נשים לוקחות חלק פעיל במלחמה ובהגנה, אך הן מודרות כמעט לחלוטין ממעגלי קבלת ההחלטות בקבינט ובצה”ל. המלחמה פוגעת קשות במרחבים משמעותיים הנוגעים להורות ולחינוך, כמו גיוס ממושך למילואים של בן הזוג, וביטול או צמצום נרחב של מסגרות חינוכיות, בהן נשים מהוות רוב מוחלט בכוח העבודה. בנוסף, מצב החירום וחלוקת הנשק הבלתי מוגבלת מערערים את מוגנותן של נשים במרחב הביתי.

כבר בשנת 2000 התקבלה החלטה 1325 במועצת הביטחון של האו”ם, הקוראת לייצוג נשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון, להגנה על נשים מכל סוגי האלימות ולהטמעת חשיבה מגדרית בשיח בנושאי שלום וביטחון.

ב-2022 אישרה ממשלת ישראל את המלצות הוועדה המייעצת לביטחון לאומי (יוני 2022) שקבעו ש” החלטות הדרג המדיני” חייבות “להתקבל ברגישות מגדרית” תוך “ייצוג הולם לשני המינים”. שלוש שנים קודם לכן אישרה הממשלה מטרה של ארגון האו”ם (SDG) ל-2030 שחייבה לקחת בחשבון שיקולי “חינוך, בריאות, ביטחון תזונתי, תעסוקה הוגנת וצמיחה כלכלית, שוויון מגדרי” ועוד, בתהליכי קבלת ההחלטות.

לפניכם שלוש סוגיות הקשורות בפגיעה בנשים במלחמה:

עוד על תעסוקת נשים במלחמה

שאלות לדיון

• מה עולה מן ההחלטה שהתקבלה בממשלת ישראל אודות שיוון מגדרי לבין המצב בפועל בזמן מלחמת ‘חרבות ברזל’?
• מה הקשר בין סוגיית הייצוג מגדרי לבין סוגיות של ביטחון כפי שמוגדר בהחלטת האו”ם
• באיזה אופן הייצוג המגדרי יכול להשפיע המענה הממשלתי לאזרחים בתקופת מלחמה?

לפניכם גרף המשקף את הייצוג המגדרי בממשלה:

דיון

• מה משקפת מפת הייצוג המגדרי בממשלה? מה הוא הייצוג של נשים בקבינט המדיני בטחוני
• מה המשמעות של שיוון מגדרי וייצוג לאופי הדמוקרטי ליברלי של המדינה?
• מה ההשלכות של מצב חירום על שיוון מגדרי ומעמד האישה

עוד על מצבן של נשים בתקופת המלחמה והמלצות לפעולה במכתב של ארגוני נשים לראש הממשלה:

עוד על חשיבות שיתוף נשים בתהליכי קבלת החלטות בכלל ותהליך השלום בפרט, בהתאם להחלטה 1325 של האו”ם במערך לזכרה של ויוויאן סילבר: