״עדיף לא להתמכר לתחושת המצור. זה שרודפים אחרינו לא אומר שאנחנו קורבנות. ולא אומר שאנחנו לא יכולים לתקן את המציאות, שגם אנחנו יצרנו.״
אבי דבוש, 11.11.23
בתוך מציאות של מלחמה וכאוס חברתי ופוליטי שלא רואים את סופו, מאתגר למצוא סיבות חינוכיות לתקווה. ב-2014 הוקמה תנועה פוליטית א-מפלגתית בשם נשים עושות שלום, שמונה עשרות אלפי חברות וחברים, שצועדים, מתכנסים ומתארגנים כדי למצוא סיבות משותפות לתקווה. אחת הפעילות הבולטות בתנועה הייתה ויויאן סילבר מקיבוץ בארי.
ויויאן סילבר התראיינה בבוקר השבת השחורה לרדיו, ומאז נעלמו עקבותיה. בשבועות הראשונים חשבו שהיא נחטפה לעזה יחד עם רבים אחרים. כך סיפרה גאדיר האני, פעילת שלום ערבייה מישראל, כשעוד חשבו שויויאן חטופה:
שאלות לדיון:
- מה המשמעות של אחווה וברית דווקא של נשים? מה לדעתכם מייחד נשים במציאות של קונפלקט מתמשך?
- מה חיבר את ויויאן וגאדיר וכיצד הן התמודדו עם הפערים ביניהן לפי דעתכן?
- נשים עושות שלום פועלות לשיתוף נשים בתהליכי קבלת החלטות בכלל ותהליך השלום בפרט, בהתאם להחלטה 1325 של האו”ם. למה חשוב לשתף נשים בתהליכים?
- כיצד הגשר שוויואן, גאדיר וחברותיהן בנו לאורך השנים משפיע על התפיסות שלהן והפעילות שלהן מאז השבת השחורה?
לזכרה
דברים שכתב מוקי צור על ויויאן
ענת סרגוסטי כותבת על ויויאן
צעדה של נשים עושות שלום בים המלח כמה ימים לפני השבת השחורה:
נשים עושות שלום במפגן המיטות הריקות בכיכר ספרא בירושלים:
45 שנה להסכם השלום עם מצרים
ב-26 למרץ 2024 מציינים 45 שנה להסכם השלום הראשון בתולדותיה של מדינת ישראל, ואולי החשוב מכל – הסכם השלום עם מצרים.
הנה 5 שאלות שאפשר לפתוח בהן שיחה עם הילדים, שאולי תשאיר אצלם משהו:
- עם אילו מדינות יש לישראל הסכמי שלום?
- מי היו המנהיגים שחתמו על הסכמי השלום של ישראל?
- איך אתם עושים שלום עם החברים שלכם כשרבים?
- מה הייתם רוצים ללמד אנשים אחרים על איך עושים שלום?
- את/ה רוצה לצייר ציור או לכתוב סיפור על שלום?
להרחבה, מומלץ לקרוא את הטור של עו”ד איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי:
לסיכום: מרגשות נקמה להזדהות אנושית
טאהא מוחמד עלי, משורר פלסטיני יליד ספוריה שחי כל חייו הבוגרים בנצרת, קורא שיר שהוא תמצית האנושיות.
| נקמה \ טאהא מוחמד עלי תרגם: ששון סומך לפעמים עולה בי הרצון לערוך דו-קרב עם האיש שהרג את אבי והרס את ביתי והפך אותי פליט בארץ האדם הצרה: אם יהרוג אותי אזכה במנוחה ואם אמית אותו והנה נקמתי את נקמתי. * אבל אם יתברר לי בעת הדו-קרב שליריבי אם הממתינה לשובו או אב המניח את יד ימינו על חזהו, על מקום הלב, בכל עת שבנו מאחר להגיע – אזי לא אהרוג אותו, אם ידי תהיה על העליונה. * בה במידה לא אחסלו אם יוברר לי שיש לו אחים ואחיות האוהבים אותו והוא חסר להם בכל-עת-תמיד, או שיש לו אשה המצפה לבואו וילדים שהעדרותו קשה עליהם ומתנותיו משמחות את לבם, או אם יש לו ידידים ורעים או שכנים ומכרים חברים שהכיר בבית הסוהר או היו שכנים למטתו בבית החולים או חברים מימי בית הספר המתענינים במעשיו ובכל הזדמנות מוסרים לו ד”ש. * אבל אם יהיה בודד כענף שנגדע מאילן לא ידידים, רעים, שכנים לא מכרים, לא אב, לא אם ולא שותפים לדרך אני, הלא, לא אוסיף משלי למכאובי בדידותו לסבל גויעתו לתוגת כליונו. אסתפק בכך שאתעלם ממנו אם אתקל בו בדרך, ואשכנע את עצמי שעצם ההתעלמות עצמה היא סוג של נקמה. |
מאגר תכנים מומלץ – חינוך לשלום
מאגר משאבים למחנכים בישראל