים שמצמצמים את הצורך בבעלות פרטית על רכבים, תוך מעבר לפיתוח ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.

• הממשלה הכריזה לאחרונה שתשיק פרויקט שבו תאפשר לכל מי שמעוניין להתנסות במשך חודש ברכב חשמלי, ללא עלות

לא נכון זה פרוייקט של ממשלת דנמרק שבו הממשלה נתנה לכל מי שרוצה להתנסות רכב חשמלי לניסיון של חודש עד שלושה חודשים, כדי ליצור את הנראות וליצור שינוי עמדות דרך התנסות.

• בישראל יש תקנות בנייה שמחייבות בנייה ירוקה בכל פרויקט חדש בארץ

נכון. הכוונה למבנים יעילים יותר מבחינת שימוש באנרגיה (מבודדים) דרכים נוספות ליצור בנייה ירוקה הן באמצעות שימוש בבטון “ירוק” (העשוי מאפר פחם או אפר וולקני), גגות ירוקים בעיר (שהם משטח לגידול צמחייה על גגות בניינים), בנייה בעץ וגגות סולריים.

• יש קשר ישיר בין משבר האקלים ובין משבר הפליטים העולמי

נכון. משבר האקלים גורם לבצורות, הצפות ופגיעה ביבולים, מה שגורם לקושי בייצור מזון ברחבי העולם. הבעיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות שנובעות מגלי פליטים משפיעות על מדינות רבות בעולם. דוגמאות:

• אנחנו נמצאים אחרי “נקודת האל חזור” לתיקון המצב

לפי הערכות המדענים, אם נמשיך ב”עסקים כרגיל” ולא נשנה את אורחות חיינו באופן דרמטי, הטמפרטורה הממוצעת תעלה עד סוף המאה ב-4 עד 6 מעלות צלזיוס.

חלק ב’- נחלת הכלל וצדק אקלימי

צופים בסרטון הבא:

שאלות לדיון

• למה נוצר מצב שבו כולם נהנים מנחלת הכלל אבל מעטים שומרים עליה?
• מתי אתם תרמתם בפעם האחרונה לשמירה של נחלת כלל כלשהי?

היכרות עם מושגים

צדק אקלימי – התבוננות על משבר האקלים דרך פריזמה חברתית והיערכות להשפעה השונה של שינויי האקלים מבחינה חברתית, כלכלית ובריאותית, על קבוצות שונות באוכלוסייה. צדק אקלימי מניח שמשבר האקלים הוא גורם להרחבת אי-השוויון..

שאלות לדיון

• למה התמודדות עם משבר האקלים מחייבת מאבק חברתי ופוליטי?
• בסביבה שלכם, מי נפגעים יותר ומי נפגעים פחות ממזג האוויר הקיצוני?

להרחבה:

חלק ג’ – איך עושים את זה נכון?

מתודת יישום: בית המשפט

מחלקים את הקבוצה לשלוש קבוצות של 6-8 משתתפים. כל קבוצה מקבלת מקרה שהוא דוגמא למושג “צדק אקלימי”, ויכול לשמש דילמה מוסרית ביחסי חברה וסביבה:

• בעד או נגד מס על חד”פ – מס החד”פ והחברה החרדית
• בעד או נגד הקמת טורבינות רוח – טורבינות הרוח ומחאת הדרוזים
• בעד או נגד פינוי מפעלים מזהמים – פינוי המפעלים המזהמים בחיפה

על כל קבוצה לכתוב חמש טענות בעד הרעיון, וחמש טענות נגדו. אחרי שמנסחים את הנימוקים, מבקש מכל קבוצה לשלוח שופט\ת, משתתפ\ת בעד ומשתתפ\ת נגד.

מושיבים את שני המשתתפים, בעד ונגד, זה מול זה, והם צריכים להציג בכל פעם טיעון בעד וטיעון נגד הרעיון. בסופו של דבר השופטים צריכים להחליט ברוב קולות, איזה טיעונים היו משכנעים יותר.

לסיכום: עקרונות ליישום מעבר צודק בישראל

מכינים מראש דף נחיתה במנטימטר. מציגים את הקוד לדף הנחיתה, ומבקשים מהמשתתפים לכתוב כותרת לפתרון למשבר האקלים, שהוא גם צודק מבחינה חברתית. מבקשים מהמשתתפים שהתשובה לא תהיה יותר מ-3-5 מילים.

https://www.mentimeter.com/

במידה והקבוצה ברמה גבוהה, מומלץ לקרוא יחד את 12 העקרונות שנוסחו במרכז השל, הממליצים כיצד לבצע שינוי במבנה המשק הישראלי, על מנת לצמצם את נזקי משבר האקלים, תוך שמירה על צדק אקלימי. עמ’ 23-25:

חלק ד’ – לקריאה נוספת

רשות הרבים פינת נחלת הכלל מאמר קצר וסרטון באתר של מרכז השל

הרצאת טד של ג’ורג’ מונביוט באתר של מרכז השל

לא ניתן לקדם אנרגיות מתחדשות ללא התחשבות בעניים, מאמר דעה בכלכליסט

המערך מבוסס על תוכן של פרדס – מרכז לחינוך ערכי