המאמץ לשינוי המשטר בישראל לובש ופושט צורות שונות. בשנה הראשונה לכהונתה של ממשלת הימין המגזרית, קיבל השינוי המשטרי אופי משפטי מובהק, באמצעות הרפורמה המשפטית אותה ביקש לקדם שר המשפטים לוין. תכליתה המרכזית של הרפורמה הזו, הוא להחליש את כוחו של בית המשפט העליון, ולחזק את עוצמתה וסמכותה של הממשלה, הנשענת על הרוב הקואליציוני בלבד, ואינה מחוייבת בהכרח לערכי הדמוקרטיה הליברלית.
ביטול עילת הסבירות
מרכיב דומיננטי ברפורמה המשפטית של לוין הוא ביטול עילת הסבירות. עילת הסבירות היא שם משפטני לפרוצדורה מורכבת, המאפשרת לבית המשפט העליון לפסול החלטות של משרדי הממשלה, בטענה שהן מנוגדות לשכל הישר או גורמות לתוצאות מופרכות. ביולי 2023 שינתה הקואליציה את חוק היסוד הקיים שבו עוגנה עילת הסבירות, וביטלה אותה למעשה, ברוב של 64 ח”כים בלבד. הרוב הזה שיקף יחס של 8:7 בין תומכים למתנגדים. בינואר 2024 ביטל בית המשפט העליון ברוב של 8 שופטים על פני 7 את ביטול עילת הסבירות, כאשר 12 שופטים מתוך 15, כלומר רוב מוחץ, תמכו בעמדה הסבורה שבית המשפט העליון יכול לבטל חוקי יסוד של הכנסת, במידה והם סותרים את המהות הדמוקרטית של מדינת ישראל.
מורכבות הדיון
העיסוק בעילת הסבירות מחייב אמנם הבנה בסיסית במשפט מינהלי – אותו תחום העוסק בהסדרת היחסים בין משרדי הממשלה וזרועות הממשל השונות – אבל הוא ניתן לעסוק גם בהיבטים עקרוניים של הוויכוח, גם מבלי לצלול למורכבות המשפטנית המפותלת. בשל כובד המשקל של ההחלטה, והזוויות המשפטניות הרבות שלה, התכנס בג”צ באופן חסר תקדים בהרכב מלא של 15 שופטות ושופטים. ההרכב המלא נועד כדי להכריע בשאלה, האם לבית המשפט יש סמכות לבקר ולפסול החלטות של הכנסת – כאשר אלה סותרות את מהותה הדמוקרטית של ישראל.
הדיון המשפטי
לקבוצות יותר בשלות, ניתן להציג ציטוטים של הצדדים השונים, בדיון בעתירה נגד ביטול עילת הסבירות בבג”צ, בספטמבר 2023:
- חלקו את המשתתפים לקבוצות בהתאם לגודל הקבוצה וחלקו לכל קבוצה כרטיסיה עם ציטוט מהדיון, ניתן לחלק את אותו כרטיס לכמה קבוצות.
- בקשו מכל קבוצה לכתוב מה עומד בבסיס הטענה, עם הם מסכימים ועם מה הם לא מסכימים
- בקשו מכל קבוצה להציג את התוצר בפני יתר הקבוצה וערכו דיון משותף בנושא
הדיון הערכי
כדי להבין את ההתנגשות בין הערכים השונים, צריך להבין את הבסיס הבעייתי של חוקי היסוד בישראל. בישראל אין חוקה שמסדירה את כללי המשחק הדמוקרטיים ואשר מהווה בסיס של הסכמה לניהול מחלוקותיה. במקום זאת,הומצאה פשרה ב-1950שבמסגרתה החוקה נכתבת בהמשכים, בסדרה של חוקים מיוחדים שמכונים ‘חוקי יסוד’. במקורם, חוקי היסוד נועדו להוות את הבסיס לחוקה, ולכן המעמד שלהם גבוה יותר מחוקים רגילים:
כדי להבין את הוויכוח על עילת הסבירות, צריך לבדוק את הטענות של שני הצדדים. צד אחד, התומך בביטולה, מיוצג על ידי פורום קהלת.
צד שני, התומך בהשארת עילת הסבירות, מיוצג כאן על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה:
לדיון:
- מהן הטענות המרכזיות של המתנגדים לעילת הסבירות, והתומכים בה?
- אם צריך לתמצת את ההתנגשות למשפט אחד, איך הייתם מנסחים אותו?
- ממה נובעת השאיפה לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון, ומה יכול להיות הרווח הפוליטי מכך?
השלכות שחשוב להסביר ביחס לביטול עילת הסבירות
- מינויים מושחתיםבמנגנון הממשלתי ובשירות הציבורי, כולל פיטורין של שומרי סף בלתי-נאמנים
- ממשלה ששומרת עלאינטרסים מגזריים צריםולא על טובת הציבור
- פטור מגיוס לחרדים
- חקיקה אנטי-דמוקרטיתנגד החברה הערבית
- איום חמור על זכויות האדםשל אוכלוסיות פגיעות
כלים ומידע נוסף
