מטרות:

1. היכרות עם עקרונותיה וכליה של מדינת הרווחה.
2. להציע את מדינת הרווחה האוניברסאלית כאלטרנטיבה למדיניות של צדקה.
3. לפתח בקרב המשתתפים דיון על אפשרותה הממשית והקיימת של מדינת הרווחה.

מהלך:

פתיחה:

עורכים סבב ומבקשים מכל אחת לספר על מעשה צדקה שהיא נוהגת לעשות (או שיצא לה לעשות). (10 דק׳). משוחחים:

• מדוע בחרתם במעשה הצדקה הזה דווקא? למה הוא ולא אחרים? 

מעלות הצדקה:

קוראים יחד את מעלות הצדקה של הרמב״ם ומשוחחים: (15 דק׳)

• אילו קפיצות עושה הרמבם בין מעלה למעלה?
• איפה הייתם ממקמים את מעשי הצדקה שלכם במעלות הרמב״ם?

צדק מול צדקה:

מניחים על הרצפה מעשים שונים ומבקשים מהסטודנטים לחלק אותם לשני טורים – עשיית צדק / עשיית צדקה. משוחחים: (25 דק׳)

• מה ההבדל בין צדק לצדקה?
• האם יש ביניהם הבדל בתחום שבין רצון לעשות ובין חובה לקיים?
• האם יש ביניהם הבדל בתחום שבין אחריות הפרט לאחריות הציבור?
• האם יש ביניהם הבדל בתחום שבין זכות כללית (כמו סבסוד לחם) לזיכוי אישי (כמו תלושי מזון)?
• חִזרו למעלות הצדקה של הרמב”ם. איזו מהן צדק ואיזו – צדקה?

מודל מדינת הרווחה:

המודל הסקנדינבי, שמאפיין למעשה את כל המדינות הסקנדינביות, הוא מודל מדינת הרווחה. מה זה מדינת רווחה? קוראים את  “עלייתה ונפילתה של מדינת הרווחה” של עופר סטיבון. עופר סיטבון הוא דוקטור למשפטים, מרצה במכללה החברתית-כלכלית, עורכו הראשי של כתב העת האקדמי “מעשי משפט – כתב עת למשפט ולתיקון חברתי” וחבר לשעבר בקיבוץ העירוני תמוז. (40 דק׳)

סיכום – בין ישראל לפינלנד:

שתי מדינות דומות בעוצמתן הכלכלית, ושונות לחלוטין ברמת השוויון החברתי ביניהן: צפייה בתחילת הפרק השלישי מהסדרה “מגש הכסף”, דקה 3:04 עד דקה 7:45.