אני, הישוב שלי והחברה הישראלית

מערכים לשעת חירום

מערך זה הוא חלק מלקט של מערכים ופעילויות אשר קיבצנו או יצרנו במיוחד עבור אנשי חינוך ומדריכים לשימוש בשעת חירום לאומית לחיזוק הרוח, החוסן האישי והקבוצתי ולתיווך המציאות. צילום תמונת הנושא: יוסי זמיר, שתיל סטוק

מהלך המערך

מטרות:

  • קיום שיח על משמעות מקום המגורים של אדם לעיצוב אופיו וערכיו והזיקה שלנו אליו
  • לבחון את הקשר בין השייכות הקהילתית לשייכות הלאומית

 

ציוד נדרש: 

מפת ארץ ישראל גדולה, דפים, כלי כתיבה, עותקים של נספח א’ כמספר חברי הקבוצה, טוש ללוח, לוח.

תוכן עניינים

פרק
איפה אתה חי?
המקום המושלם ביותר
"האדם אינו אלא" ו"ישוביזם צר"
סיכום
עזרים
מפת ארץ ישראל, פתקים, דפים, כלי כתיבה, כרטיסיות עם שאלות
הציורים
מילות השירים
תזמון
25 דק׳
15 דק׳
20 דק׳
5 דק׳

איפה אתה חי? (25 דקות)

  • מניחים מפת ארץ ישראל גדולה על הרצפה: בסבב כל אחד אומר שם ורושם את שמו על מקום שממנו הוא מגיע ומקום שהיה רוצה לגור בו.
  • נותנים לכל אחד מדבקה ומבקשים שירשום את שמו וידביק על עצמו.
  • חלוקה לזוגות והכרות: כל חניך רושם על פתק עובדה מעניינת על עצמו או על הישוב בו הוא חי/עובד ושם במרכז המעגל. לאחר מכן מערבבים את הפתקים וכל פעם מרימים פתק. מי שמזדהה עם הפתק צריך להגיד שהוא מזדהה ולנחש מי האדם שכתב את הפתק. האדם שניחש הופך להיות בן הזוג של האדם שאותו ניחש.

למדריך: אם ניחשו כבר את אותו אדם, עוברים לפתק הבא, עד שבסוף יש זוגות – יכול להיות שזה יהיה טיפה מסובך – אפשר לזרום עם המתודה. חשוב גם לא לאפשר זוגות שמכירים אחד את השני.

  • פעילות בזוגות: לכל אחד יש דף וכלי כתיבה. אחד החניכים מתחיל לספר על הישוב בו הוא גר ומתייחס לשאלות הרשומות מטה. החניך השני בזוג, צריך בזמן שהראשון מדבר, לצייר את איך הוא מבין שנראה הבית של בן הזוג שלו. לאחר מכן מתחלפים ועושים הפוך. לבסוף מציגים את הציורים אחד לשני ורואים מה מדויק ומה לא.
  • איך הישוב נראה?
  • מה הדבר שאני הכי אוהב בישוב?
  • מה הדבר שאני הכי לא אוהב בו?
  • מה המקום האהוב עלי בישוב?
  • מה השינוי הכי גדול שקורה בימים אלו בישוב?
  • אדם מיוחד שגר בישוב וכולם מכירים.

המקום המושלם ביותר (15 דקות)

את הציורים מפזרים על הרצפה ומבקשים מכולם להסתובב ולבחור ציור אחד שנראה להם כמו מקום שהם היו רוצים לחיות בו. לאחר שבחרו  – עושים סבב קצר, בו כל אחד מספר על הציור שבחר ולמה בחר דווקא בו. לאחר שהוא מסיים, מי שצייר את הציור חושף שהציור שלו ומספר על הציור שהוא בחר ולמה.

דיון קצר:

  • מהו הישוב שבו אתם גרים בשבילכם? 
  • כיצד הוא עיצב את מי שאתם?

“האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו” מול “ישוביזם צר” (20 דקות)

קוראים את השיר “האדם אינו אלא” ושואלים:

  • על מה מדבר השיר?
  • מסכימים עם ההנחה שהאדם הוא קודם כל מה שהוא חווה בבית שלו?
  • תנו דוגמא מהחיים שלכם..
  • מה זה אומר על המשמעות של הבית שלו? הישוב שלו?
האדם אינו אלא / שאול טשרניחובסקי
האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו,
רק מה – שספגה אזנו עודה רעננה,
רק מה – שספגה עינו טרם שבעה לראות,
כל אשר פגע במשעולי – טללים ילד
מתלבט, נכשל על כל גוש ועי – אדמה,
בעוד בסתר נפשו ובלא – דע ערוך
מזבח, עליו יקטיר מדי יום ביומו
ממלכת – השמים, לכוכב ומזלות.
ואך ברבות הימים ובמלחמת – ישות,
ומגלת ספר חייו הולכה מתפרשת,
ובאו אחד אחד, ויגלה פשר
כל אות ואות וסמל סמל כל הבאות,
שחקקו עליה בראשית בריתה,
האדם אינו אלא תבנית – נוף מולדתו.

קוראים את הקטע “ישוביזם צר” ושואלים:

  • מה מוסיף טבנקין למושג “בית”?
  • מסכימים איתו?
  • מה הסכנה ב”ישוביזם צר”?
לחידוש ההגשמה החלוצית בהתיישבות, יצחק טבנקין, 1958
“אין זו מליצה ריקה, כשאנו אומרים ליהודי המתיישב מול הסכנות האורבות לקיומנו כעם, שעליו לשמור על ביתו. אבל הזדהות האדם עם ביתו כוללת הזדהות עם סביבתו הלאומית, האנושית והתרבותית, עד כדי כך שאין הוא מרגיש את עצמו בה זר, נתון לשלטון חיצוני, מכני. כל הזדהות אחרת, המצמצמת את המושג “בית” לדירתו של החבר בלבד, ואפילו לכפרו, היא “יישוביזם” צר. אין כל אמת ב”ביתיות” זו, שכן פינה בודדת בארץ לחלק קטן של העם אין בה ביטחון וקיום של ממש, ואין לטפח את ההכרה ואת החוויה הנפשית כי אכן זהו “בית”.

סיכום (5 דקות)

כיצד השייכות המקומית השפיעה על השייכות הלאומית שלכם? 

מה יותר חזק בחיים שלכם? 

הישארו בקשר





    Skip to content