מטרות:

1. להבין כי ערך ההגנה בבסיסו הוא זכותה של החברה להגן על עצמה. 
2. התמודדות עם הגיוס לצבא והמוטיבציות השונות לגיוס, מתוך למה ראוי להתגייס לשירות קרבי.

מהלך השיעור

פתיחה- מהי הגנה יהודית (25 דק’)

קוראים קטע מתוך מעשה שהיה/ לאונרד פיין (נספח).

למנחה: הסיפור “מעשה שהיה” מתאר דמות בדיונית בשם “ברל” המבוססת על דמותו של ברל כצנלסון ועל רעיונותיו. 

דיון:

• על מה היו מדברים היהודים בעבר?
• מדוע לדעתכם חבריו של ברל הגיבו אליו בזלזול
• למה הגויים חושבים שהיהודים צדקנים, מתנשאים ומוסרים יותר מהשאר?
• מה מבינים היהודים בגולה לגבי ההגנה?
• מה דעתכם- האם גם כשליהודים יש רובים הם לא צדים?
• האם ניתן להגן על החיים, גם בנשק, ועדיין להיות מוסריים? 
• האם ההגנה על החיים ועל האדמה היא ערך?

למנחה: בעבר היו היהודים בטוחים כי כל עוד יישארו מסוגרים בעצמם – כך ישמרו על כוחם ועל חייהם מפני איומים מבחוץ. ההיסטוריה היהודית מספרת את סיפורו של עם נרדף שבחר להגן על עצמו באמונה רבה ובשימוש לא רב בכוח, תפיסה שהשתנתה מאוד לאורך השנים. עולה השאלה- האם ההגנה היהודית, על החיים והאדמה היא אכן ערך, והאם ניתן להגן על החיים בצורה מוסרית ולא כוחנית. עם שאלה זו וביטוייה היום נתעמת לאורך הפעולה הקרובה.

חלק א’- טוהר הנשק (15 דק’)

נקרא משפט קצר של ברל כצנלסון, משפט זה נאמר בקונגרס הציוני ה-21 שהתקיים לאחר מאורעות תרפ”ט, ברל כצנלסון יוצא בדבריו כנגד יהודים הבוחרים לפעול בצורה של טרור כנקמה על מעשיהם של הערבים:

“יהי נשקנו טהור. אנו לומדים נשק, אנו נושאים נשק, אנו מתייצבים בפני הקמים עלינו. אך איננו רוצים שנשקנו יוכתם בדם נקיים”.

(ב’ כצנלסון, כתבים, כרך ט’, עמ’ 66-65)

דיון:

• מה לדעתכם הכוונה בנשק טהור?
• למה לדעתכם זה חשוב לברל כצנלסון בתחילת דרכה של הציונות לבסס את עקרון טוהר הנשק?

חלק ב’- רוח צה”ל  (20 דק’)

נעיין במסמך רוח צה”ל. מסמך זה מוגדר כ”תעודת הזהות הערכית של צה”ל, אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרת צה”ל, בשירות סדיר ובשירות מילואים”. תפקידו של מסמך רוח צה”ל הוא לשמש מצפן מוסרי, ולהנחות כל חייל  וחיילת בהבחנה שבין טוב לרע, ובין מעשים ראויים למעשים פסולים.

כעת, נעיין בשניים מתוך הערכים המופיעים ברוח צה”ל, ונדון בהם:

• דבקות במשימה וחתירה לניצחון

החייל יילחם ויפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות והמכשולים שבפניו, וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה, עד כדי חירוף הנפש.

• טוהר הנשק

החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם, וברכושם.

דיון: 

• באילו מקרים חייב חייל להשתמש בנשקו כדי לפגוע באדם אחר? באילו מקרים אסור לחייל להשתמש בנשקו כדי לפגוע באדם אחר?
• השוו את הנאמר ברוח צה”ל לעקרון שקבעו חז”ל: “הבא להרגך השכם להרגו” (בבלי ברכות, נח ע”א ובמקומות נוספים).
• האם העמדה לדין של חייל שפעל בניגוד לרוח צה”ל מחזקת את הצבא או מחלישה אותו? הסבירו דעתכם?

חלק ג’ -ערך ההגנה בישראל כיום (15 דק’)

נצפה בסרטון שהתפרסם ברשתות החברתיות, שבו רואים חיילים שורפים את רוח צה”ל , וקוראים מסמך חלופי לרוח צה”ל:

דיון:

• איך בא לידי ביטוי לדעתכם היום ערך ההגנה בחברה הישראלית? 
• מה הקשר בין החברה לאופן שבו היא בוחרת להגן על עצמה?
• אופי החברה הוא אופי ההגנה?

קוראים קטע מדבריו של אלוף דן גולדפוס, מפקד הגיס הצפוני, מאוגוסט 2024:

“הערכים שלנו, הם לא בשביל האויב. יש טעות אופטית. אני לא שומר על הערכים שלי בשביל האויב. אני לא מרחם על האויב. לא מרחם עליו, לא תראה אותי בשדה הקרב מרחם על האויב. או שאני הורג אותו, או שאני שובה אותו. הערכים הם בשבילנו. כדי לשמור עלינו. זו המדינה שלנו. אני יותר טוב מהצד השני ואין לי שום כוונה להיות חמאס. אני במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, על כל המשתמע מכך.”

סיכום (15 דק’)

הגנה היא לא רק זכות, אלא גם חובה מוסרית. כשאנו בוחרים להגן על עצמנו, על ארצנו ועל חיינו, אנו לא עושים זאת רק מתוך צורך – אלא מתוך רצון לשמור על ערכים מוסריים וצלם אנוש. ההגנה איננה רק פעולה של כוח, אלא גם פעולה של אחריות. אנו יכולים להחזיק בנשק, אך עלינו לשמור על טוהר הנשק ולהפעיל אותו במידה הנדרשת בלבד, מתוך כבוד לכל אדם, גם כאשר אנו במצב של קרב. הערכים של מוסר, צדק ואחריות חייבים להנחות אותנו בכל רגע, ההגנה על החיים והאדמה היא ערך שמעצב את זהותנו כעם וכחברה. אנחנו בוחרים להגן מתוך עקרונות מוסריים, לא מתוך רצון לכוח או נקמה.

---

להורדת נספחי המערך