מהלך הפעילות

מטרות:

1. לברר את משמעותו ותפקידו של השיח הציבורי ברשתות בזמן מלחמה. 
2. לגבש עמדה ערכית לגבי שיתוף ויצירת תוכן ברשת
3. לעסוק בדרך הנכונה לצרוך תוכן ברשת

דיון פתיחה: 

1. שתפו בפוסט או פרסום שתפס אתכם במיוחד ברשת בזמן המלחמה. 
2. מהם המאפיינים של הסרטון או הפוסט, למה הוא תפס אתכם? 
3. מתי פרסומים ברשת תופסים אותנו ומתי אנחנו מדלגים הלאה?

קוראים את השיר של טלי ורסאנו אייסמן:

1. מה היבשה שלכם בימים אלו? 
2. נצייר טבלה ובה ייתרונות וחסרונות של צריכת מידע דרך הרשתות. 

הערה למורה / מדריכ.ה:

הרשתות והמידע שמגיע אלינו כמו אל אנשים אחרים בעולם עובר דרך אלגוריתמים המכוונים להחזיק אותנו צמודים למסך או לרשת הספציפית. להרחבה ראו כאן.

חלק א’ – קרב הנרטיבים

צופים יחד בכתבה:

כאן חדשות | משפיעני הרשת הערבים שלא מפחדים לעמוד לצד ישראל

שאלות לדיון:

1. בחרו דמות אחת מהדוברים בכתבה.
2. מה המסר שלה. 
3. מה הסיפור שהכתבה מבקשת לספר?
4. עם איזה נרטיב הכתבה מתווכחת? 

קונספירציית ה “בגידה מבפנים”:

אחת השאלות הקשות שאנחנו מתמודדים איתן בעת הזו היא מה אפשר לחמאס לבצע טבח שכזה בתוך מדינת ישראל?

קונספירציה מסוכנת שמופצת מתחילת המלחמה היא קונספירציית ה”בגידה מבפנים” עליה ניתן לקרוא כאן:

שאלות לדיון:

1. את מי יכולה לשרת תאוריית ה”בגידה מבפנים”?
2. מה הנזק שגורם פייק ניוז?    
3. ניתן לקרוא יחד: מדוע הפצת מידע לא אמין ברשתות בזמן חירום מסוכנת – ואיך נעצור אותה? 

מלחמה על הנרטיב:

דוגמא נוספת לקרב הנרטיבים (הפעם בזירה העולמית) – הוויכוח על האחריות לפיצוץ בית החולים בעזה בזמן מלחמת “חרבות ברזל”.

הערה למורה / מדריכ.ה:

במידה ורוצים להרחיב ולהדגים לפניך מקורות בנושא הפיצוץ בבית החולים בעזה והקרב התקשורתי על העניין.  

 על המקרה ניתן לקרוא כאן.

עמוד פייק של דובר צה״ל בערבית פרסם פייק ניוז ונסגר.

הפרסום בניו יורק טיימס וההתנצלות. 

שאלות מסכמות לדיון הנרטיבים : 

1. מהם הדברים שפרסמתי / שיתפתי מתחילת המלחמה? 
2. מהו הנרטיב או הסיפור שהם תומכים ?
3. עד כמה הבחירות שלי לשתף הן מודעות ועד כמה הן אינטואיטיביות? 

חלק ב’ – הסברה בזמן מלחמה

בתוך מלחמת “חרבות ברזל” מנוהלת מלחמה נוספת על התודעה והלגיטמציה של ישראל בכל רחבי העולם. ניתן לקרוא בכל אחד מהמקורות לפניך על מנת להרחיב :

לנווט את ספינת ההסברה בזמן מלחמה: אמת, האנשה ותפיסה.

צהל מעלה הילוך בהסברה. 

הפייק שאיתו מערך ההסברה מתמודד. 

• על הכשל של מערך ההסברה של ישראל  –  ניתן לקרוא כאן. 

שאלה לדיון: 

1. מהם הכשלים שעולים מתוך הכתבה?

בתוך הכשל של מערך ההסברה הישראלי ובין היתר ההתפטרות של שרת ההסברה בזמן המלחמה, ישנן יוזמות של אנשים וארגונים להירתם למערך ההסברה הישראלי כחלק ממאמץ הלחימה –

1. מאקו
2. גלובס
3. משרד החינוך

שאלה לסיכום:  

1. מה אני לוקח/ת מהפרספקטיבה של היום ומה הייתי רוצה ליישם בכל הקשור לצריכה והפצה של מידע ברשת?

להרחבה:

קדמה

מערך חינוכי | צריכת מידע ברשתות חברתיות