תיאור המערך

הניסיון להגיע לפשרה סביב הרפורמה/המהפכה משטרית מתקשה להתרומם. בנאומו על “מתווה העם” הדגיש נשיא המדינה כי רוב העם רוצה ברפורמה ביחסי הרשויות, אך לא במהפכה. הגדרת המחלוקת בין הצדדים השונים -הקואליציה והאופוזיציה, המוחים והתומכים – במונחים משפטיים וחוקתיים, עשויה לפספס את הדחיפה הפוליטית והחברתית שרפורמת לוין-רוטמן זוכה לה מצד החרדים והימין הדתי, שתי קבוצות שלא הוזכרו בנאומו של הנשיא. במצפן זה ננסה לברר, האם ישנה אפשרות לפשרה עם הנהגות פוליטיות שאינן דוגלות בשוויון אזרחי בין גברים ונשים, או בין ערבים ויהודים? נבחן כיצד שאיפתן לשנות את מעמד בית המשפט העליון נובעת מתוך התנגדות לשוויון אזרחי, ולא מתוך השקפה עקרונית בדבר הדגם הרצוי של יחסי הרשויות במדינה. נתבונן במחלוקת דרך הפרויקטים הפוליטיים שמקדמים החרדים והימין הדתי: המגזריוּת והתלוּת החרדית, ושמירה על העדפתו של החינוך הדתי-לאומי ומפעל ההתנחלויות. שאיפות אלה דורשות שינוי עקרוני בעקרון השוויון האזרחי בישראל, ויש ללמוד אותן מתוך טענות החרדים והמתנחלים עצמם.

ההנהגה החרדית

השאיפה החרדית להחלשת בג”צ וסילוק הביקורת השיפוטית שלו, נוגעת למאבק ההנהגה החרדית למען לימודי התורה המגזריים, שיפטרו כליל את כל מי שיבחר ללמוד תורה משירות בצה”ל, ללא כל ביקורת שיפוטית בעניין. למרות שקיימים בציבור החרדי מי שמתנגדים למהלכי הממשלה, ההנהגה החרדית לא עוצרת, ומבקשת להבטיח קודם כל את האינטרסים שלה ליצירת תלות מגזרית – באמצעות חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, בדומה להתנגדותה לשיתוף נשים בבתי הדין הרבניים ובמפלגות הפוליטיות:

הנהגת הימין הדתי

לימין הדתי, שבראש מעייניו נמצאת הדאגה להרחבתו ולשגשוגו של מפעל ההתנחלויות, ישנן מוטיבציות מרחיקות לכת לשינוי אופייה של מדינת ישראל. ההגנה על פורעי חווארה מצד סמוטריץ’ ואחרים בציונות הדתית, הייתה חלק מתפיסה רחבה הגורסת כי הציבור הדתי-לאומי צריך לקבל יחס מועדף, סלחני ואוהד מצד המדינה. במאמר מ-2014 שכותרתו “מגיע לעם ישראל שנקבל יותר“, ביטא בצלאל סמוטריץ’ את ההצדקה לתקצוב המועדף של החינוך הדתי-לאומי:

“לציבור הדתי־לאומי, שפעילותו הערכית מובילה את עם ישראל כולו, מגיע לקבל תקציב חינוך מועדף. תפיסת העולם הציונית־דתית היא מה שעם ישראל זקוק לו היום יותר מכל (…) היא כמעט הדבר היחיד שיכול להציל אותו מפני עצמו ולהעלות אותו בחזרה על מסלול נורמלי ושפוי. זו לא שחצנות. זו התנשאות חיובית ובונה שהכרחית כל כך לבניינו של עם ישראל”

בצלאל סמוטריץ׳

דיון

• למה המושגים המשפטיים של המשבר הנוכחי מטשטשים את הוויכוח?
• לאיזו פשרה ניתן להגיע בין מי שתומכים בשוויון, ומי שמבקשים עדיפות ופטור משוויון?
• מה החלופה לתפיסה הדוגלת באי-שוויון בחסות המדינה?