ב-29 באוקטובר 1956 ירו חיילי משמר הגבול למוות ב-49 אזרחים תושבי כפר קאסם, גברים, נשים וילדים. 13 נוספים נפצעו באירוע שנודע מאז בשם “טבח כפר קאסם”. אירוע הטבח בכפר קאסם הגיע לבכירי הצבא והמדינה עוד באותו ערב, ועם זאת הוטלה צנזורה על האירוע והוא לא פורסם. פרשת הטבח בכפר קאסם נחשפה הודות לפעילים חברתיים ולחץ של התקשורת רק יותר מחודש לאחר מכן. פרסום הפרשה הוביל להעמדה לדין של מספר חיילים וקצינים. פסק הדין של השופט הלוי הוליד את ההגדרה “פקודה בלתי חוקית בעליל”. פקודה בלתי חוקית בעליל הוא עיקרון שמשמש את המערכת הצבאית על מנת להגביל את כוחה שלה. מנגנון ריסון זה הוא קריטי למרכזיותו וכוחו של הצבא בישראל כמדינה דמוקרטית.
רקע על הטבח בכפר קאסם
נשאל: האם שמעתם.ן על טבח כפר קאסם? באיזה הקשר?
רקע על מבצע חפרפרת, מתוך: תום שגב, “בחזרה לכפר קאסם”, 24.10.06, הארץ:
סרטון קצר על פרשת הטבח בכפר קאסם, הטיוח והסולחה שלאחריה :
(אזהרה: כולל תוכן לא קל לצפייה)
שאלות לדיון:
- מה בעצם קרה בכפר קאסם ב-29 באוקטובר 56?
- הפקודה שהובילה אל טבח כפר קאסם הוגדרה “פקודה בלתי חוקית בעליל”. מדוע?
פקודה בלתי חוקית בעליל וביקורת ציבורית
משפט מבצעי הטבח בכפר קאסם הסתיים בענישה מינימלית (אשר בהמשך אף קוצרה) של קצינים וחיילים בודדים. עם זאת, פסק הדין ההיסטורי שניתן על-ידי השופט בנימין הלוי, מגדיר מהי “פקודה בלתי חוקית בעליל”. הפקודה הבלתי חוקית בעליל היא עיקרון מנחה ב“רוח צה”ל” אשר כל חיילי צבא ההגנה לישראל מתחנכים על פיו.
פקודה בלתי חוקית בעליל מתוך פס”ד ביד”צ מר3/57/ תובע צבאי נ’ רס”ן מלינקי ואח’, פס”מ יז 90, עמ’ 214-213:
“סימן היכרה של פקודה “בלתי חוקית בעליל” – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: “אסור!”. לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו”.
“תחום המשולש”/ נתן אלתרמן
המשורר נתן אלתרמן (1910-1970), פרסם בטורו “הטור השביעי” בעיתון “דבר” שיר בשם “תחום המשולש” על הטבח בכפר קאסם, עם חשיפת הפרשה לציבור. השיר של אלתרמן מבקר ומתקומם על מעשה הטבח עצמו, וגם על ניסיון הסתרת הפרשה מפני הציבור. בשירו אלתרמן מרחיב את ההתייחסות החוקית והמשפטית לביקורת מוסרית.
קטע מתוך השיר:
הטור השביעי בעיתון “דבר” מתאריך 7.12.56″
שאלות לדיון:
- מדוע חשוב לחנך את כל חיילי צה”ל לסרב לציית לפקודה בלתי חוקית בעליל?
- נוסח הפקודה הבלתי חוקית בעליל נותר כפי שניסח אותו השופט הלוי ב-1957 ולא השתנה מאז. “מבחן הדגל השחור” הפך לאמת מידה לבחינת פקודה בלתי חוקית בעליל. מהו אותו “דגל שחור”?
- שירו של אלתרמן מייצג את הביקורת הציבורית שנשמעה על מעשה הטבח באותה תקופה. מדוע חשובה ביקורת ציבורית על מוסדות השלטון, אז והיום?
זיכרון והנצחת הטבח בכפר קאסם
הטבח בכפר קאסם מהווה אירוע מכונן עבור תושבי כפר קאסם וכלל הפלסטינים אזרחי ישראל בעיצוב הזהות הערבית-ישראלית ומשפיע עד היום על יחסי רוב ומיעוט במדינת ישראל. באותה תקופה, אזרחי ישראל בכפרים הערביים היו נתונים תחת ממשל צבאי, אשר בוטל רק ב-1966. מה שמהווה כמעט שני עשורים של אפליה מובנית, שלה השלכות עד היום. טבח כפר קאסם מעולם לא זכה להכרה רשמית של מוסדות המדינה. המשפחות השכולות ותושבי הכפר, מנציחים בעצמם את הטבח ואת זכר הנרצחים באמצעות אנדרטה ומוזיאון בכפר, וטקסי זיכרון שנתיים.
כתבה של תאגיד השידור הציבורי על ההנצחה והזיכרון לרגל 60 שנה לטבח:
שאלות לדיון:
- מדוע לדעתכם.ן רואים התושבים חשיבות רבה כל כך בהכרה רשמית בטבח על-ידי המדינה?
- כיצד השפיע הטבח בכפר קאסם על הזהות הישראלית-היהודית ועל הזהות הישראלית-פלסטינית?
להרחבה
הממשל הצבאי על ערביי ישראל | המכון למורשת בן גוריון
בשנת 1966 בוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל הערביים.
מה היו המניעים לקיום הממשל הצבאי? מדוע בוטל? כיצד פרשת כפר קאסם קשורה לממשל הצבאי?
הממשל הצבאי על ערביי ישראל |מרכז מורשת בגין
מאבקה של תנועת חירות לביטול הממשלה הצבאי.
אות קין | המכון הישראלי לדמוקרטיה
60 שנה עברו מטבח כפר קאסם, שהפך אירוע מכונן בגיבוש הזהות של המיעוט הערבי בישראל ונקודת מוצא בדרך הארוכה שבה הוא צועד לשם מימוש זכויותיו. ואולם, אזרחי ישראל הערבים עדיין נתפסים על ידי רבים, רבים מידי, כ”אחר” שיש להסתכל בו ממרחק, ובעין חשדנית, מיעוט שהאזרחות שלו היא על תנאי תמידי.
הטבח שכמעט הושתק / יעל גרינפטר
ב-1956 נורו למוות 43 תושבי כפר קאסם על ידי לוחמי מג”ב בגין הפרת עוצר שעליו לא ידעו. ממשלת בן גוריון הסתירה את הפרשה מהציבור, אך נאלצה להתמודד עמה לבסוף.
הטקס הממלכתי לציון הטבח בכפר קאסם | יוזמות אברהם
האזרחים הפלסטינים מחכים להכרה רשמית בטבח הנורא של ה-29 באוקטובר 1956. הדרך לחברה משותפת עוברת בהכרה בפצעים ובטראומות אלה של אלה. ללא תזכורת קבועה לזוועות העבר – האיומים בנכבה שנייה עוד עלולים להמשיך, לחפור בפצעים ולחסום עוד ועוד את הדרך לשותפות, שוויון ודמוקרטיה.
היהודים באים – סולחה בכפר קאסם
“שנה לאחר הטבח בכפר קאסם כינסה ממשלת ישראל את תושבי הכפר לסולחה…”