ההיכרות עם ההיסטוריה, עם התהליכים, הפרטים השונים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה מבוססת ונרטיב דרכו אנחנו מתייחסים להווה ולעתיד. הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום. ההעמקה בהיסטוריה, מה קרה ובאיזו אווירה לאומית זה קרה, מאפשר לנו להבין טוב יותר את ימנו, מה יכול לקרות ומה אסור שיקרה לעולם שוב.
נצפה עכשיו בפרק האחרון של סדרה בשם “תקומה: 50 השנים הראשונות” – סדרת טלוויזיה תיעודית בת 22 פרקים של הערוץ הראשון ששודרה בשנת 1998 לציון 50 שנה להכרזת העצמאות ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.
לאורך כל שנות הסכסוך בין הישוב היהודי או מדינת ישראל עם הפלסטינים לא היתה הכרה רשמית כל אחד מהצדדים זה בזה או בזכות של הצד השני לשבת באזור ישראל-פלסטין כישות ריבונית. הנהגת אש”ף (ארגון לשחרור פלסטין) פעלה לאורך שנים בגלות. החל מ 1967 ישראל החזיקה בשטחים, כולל במרכזי ההתיישבות הפלסטיניים באמצעות שליטה צבאית של צה”ל, כאשר כבשה ישראל מידי ירדן את הגדה המערבית ממצרים את עזה ואת רמת הגולן מסוריה במלחמת ששת הימים. בשטחים אלו חיו וחיים עד היום פלסטינים ללא אזרחות ישראלית.
הסכם אוסלו הינו הסכם מדיני שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל וארגון אש”ף ב-13 בספטמבר 1993, במטרה לסיים את הסכסוך בין ישראל והפלסטינאים בדרך של פשרה טריטוריאלית בין ישראל לפלסטינים . ההסכם הוגדר כהסכם ביניים, כלומר הוא תוכנן להיות חלק מתהליך ארוך טווח . הוא כלל הכרה הדדית בין ישראל ואש”ף ועסק בהסדרי ביניים לקראת הקמת ממשל עצמי לפלסטינים בעזה ויריחו.
בשנת 1995 נחתם הסכם ביניים נוסף הידוע בשם “אוסלו ב'” . הסכם זה כלל העברת סמכויות, פיתוח יחסי כלכלה ושיתוף פעולה בין הצדדים והעניק לפלסטינים ממשל עצמי בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה באמצעות רשות פלסטינית נבחרת – המועצה הפלסטינית. ההסכם חילק את השליטה וניהול השטח ביהודה ושומרון לפי אזורים (A/B/C) שמהווה הרקע להסדרי השליטה עד ימנו.
צפייה:
מחלקים למשתתפים דפים ועטים ומבקשים מהם לרשום נקודות, משפטים חשובים שנאמרים, תחושות ומחשבות במהלך הצפייה.
הערה: מומלץ לצפות בכתבה לפני הצפייה עם החניכים ולסמן היבטים בתוכן שאינם ברורים ומוכרים לכם/ן ולקרוא עליהם מראש שתוכלו לתת תשובות ולהסביר לחניכים נקודות בצפייה. כדאי לצאת מנקודת הנחה שהרבה מהאירועים והדמויות המופיעים שם אינם מוכרים למשתתפים. ולא תמיד ניתן להבין את ההקשר שלהן מצפייה בכתבה בלבד. כדאי לעודד אותם לרשום מושגים שלא הכירו ולעודד אותם לחקור ולהעמיק, ניתן לשלב זאת כחלק מהצפייה והפעילות.
לדוגמא:
ההיכרות עם ההיסטוריה, עם התהליכים, הפרטים השונים והעובדות מאפשרת לנו לגבש עמדה מבוססת ונרטיב דרכו אנחנו מתייחסים להווה ולעתיד. הרקע של רצח רבין הוא זכוכית המגדלת שדרכה אנחנו בוחנים את המציאות שבה אנו חיים היום. ההעמקה בהיסטוריה, מה קרה ובאיזו אווירה לאומית זה קרה, מאפשר לנו להבין טוב יותר את ימנו, מה יכול לקרות ומה אסור שיקרה לעולם שוב.
נצפה עכשיו בפרק האחרון של סדרה בשם “תקומה: 50 השנים הראשונות” – סדרת טלוויזיה תיעודית בת 22 פרקים של הערוץ הראשון ששודרה בשנת 1998 לציון 50 שנה להכרזת העצמאות ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.
בסיום הצפייה, מחלקים את המשתתפים לקבוצות קטנות של 3-5 משתתפים ומבקשים מהם לשתף בוויה שלהם מהצפייה בכתבה.
מומלץ לחלק לכל קבוצה כרטיסיה עם שאלות לחלק לכל קבוצה (ראו בעזרים בסוף המערך)
במידה ואתם קצרים בזמן, אפשר לאחד בין השיתוף בקבוצה לדיון במליאה.
שאלות לדיון בקבוצות: (ראו כרטיסיה לחלוקה)
מחזירים את כל המשתתפים לדיון משותף במליאה.
שאלות לדיון במליאה:
התייחסו לבחירתכם להתייחס לרצח רבין ללמוד ולהעמיק במשמעויות של הרצח מאז להיום כחלק משבוע דמוקרטיה:
יש היום מי שקורה תיגר על זיכרון הרצח והסיפור שקרה, יש לנו החובה להכיר את היסטוריה, גם על הדברים הקשים שבה והמאתגרים של הסיפור שלנו. חשוב שנבין את המחלוקת הגדולה עליה התרחש רצח של ראש ממשלה בישראל, את היותו של הרצח רצח פוליטי. ובהקשר של המציאות הנוכחית – חשוב שנזכור את המשמעות של אלימות, על כל סוגיה, על פירוק המסגרת הדמוקרטית ומה תפקידה של הדמוקרטיה ביצירת חברה ועתיד של צדק.
לאור הקיטוב, המתקפה על דמוקרטיה הישראלית, ההסלמה ביחסים עם הפלסטינים וטשטוש הזיכרון של רצח רבין, בחרנו לעסוק באופן מעמיק השנה ברצח רבין ובדמוקרטיה הישראלית באופן נרחב.
הערה: השיתוף והדיון בחלק זה חשובים מאוד. אם יש אפשרות, מומלץ לתת לכך יותר זמן ליצירת שיחה מעמיקה משמעותית
