אלימות מגדרית היא אלימות המופנית כלפי אדם בשל מינו או מגדרו, והיא כוללת קשת רחבה של פגיעות: פיזיות, מיניות, כלכליות ונפשיות. בשנים האחרונות ניכרת החרפה מדאיגה במיוחד של אלימות כלפי נשים בחברה הישראלית: מתחילת השנה נרצחו 17 נשים. מאז תחילת אוקטובר נרצחו ארבע נשים בידי בני זוגן. מדובר בתקופה שבה נרשמה עלייה של 135% במספר מקרי הרצח במשפחה לעומת חודשים קודמים. רצח נשים בביתן הוא קצה הקרחון. עד כה העניקה עמותת פורום מיכל סלה, בשיתוף משרד הרווחה, הגנה ל-1,108 נשים מאוימות ול-4,209 ילדות וילדים בסיכון.
אלימות נגד נשים מפרה את זכויות האדם הבסיסיות ביותר – כבוד, ביטחון, חירות ושלמות הגוף – ופוגעת בחוסן הבריאותי, החברתי והכלכלי של כולנו. על כן מדובר לא רק בבעיה פרטית או משפחתית, אלא בתופעה חברתית ופוליטית המחייבת התמודדות רחבה. האחריות למגר את האלימות, לצמצם את מרחבי הפגיעה וליצור תרבות של הגנה ושוויון היא של כולנו – נשים וגברים, בכל מעגלי ההשפעה.
המספרים מדברים



מתוך דיון שקיימה הוועדה לקידום האישה שהתקיים ב- 30.9.25 – “21 נשים נרצחו השנה באמצעות נשק חם, בשנת 2024 – 13 מקרים בנשק חם ולכן מדובר על עליה דרמטית. “מתוך 21 המקרים, 3 בלבד בוצעו בנשק ברישיון”.
שאלות לדיון
- משרד המשפטים מזהה את “השיח הציבורי האלים” כאחד הגורמים לעלייה של 44% במספר התיקים שנפתחו על אלימות במשפחה. כיצד השיח הציבורי האלים – המתרחש ברשתות, בתקשורת ובפוליטיקה – “מכשיר את הקרקע” לאלימות בתוך הבית?
- יו”ר הוועדה לשעבר לוועדה לקידום מעמד האישה- ח”כ פנינה תמנו שטה-,אמרה על העלייה ברציחות נשים שמדובר ב”כתב אישום נגדנו כחברה”. אם “כתב האישום” הוא נגד החברה כולה, מהו לדעתך התפקיד שלנו (אנשים פשוטים שאינם במשטרה), במאבק באלימות זו?
השלכות של המלחמה בבטחון הנשים
בזמן המלחמה נשים לקחו חלק פעיל במלחמה ובהגנה, אך הן מודרו ועדיין מודרות כמעט לחלוטין ממעגלי קבלת ההחלטות בקבינט ובצה”ל. מלחמה מחמירה את אי השוויון המגדרי, פוגעת קשות במרחבים משמעותיים הנוגעים להורות ולחינוך, כמו גיוס ממושך למילואים של בן הזוג, וביטול או צמצום נרחב של מסגרות חינוכיות, בהן נשים מהוות רוב מוחלט בכוח העבודה. בנוסף, מצב החירום וחלוקת הנשק הבלתי מוגבלת ערערו את מוגנותן של נשים במרחב הביתי.


לדיון:
- מה ההשלכות של מצב חירום על שיוון מגדרי ומעמד האישה?
ייצוג נשי במוקדי קבלת החלטות
ייצוג נשי במוקדי קבלת החלטות הוא תנאי חשוב לחברה דמוקרטית, שוויונית ומייצגת. כאשר נשים נוכחות בעמדות הנהגה והשפעה, הן שותפות בעיצוב המדיניות, בקביעת סדרי העדיפויות ובהשמעת מגוון רחב יותר של קולות ונקודות מבט. עם זאת, עצם הנוכחות אינה מספיקה: נשים בתפקידים ציבוריים חשופות לא פעם לאלימות מילולית, להקטנה, להשתקה ולהתקפות סמליות שמטרתן לערער על הלגיטימיות שלהן ועל זכותן להשפיע. ביום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים חשוב להדגיש שגם אלימות שאינה פיזית עלולה להרחיק נשים מהמרחב הציבורי ולפגוע ביכולתן להשתתף ולהנהיג. המאבק באלימות כלפי נשים הוא גם מאבק על הזכות שלהן להישמע, להשפיע ולקחת חלק שווה בעיצוב החברה.

לדיון:
- מה המשמעות של אלימות מילולית וסמלית כלפי נשים בתפקידים ציבוריים עבור יכולתן להשתתף, להשפיע ולהנהיג?
- כיצד שוויון מגדרי וייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות משפיעים על אופייה הדמוקרטי־ליברלי של המדינה?
סיכום
נקרא את שירה של עדי קיסר מתוך הספר “דברי הימים” (2018)

נשים וגברים חווים חוויות שונות במרחב האישי והציבורי. השיר הוא פתח לשיחה ולדיון על ההבדלים האלו ועל האחריות של כולנו לעצב מציאות של מוגנות, ביטחון ושגשוג לכולםן.
מקורות להרחבה לימוד והשראה

עוד על חשיבות שיתוף נשים בתהליכי קבלת החלטות בכלל ותהליך השלום בפרט, בהתאם להחלטה 1325 של האו”ם במערך לזכרה של ויוויאן סילבר ז”ל

קיט מערכי שיעור שמקדמים חינוך בנושא שיוויון מגדרי – בונות אלטרנטיבה

פורום מיכל סלה


יודעת – מרכז ידע דיגיטלי בנושא נשים ומגדר

מרכז אדוה – מידע על שוויון וצדק חברתי

שבוע דינה 2026
י״ב-י״ח בכסלו ה׳תשפ״ז
22-28 בנובמבר 2026
שבוע של לימוד ופעילות
למניעת פגיעות מיניות ולחיזוק המוגנות, סביב השבת בה קוראים בפרשת וישלח והיום למניעת אלימות כלפי נשים





