המאבק לזכויות: הצעה לצפייה מודרכת

#מאבק_אזרחי_לשיוון

פעילות לצפייה מודרכת חינוכית אשר מבססת את התודעה שזכויות אדם מתבססות בפועל רק לאחר מאבק אזרחי ואישי עיקש. המאבק הזה נמשך ונדרש תמיד בתהליכי הדמוקרטיציה ולהבטחת זכויותיו של כל אדם.

ההכרה בזכויות אדם, עיגונן בחוק והשמירה עליהן הן תוצאה של מאבקים אזרחיים עיקשים. לאחרונה יצאה הצהרה של ארגון הנשים של האו”ם המגנה את מעשי האלימות נגד נשים שקראו בטבח ה 7.10. גם כאן, מול הרק לאחר מאבק להכרה ומחאה כנגד השתיקה של ארגון הנשים הושגה.

כאנשי חינוך המחנכים לערכים דמוקרטיים חשוב שנבסס את ההבנה כי מאבקים חברתיים הם הכלי הדמוקרטי לשיוון זכויות ולהגנה עליהם בהיסטוריה וגם בהווה.

צפייה מודרכת

מערך זה כולל המלצת צפייה בסרט סופרג’סטיות ועיבוד בעקבותיו.

שימו לב: הסרט כולל היבטים אלימים וקשים לצפייה. מומלץ לצפות בסרט לפני הצפייה עם החניכים על מנת להתאים להם את הצפייה.

כמה נקודות מרוכבות בסרט שחשוב לשים לב אליהן:

00:14:40הטרדה מינית
00:30:00 אלימות משטרתית
01:17:00 האכלה בכפייה
01:31:00התאבדות
01:09:00 לקיחתו של ג’ורג’ בניגוד לרצונה לאימוץ

*החלק האחרון עם הטקסט על זכות ההצבעה ממש חשוב. הוא מראה את התקדמות מתן זכויות לנשים לאורך הרבה שנים קדימה. לא לוותר עליו.

רקע היסטורי 

המהפכה הפמינסטית היא מהמהפכות החשובות ביותר של המאות האחרונות שהצליחה ממש. אפשר להרגיש את זה ממש בחיינו- כל אחת בעלת זכויות שוות יותר מאשר סבתה או סבתא של אמה.אפשר לראות במהפכה הצרפתית ובהצהרת זכויות האזרח של  1789 את הניצנים של המהפכה הפמיניסטית אך  היא עצמה לא כללה  שיוון וחירות מלאים לנשים. השימוש במונח פמיניזם נעשה רק בשנות ה -30 של המאה ה 19.  המהפכה צמחה והתפתחה בתהליך איתי לאורך שנים רבות דרך התרבו, כתיבה פילוסופית, חינוך ומאבק עיקש של נשים.  המניפסט הפמיניסטי של  ארה”ב 1848, כלל דרישה ל

  • הזכות להחזיק ברכוש משל עצמה
  • הזכות לחופש תנועה
  • הזכות להגנה מפני אלימות בעלה
  • הזכות לגירושין
  • הזכות לחופש פעילות כלכלית
  • הזכות לחופש לעסוק במקצועות חופשיים (שהיו סגורים בפניהן, כמו רפואה ועריכת דין)
  • מתן חינוך שווה לבנות
  • וזכות הצבעה

הסופרג’טיות היתה תנועה של נשים בריטיות שנאבקו על הזכות הבסיסית של הצבעה, אך זה לא היה מאבק יחיד. כפי שאפשר לראות בסוף הסרט זכויות ההצבעה ניתנו רק הרבה שנים אח”כ. 

עיבוד ודיון בעקבות הסרט

  • מה התחושה שאתם יוצאים איתה מהסרט?
  • רגע שהיה לכם מעורר במיוחד בסרט?
  • מה למדתן.ם בבית הספר על המהפכה הפמינסטית?
  • איך מתפתחת המחאה של הסופרגי’סטיות, איך הן פועלות בהתחלה ובהמשך? מה מניע את ההתפתחות הזו? מדוע הן פועלות באופן זה מה דעתכם על דרך הפעולה שלהן? 

נקודות להתייחסות השונות: שבירת חלונות, הזירה הפרלמנטרית (19 ד’) בפרלמנט, מאבק ברחוב, התעמתות עם שוטרים, פיצוץ הדואר והטלפון (1:04), הפיצוץ של חבר הפרלמנט, ההתאבדות בסוף (אפשר לספר על המקרה של משה סילמן שהתאבד מול המצלמות במחאה הכלכלית ב 2012, האם מעשיו הביאו לשינוי?)

חוק וצדק

לא פעם בסרט עולה היחס בין שמירת החוק לבין הצדק למשל בדקה 46 בנאום של המנהיגה דק או במעצר של מוד ב-01:15:00. מה היחס בין חוק לצדק?

(נסו לאתגר אותם- מה בונה את מה? אם צדק לא כתוב בשום מקום, איך נדע שכולם מסכימים עליו, האם כל התארגנות בשם הצדק מאפשרת לערער על החוק בצורה כזו? (אפשר לראות דוגמאות לכך שחוקים שינו תפיסה ציבורית- חקיקה בחוק מייצר נורמות חברתיות של טוב ורע למשל ההכרה באונס בתוך נישואים שינה תודעה של מה היא בחירה ומה היא הסכמה וחופש האישה – בישראל זה נכנס לחוק רק בשנות ה-80)

האם יש גבול של מאבק על הצדק? או פעילות בשם החוק? מה הוא?

מאבקי מיעוטים על זכויות

ב-1:00:45 מוד מחזירה את בנה לבית, בעלה שולל ממנה את האפשרות לראות אותו החוק אומר שהוא שייך אליו. ואז היא כותבת לבלש. כדאי לראות את זה שוב ביחד את דבריה לבלש או להזכיר את זה  ולשאול- מה אתם חושבים על מכתבה? מוד מזכירה כי הגברים נלחמים על הזכויות שלהם אז גם נשים צריכות להיאבק על הזכויות שלהן. מה זה אומר על צדק? מה זה אומר על מאבק לצדק ועל דמוקרטיה? מה מקומם של מיעוטים (מספריים או מיעוט ביצוג פוליטי)? מה האחריות של המשטר כלפי המיעוטים? מה האחריות של שאר המיעוטים?

תנו דוגמא למאבקים של מיעוטים אחרים למשל נגיד האלימות בחברה הערבית, נגד האפליה והגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, להט”בים וכו’ מי בעיקר נוכח בהפגנות האלו מי היה בעיקר נוכח בהפגנות האחרונות נגד ההפיכה המשטרית? כמה אנחנו מכירים בעצמנו את המאבקים של מיעוטים על זכויות שלהם או בכלל את האתגרים עמם הם מתמודדים? מה מוציא אותנו לרחוב? בעד מה אני מוכן לשלם מחיר?

סטיגמות וסטריאוטיפים חברתיים-פוליטיים

מה הרגשתן ביחס לדמויות של הסופרג’יסטיות? מה חשבתן על הדמות שלהן? מה הסביבה חושבת עליהן? מאיפה היחס הזה נובע? (למדריכה- נסו לבחון האם יש פער בין הדמויות והערכים שהן מנסות להשיג ואיך שהן נתפסות אז והיום אצל החניכים? האם זה יש כאן עניין תקופתי? בררו כיצד היום פמיניסטיות מאוד פעילות נתפסות? או פעילים רדיקאליים אחרים? מאיפה זה נובע?)

שימוש בהון פוליטי

למה הן זקוקות למען ההצלחה של המאבק (שימו לב למקומם של גברים בתוך המאבק, הן זקוקות לאישור שלהם בסוף, שימו לב ליחס בין נשים ממעמד נמוך לנשים ממעמד גבוהה, משכילות ולא משכילות, מקומה של התקשורת בתוך הצלחת המאבק (1:23).

סיכום

  • המהפכה הפמיניסטית עדיין (מעל 200 שנה אחרי המהפכה הצרפתית, מעל 100 שנה אחרי הסופרג’יסטיות) מתרחשת ומתבטאת במאבק נגד אלימות נגד נשים דוגמת me too ומאבק על ייצוג נשים במוקדי הכוח ושוויון בשכר לנשים ועוד.
  • הסרט ממחיש עד כמה דברים בסיסים כמו עצמאות כלכלית וזכויות על רכוש, משכורת אישית, והזכות על ילדים לא היו דבר בסיסי עבור נשים. גם אם נהוג לחשוב שהחברה הציונית הייתה חברה שוויונית לחלוטין. יש לא מעט מחקרים שדווקא מראים שאמנם לנשים היה קול שווה, אך בעוד הן לקחו מן האחריות של הגברים- הגברים לא לקחו מהאחריות שלהן והניקיון, הבישול וגידול הילדים נשארו תפקידן. תהליך השינוי מתרחש לאט ולאורך זמן.
  • על אף חשיבות ההפיכה, המחשבה הפמיניסטית, גלי הפמיניזם השונים, ותולדות המהפכה הפמינסטית כמעט שאינם נלמדים בבתי הספר. מעבר לכך נהוג לצייר את מתן הזכויות לנשים, והשוויון הגדל בזכויות נשים, כחלק מתנועה הטבעית של העולם קדימה, כחלק מתהליך המודרניזציה, ולא בזכות מאבקן העיקש של נשים ששילמו על כך מחירים קשים כפי שאפשר לראות בסרט. מעבר לכך, גם היום (אפשר לראות אילו מן תגובות זכו פמיניסטיות בראשית הדרך) ההגדרה האישית ‘פמיניסטית’ נתפס לא פעם כדבר שלילי- אישה פמיניסטית היא כבדה, שונאת גברים, ממורמרת.. וכו’. היבטים אלו מראים עד כמה יש עוד דרך ארוכה של מאבק. 
  • הסרט הוא נקודה בתוך ההפיכה הפמינסטית לא כולה. חשוב להבין שכמו שהמהפכה הפמינסטית עשתה שינוי דרך מאבק עיקש גם ברחוב וגם דרך שינויים  תרבותיים, דרך חינוך. דרך השינוי והחתירה לצדק אינם תנועה טבעית קדימה בעולם, הדברים מתקדמים דרך מאבקים שאנשים התעקשו עליהם, וגם שלמו מחירים עבורם. הדמוקרטיה התפתחה, וממשיכה להתפתח דרך מאבק לשיוון חירות וצדק. והיא דרושת עבודה מתמדת.
  • ובכל מאבק יש דפוסים דומים של יחסי כוח בין שלטון למוחים, בין התקשורת ובעל הקול למי שאין לו קול וצריך להגיע לתודעה, בין שכבות חזקות לבין אלו שאין להם ברירה, בין החוק לבין תחושת הצדק.

הישארו בקשר





    Skip to content