הסיפור המארגן:
משבצת זו תעסוק במרכיב הליברלי של הצמד ‘דמוקרטיה ליברלית’. שני רעיונות מרכזיים: א.חיזוק חירות היחיד והגנה עליה היא חלק מהבסיס ללגיטימציה של משטר דמוקרטי. כל שלטון הוא דבר שראוי להגביל אותו, כדי למנוע שליטה שרירותית שפוגעת בחירויות היחיד ובזכויות היסוד. שתי הנחות אלה נטועות במסורת ההגות של הליברליזם. זוהי משבצת לימוד הכוללת הרצאות מצולמות קצרות, וכן לימוד באמצעות קריאה.
מסר מרכזי:
העקרונות הליברליים של התנגדות לכפייה ולדיכוי, הגבלת סמכויות השלטון על האדם, והגדלת החירות כתכלית המשטר והארגון החברתי – הם מרכיב חיוני גם במשטר שבו השלטון נשען על תמיכת רוב העם.
מהלך המערך
פתיחה:
מבוא לליברליזם – לפני שמתחילים, רושמים על הלוח את המילה ‘ליברלי’ ומבקשים מהמשתתפים לזרוק אסוציאציות שהמילה הזו מעלה אצלם. לאחר מכן, מקרינים בין אחד לשלושה סרטונים קצרים שנותנים תשובה תמציתית לשאלה, מהו הליברליזם. מומלץ לבחור סרטון אחד או שניים ולמקד את השיחה בהם.
- מהו ליברליזם ומדוע הוא מתבקש בתקופתנו
- מהו מקור הליברליזם ולשם מה נועד
- עקרונות הליברליזם בהכרזת העצמאות האמריקנית
פעילות בקבוצות קטנות – מי ומה מאיים על זכויות הפרט וכיצד ניתן להגן עליהן?
כל קבוצה מקבלת רשימה נבחרת של סעיפים מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מסמך מכונן של האו”ם (1948)מבחר מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.docx. חלק מהקבוצות יקבלו את אותם סעיפים.
המשימה:
בנוגע לסעיפים שלפניכם, חשבו וקיימו דיון בקבוצה הקטנה:
- ילו תופעות/ מוסדות/ כוחות בחברה עלולים לאיים על הזכויות הללו?
- האם אתם יכולים להביא דוגמה ממשית שנתקלתם בה לפגיעה בזכות הזו?
- מי יכול – ובאילו דרכים – להגן על הזכויות האלה?
התכנסות ודיון
על בסיס שיתוף מצד החניכים במה שעלה בקבוצות שלהם. נקודות שרצוי לכלול בדיון:
- המדינה ומוסדותיה יכולים, בהקשרים היסטוריים שונים, להיות הגורם המרכזי שפוגע בזכויות ומגביל אותן באופן שרירותי. מצד שני, המדינה ומוסדותיה יכולים להיות כלים מרכזיים שעומדים לרשות האזרחים על מנת להגן על הזכויות האלה. כמו שראינו בשיעור הקודם, זוהי הצדקה מרכזית לעצם קיומה של מדינה מבחינת הוגים מדיניים חשובים (כמו לוק) ומסמכים היסטוריים מכוננים (כמו הצהרות המהפכה הצרפתית והצהרת העצמאות האמריקאית). מטרה בסיסית של המאבק על הדמוקרטיה הליברלית הוא לחזק את המגמה השנייה בתפקודה של המדינה – זו הרואה כמטרתה את ההגנה על זכויות הפרט, ולא רואה אותן כנטל וכמכשול.
- אילו מוסדות או מנגנונים יכולים לסייע בהגבלת השלטון ושמירה על זכויות האזרח? (חלק מהסעיפים ברשימה הזו קיים במדינות שונות אבל לא בישראל):
- שלטון החוק – במובן זה שצעדי המדיניות צריכים להיעשות במסגרת החוק; שהאוחזים ברסן השלטון עצמם כפופים לחוק; ושדרך המלך לנקוט מדיניות היא באמצעות חקיקה (להבדיל מצעדים שרירותיים וזמניים).
- חוקה.
- מגילת זכויות (מהווה חלק מהחוקה בדרך כלל) שמעניקה לזכויות מסוימות מעמד מיוחד.
- מערכת משפט שאינה תלויה במוסדות השלטון ונגישה עבור האזרחים.
- שני בתי נבחרים
- תקשורת עצמאית וחופשית.
מהו הבסיס העקרוני של אותה חירות שחשוב כל כך להגן עליה ולפתח אותה?
קוראים קטע מתוך “ארבע מסות על חירות” של ישעיה ברלין – שתי תפיסות של חירות – ישעיהו ברלין.pdf. ניתן גם לקרוא קטע רלוונטי מתוך 3 ג’ון סטיוארט מיל – על החירות.pdf (לא מתאים לקרוא את כל הטקסט המופיע כאן).
לאחר הקריאה ניתן לחבר את שתי התפיסות השונות של חירות לפעילות הקודמת באמצעות השאלה: האם יש זכויות מסוימות שיש להגן עליהן ולהרחיב אותן לא רק כדי להימנע מפגיעה במה שברלין מכנה “חירות שלילית”, אלא שהן גם חיוניות על-מנת לממש “חירות חיובית”?
אם השלטון נבחר בידי העם ומייצג את רצונו, מדוע להגביל אותו?
- האם הגבלת חופש הפעולה של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת הן בעצם חתירה תחת העיקרון הדמוקרטי?
קוראים את אלקסיס דה-טוקוויל – עריצות הרוב (מתוך “הדמוקרטיה באמריקה”).
שאלה מאתגרת:
האם נדרוש הגבלה של שלטון שאנחנו מזדהים לחלוטין עם עמדותיו?
למערך הבא בסדרה:
תרבות דמוקרטית
עיסוק בחשיבות התרבות הדמוקרטית, וכיצד קבוצות פטריארכליות שמשתמשות במשטור פנימי ודוגלות באי-שוויון מגדרי מאתגרות את הדמוקרטיה.