ימי פרוץ המלחמה היו ימי מאבק על דמותה מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. מאז ה 7/10 נעצרה חקיקת החוקים והמחאה נגד ההפיכה המשטרית. רבות מהתארגנויותהמחאה נגד ההפיכה התגייסולמתן מענה לצרכי העורף והצבא לאור כשל מוסדות המדינה לתת מענה מידי, השיח המלבה והמשסע התחלף במסרים של אחדות וקבוצות משני צידי אחת המחלוקת הפוליטית הגדולות בישראל נפגשו לשרת זה לצד זה במילואים.
ישנה הבנה כי לכולנו שותפות גורל במאבק מול הטרור והאיומים על בטחונה של ישראל וכי בעוד מאמצים לאומיים רבים מושקעים בביסוס הביטחון ובאיסוף השברים של משפחות רבות כל כך, אין זה נכון לקדם מהלכים מדיניים מעוררי מחלוקת כל כך ובוודאי שאין מקום לפוליטיקה בצה”ל.
יחד עם זאת, נראה כי במקבילנעשות פעולות אנטי דמוקרטיותהממשיכות לפגוע באופי הדמוקרטי של המדינה ומסרים משיחייםוקריאות להתנחלות מחודשת בעזהחודרים לעומקו של צה”ל ואף מובלים על ידימפקדים בשטח, במעטה של רוח לחימה, בעוד הדבר עלול להוביללפגיעה ברוח החייליםותחושת השותפות.
נוסף על כך, נראה כי בממשלה הקוראת לאחדות בעם בעת הזו יש גם מי שזורעים זרעים שלפילוגוממשיכים בקידוםמטרות פוליטיות סקטוריאליות,על חשבון מטרות המלחמה המשותפות.
עוד על קמפיין החזרה לגוש קטיף וחדירתו לצה”ל:
שאלות לדיון:
- מה המשמעות של הקריאות לאחדות בעם?
- מה הבבדל בין הגורמים השונים בדוגמאות שהוצגו הקוראים להתיישבות ברוצעת עזה?
- מה המשמעות של צה”ל בעייני הקבוצות הפוליטיות השונות נוכח הקריאות הפוליטיות העולות בתוכו?
- אילו משמעויות יש לכניסת התכנים הללו לצה”ל כצבא העם?
מלחמה לשם מה?
התבוננו בעמוד הפיסבוק ‘הביתה’ הקורא לחזרה לגוש קטיף:
הסתכלו על הפוסטים בעמוד שנכתבו אחרי ה 7/10 ונתחו אותם בהתאם לשאלות הבאות:
(ניתן לחלק את הפוסטים בין התלמידים או לעבור עליהם יחד)
- מי קורא לשיבה לעזה על פי הפוסטים?
- האם כל המשתתפים בתמונות והסרטונים קוראים לכך ישירות? האם לדעתכם זו עמדתם האישית או שזה מטען פוליטי שמונח על חיילים בתפקיד וצה”ל באופן חיצוני? (שימו לב כי לכל פוסט יכולים להיות כוונים שונים)
- מה המשמעויות של חזרה להתיישבות בעזה על פי הפוסטים בעמוד?