החלשת השירות הציבורי לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים הפכה לשיטה הרווחת לניהול המדינה. בתהליך זה נחלשת הדמוקרטיה הישראלית, ונפגע הציבור כולו. במערך הקרוב נעסוק בשאלות, מדוע דרג מקצועי חזק הוא הבסיס לשירותים חברתיים מצוינים, ולמה הכפפת השיקולים המקצועיים לאלה הפוליטיים פוגעים בחיים של כולם – מצביעי הימין והשמאל – באותה המידה.
פתיחה: המשגה
א. רושמים על הלוח בשתי עמודות נפרדות (כותרת לכל עמודה), ‘דרג מקצועי’, ‘דרג פוליטי’.
ב. מבקשים מהמשתתפים לזרוק את התפקידים שיש לכל אחד מהדרגים, ואת היחסים ביניהם.
ג. מסבירים שדרג מקצועי הוא בעלי מקצוע שמשרתים את הציבור, ואילו דרג פוליטי אלה פוליטיקאים שנבחרים בידי הציבור. אפשר לתת דוגמא: אתם סובלים מהיעדר תחבורה ציבורית, והצבעתם למפלגה שממנה את שר התחבורה החדש. אתם רוצים שהוא יכתיב לדרג המקצועי להשקיע יותר באוטובוסים ביישוב.
| דרג פוליטי | דרג מקצועי |
| – ממונה על סמך כוחו הפוליטי באמצעות הציבור – קובע את סדרי העדיפויות לדרג המקצועי – ממנה את הדרג המקצועי מקדם את האינטרסים שלשמם נבחר, נוסף על האינטרסים – הציבוריים. | – ממונה על סמך כישוריו והשכלתו – ממונה במכרז – מוציא לפועל מדיניות – מקדם את מה שנתפס כאינטרס ציבורי |
תחקיר המקור על משרד התחבורה של מירי רגב : שלטון הנאמנות בשיאו
התחקיר הרציני והמקיף שערכו עיתונאי ‘המקור’ על התנהלות משרד התחבורה טלטל את הציבור בישראל. המשאבים המועטים שמוקצים לטובת מדיניות התחבורה, הנוגעת לחיים של כולנו, מאפשרים לשרה רגב להיות בעלת הבית ולקבוע על בסיס נאמנות פוליטית, ולא לפי שיקולים מקצועיים, מי יקבלו פתרונות תחבורה ומי יישארו מאחור.
התשתית לשחיתות: השקעה נמוכה והרס השירות הציבורי
למרותההצהרות היפותעל השקעה בתחבורה,המצב בישראל גרועביחס למערב. בטבלה שלעיל תוכלו לראות את רמות ההשקעה הציבורית בתשתיות תחבורה (יבשתית) בין מדינות ה-OECD. מאז 2008 צנחה ההשקעה בתשתיות תחבורה בישראל אל מתחת לממוצע ה-OECD. המצב הזה משתקף היטב בדו”חות החוזרים של מבקר המדינה,שמצביע שוב ושובעל ההשפעות ההרסניות של משבר התחבורה על הכלכלה והחברה בישראל.
לדיון:
- מה המשמעות בפועל של ההשקעה הנמוכה בתחבורה?
- למה השקעה נרחבת בתשתיות תחבורה, באופן אוניברסלי וללא אפלייה, הייתה מקטינה את האפשרות לעשות מניפולציה פוליטית?
זו המציאות שבתוכה פועלת מירי רגב: מצד אחד מעט משאבים שמושקעים בתחבורה, מצד שני לגיטימציה ממשלתית לשרים השונים לפעול במשרדם כאילו הוא היה חצר המלוכה שלהם. במצב של מעט משאבים, יש הרבה מאוד כוח לכל שר. הדבר אינו ייחודי למשרד התחבורה. כמעט בכל תחום של השירות הציבורי – חינוך, רווחה, תרבות, דיור ובריאות – חסרים עשרות מיליארדים של שקלים, אם ישראל רוצה להיות רק בממוצע ה-OECD, אפילו לא בטופ שלו:
הפוליטיזציה של השירות הציבורי
במשך שנים, נמצא הדרג המקצועי במשרדי הממשלה תחת מתקפה. שומרי הסף נתונים ללחצים ולהסתה פרועה מצד נבחרי ציבור. שר משטרהשרוצה לפטר את המפכ”לשלו ללא סמכות; שר אוצר שדורש מאנשי משרדו לשנות תחזיות כלכליות לא מחמיאות; שר בממשלהשקורא ליועצת המשפטיתשלו ‘אויבת העם’. לאלה מצטרפת תרבות מינויים פוליטית שאינה מתחשבת בשיקולים מקצועיים: רק לדוגמא, ראש ממשלה שרוצה למנות מקורב נטול כישורים לשומר סף כלכלי בכיר, כשנציב שירות המדינה שמופקד על המינויים האלה,הוא מוחלשמלכתחילה.
מה קורה כשהשלטון מחליש את שומרי הסף?
לדיון:
- מי נפגעים כאשר השירותים הציבוריים נחלשים ונהרסים?
- למה מאבק בשחיתות הוא אינטרס ציבורי מובהק?
תרבות מינויים נגועה בכהניזם?
ג’וש בריינר, כתב הפלילים של הארץ, מספר על תהליך ההשתלטות של השר בן גביר על צמרת משטרת ישראל:
לסיכום: איך מחזקים את הדמוקרטיה והשירות הציבורי?
בדמוקרטיה, שרים נבחרי ציבור ממנים את הבכירים במשרד על מנת שיוציאו לפועל את המדיניות שלהם. בשביל זה אנחנו הולכים לקלפי. בסרטון הבא מסבירה רויטל עמירן למה צריך לשפר את שיטת המינויים הפוליטיים, ולא לבטל אותה:
ומה איתנו: איך אנחנו יכולים לתרום לשיפור משרדי הממשלה והשירות הציבורי?
לדיון:
- מדוע הטובים ביותר צריכים ללכת לשירות הציבורי?
- מה הקשר בין שירות ציבורי חזק ובין דמוקרטיה חזקה?