סולידריות המחנה הדמוקרטי-ליברלי הבינלאומי עם ישראל
מטרות:
- חיזוק התודעה העצמית שלנו כחברה שאנחנו חלק מהעולם הדמוקרטי-ליברלי ולא לבד
- חיזוק הקול השפוי של סולידריות אל מול קולות משסעים
ישראל חיה אפוא בנראטיב מתמשך המוגדר על-ידי חוקרי מדעי החברה ובראשם דניאל בר-טל מאוניברסיטת תל-אביב “תסמונת מצדה” או “תסמונת מצור”.
תסמונת המצור היא תסמונת אשר מציגה את הגישה לפיה ישראל ניצבת לבדה מול עולם עוין, בין היתר על ידי השימוש במונח העולם כולו נגדנו.
מטרידה לא מעט העובדה שמנהיגים של מדינות אוהבים להצביע על היות ארצם מדינה מנודה ומטפחים את תסמונת המצור ואת הנרטיבים הנגזרים ממנה. יש מקרים שהם מעודדים את תפישת המצור בתקופה שבה המדינה נזקקת לקדם משימות לאומיות.
וכן ישנה חשיבות גדולה לעזור לבני הנוער להכיר ולהיחשף לתמיכה העולמית בישראל בימים אלו. גם אם התמיכה הזו מורכבת ביחס לפגיעה בחפים מפשע הפלסטינים.
קוראים ביחד את הציטוט הבא:
“עוד לפני השלום הכולל, עדיין באווירת הדיונים וההסכמים, אנו עדים לרוח חדשה הנושבת על פני העולם כולו ביחסיו עם מדינת ישראל. הטענה כי העולם כולו נגדנו התנדפה ברוח השלום. העולם אינו נגדנו. העולם אתנו.” יצחק רבין, דברי הכנסת, 3 באוקטובר 1994
שאלות לדיון:
פותחים עם הציטוט הבא:
| וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ |
שואלים:
| כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה. |
שואלים:
| המילה הלועזית המייצג את יסודות השותפות, היחד, הפעולה למען מטרות משותפות והתמיכה ההדדית. היא אינה מייצגת בהכרח אינטימיות, והדגש בה הוא על נאמנות והקרבה. מקורה במילה הלטינית solidus, שהוראתה שלם והיא גם שמה של מטבע זהב רומית. כמונח היסטורי מכונן היא מוכרת מהתנועה הפולנית שפילה את המשטר הקומוניסטי בפולין, ובכך היא מעידה על השימוש היחסי בפולין. |
המלצה למדריך: ניתן לייצר פעילות מורחבת עם הלקסיקון המקסים שרוביק רוזנטל יצר סביב המושג סולידריות. סולידריות, רוביק רוזנטל
צפייה משותפת בסרטון המרגש של כאן 11: שירת התקווה וצעדות תמיכה: העולם עומד לצדה של ישראל מול הטרור
מתחלקים לקבוצות. חשוב לציין לפני הנאומים שהקהל הוא קהל לא ישראלי ושינסו להכנס לנעליים של אזרח לא ישראלי ולא יהודי:
הנאומים:
להרחבה: סולידריות מרחבי העולם אחרי מתקפת חמאס
קוראים ביחד את הקטע המסכם הבא:
מתוך מאמר של תמר הוסטובסקי-ברנדס, סולידרתיות כערך חוקתי זמן קר:
האם הסולידריות בחברה מסויימת היא נתונה, או שניתן באופן אקטיבי לחזק אותה? התאורטיקן הפוליטי דיוויד מילר מונה שלוש תאוריות עיקריות בנוגע לאופנים בהם נוצרת או מתחזקת סולידריות חברתית. התאוריה הראשונה היא התאוריה ההשתתפותית: על פי תאוריה זו, סולידריות צומחת “מלמטה למעלה” – באמצעות נטילת חלק בפעולות משותפות ובעשיה משותפת. התאוריה השניה היא התאוריה הזהותית: על פי תיאוריה זו, סולידריות מתבססת על זהות משותפת. התאוריה השלישית היא התאוריה המוסדית. תחת התאוריה המוסדית, מוסדות חברתיים המגלמים ומבטאים סולידריות חברתית יגבירו את הסולידריות בחברה. חיזוק כל אחד משלושת הגורמים הללו יכול להפוך את הסולידריות החברתית לאיתנה יותר. שלוש הדרכים אפקטיביות ביותר, טוען מילר, כשהן פועלות ביחד.
סיכום המערך:
עורכים טבלה ביחד ומנסים להבין כיצד ניתן לטפח סולידריות כלל עולמית בין כוחות דמוקרטים וליברלים?
| השתתפותית | זהותית – זהות אוניברסלית ולא רק פרטיקולרית יהודית | מוסדית | |
| המצוי – מה קורה עכשיו לפי דעתכם? | |||
| הרצוי – מה היינו רוצים שיקרה? | |||
| מה אפשר לעשות בשביל לטפח סולידריות כלל אנושית בכל רמה? |
כצעד אקטיבי וממשי מומלץ להזמין אותם לעקוב ולשתף ציוטים ופוסטים של כוחות דמוקרטיים-ליברליים שעוזרים לישראל בימים אלו.
לסיום עבורכם המדריכים ואנשי החינוך – שנצליח לתת לילדינו את האמונה שיש שמש ויש עתיד.
