הסיפור המארגן:

מטרת המשבצת להציג את המקורות הרעיוניים של הדמוקרטיה, ולכן הלימוד בה מבוסס על קטעי קריאה.  המושג “שלטון העם” עומד בלב רוב קטעי הקריאה: מעקרון הסכמת הנמשלים של לוק, דרך הרעיון כי החוק והמדיניות נועדו לבטא את רצון החברה וכי לכל בני האדם זכות שווה ליטול חלק בעיצובם, ועד עיקרון הבחירות הכלליות והשוות. לצדו מופיע גם רעיון הגבלת השלטון (שנעסוק בו בצורה מעמיקה יותר בשיעור מס’ 3). הדיון יסוב לא רק על חשיבות הדמוקרטיה אלא גם על המתחים הכרוכים בה. מטרת הדיון היא להקנות עומק רעיוני לדמוקרטיה ולאתגר מבחינה מחשבתית.

מסר מרכזי:

הדמוקרטיה היא לא רק צורת משטר טכנית, אלא אלא גם ביטוי לחתירה של בני אדם לבסס את החברה בה הם חיים על עקרונות של חירות, שוויון וסולידריות.

מהלך המערך

פתיחה:

העקרונות המכוננים של הדמוקרטיה. מסבירים שבמפגש היום נתמקד בלימוד פילוסופי והיסטורי של מהותה של הדמוקרטיה, במטרה להבין אותה כדרך חיים, ולא רק כצורת ממשל או ארגון חברתי-פוליטי.

מחלקים את הקבוצה לכמה קבוצות קטנות. לכל קבוצה קטנה מחלקים קטעי קריאה מודפסים, ודפים שבהם רשומים העקרונות המכוננים של הדמוקרטיה, מיוון העתיקה ועד היום. כל קבוצה קטנה נדרשת לקרוא יחד את קטעי הקריאה, ולהתאים בין קטעי הקריאה לעקרונות המכוננים.

כך זה נראה (3 הדוגמאות הראשונות):

קטע קריאה	עקרון מכונן
“הואיל והמשטר אצלנו…”	בסיס הדמוקרטיה היוונית
“בהיות בני האדם חופשיים…”	מתי מותר להגביל חירות
“החוק הוא ביטוי…”	עקרון האוניברסליות של החוק
וכו’ וכו’…

אחרי שכל קבוצה קטנה מנסה את כוחה בהתאמה בין העקרונות המכוננים לקטעי הקריאה, חוזרים למליאה ובודקים האם הם צדקו – עוברים במהירות על רשימת העקרונות, ואיזה קטע מנסח כל עקרון.

חלק שני –  ז’אן ז’ק רוסו מתוך ‘האמנה החברתית:

קריאה במליאה או בקבוצות (רצוי לבחור אחד משני הקטעים הבאים):

ז’אן ז’ק רוסו מתוך ‘האמנה החברתית’. שאלות על הטקסט:

• איך רוסו מגדיר את הבעיה שהוא רוצה לפתור?
• מדוע שבני אדם חופשיים יסכימו לקבל על עצמם ‘אמנה חברתית’?

או

אלקסיס דה-טוקוויל מתוך הדמוקרטיה באמריקה (“במה יתרונה של הדמוקרטיה?”)

מעקרונות הדמוקרטיה למבנה המשטר הדמוקרטי

עד עכשיו עסקנו בעקרונות וברעיונות שעומדים בבסיס הדמוקרטיה. נשאלת השאלה – באיזה אופן הם באים לידי ביטוי מעשי – במבנה ובמוסדות של משטר דמוקרטי-ליברלי? אפשר לערוך חשיבה משותפת עם החניכים על הביטויים האפשריים ולאתגר על היחס שבין הפרוצדורה לבין המהות של כל עקרון.

מחלקים את הקבוצה על פי העקרונות שבטבלה. כל קבוצה מקבלת מקרה לדיון המייצג ביטוי שלטוני של עקרונות הדמוקרטיה הליברלית.  מבלי לדעת איזה עקרון הם חוקרים.

 שלב הראשון – עליהם לקרוא את הכתבה ולנסות להבין איזה עקרון עומד על הפרק במקרה שקיבלו.

בשלב השני – מחלקים לקבוצה שאלות לדיון (בעמודה השמאלית) על המקרים  השונים. מטרת הדיון היא להבין את המהות של עקרונות אלו למשטר דמוקרטי, והמשמעות במקרה ויפגעו בעקרונות אלו.

עקרון	מקרים לדיון	שאלה מרכזית לדיון
בחירות חופשיות והוגנות	שינוי מערכת הבחירות בהונגריה	מה הופך את הבחירות לבחירות דמוקרטיות? מה המשמעות של שימור הבחירות עבור הונגריה לדעתכם?
הגבלת השלטון והפרדת רשויות	סגירת חדרי הכושר בקורונה (ביקורת הכנסת) מעקב השב”כ בקורונה (ביקורת שיפוטית) או  הרחבה על סוגיית השב”כ בקורונה-  כאן	באיזה אופן הכנסת ובית המשפט מאזנים את כוחה של הממשלה?  מה ההבדל ביניהם? מה עלול לקרות, גם בעיתות חירום וגם בשגרה לולא הפרדה זו? מה עוד לדעתכם יכול להגביל את כוחו של השלטון?
שוויון בפני החוק ושלטון החוק	פרשת ניקסון– ווטרגייט וגם כאן	באיזה אופן הפרשה מבטאת את עיקרון עליונות החוק והשוויון בפני החוק? באילו עוד מקרים ותפקידים עקרון זה מגן על האזרחים והחברה? (למשל כפיפות השוטרים ובעלי (תפקידים לחוק) מה היא תפיסת החוק? ומה היא תפיסת האדם על פי עקרון זה?
מחויבות לשוויון וזכויות אדם	ביטול איסור יחסים חד מיניים או פסילת בתי הכלא הפרטיים	מה מקור השינוי? מה משמעויות ההכרה החוקית? חשבו הן על הפן התודעתי והן על ההשלכות החוקיות לאורך שנים או בתי הכלא הפרטיים: איך המדינה מבטאת את האחריות שלה לאזרחים.? מה צריכים להיות השיקולים של המדינה בקבלת החלטות? באיזה אופן החלטות כלכליות יכולות להשפיע על אזרחים? על אילו אוכלוסיות הן ישפיעו יותר?
תחרות פוליטית	בין תחרות פוליטית לתחרות רעיונית אידיאולוגית – מספר מקורות	אילו היבטים של תחרות צריכים להתקיים לביסוס דמוקרטיה חזקה על פי שני הקטעים? איפה לדעתכם קיימת היום תחרות על הרעיונות שיקדמו את מדינת ישראל.  מה דרוש בשביל לאפשר תחרות פוליטית של רעיונות ואידיאולוגיה במדינה דמוקרטית מה יכול לסכן אותה?
תקשורת חופשית (וחופש המידע)	הגבלת הסיקור התקשורתי  ברוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה וגם  סיקור המלחמה עם אוקראינה  ברוסיה *** הרחבה למנחה בתחום הפגיעה בתקשורת החופשית בישראל	מה להבנתכם ההצדקה להגבלת התקשורת לאור המלחמה? מה המשמעות עבור העם הרוסי? מה לדעתכם הופך את התקשורת במדינה לחופשית? מה התנאים הדרושים לה לשם כך? מלבד חקיקה ברורה כמו ברוסיה, באיזה אופן לדעתכם פעילות התקשורת  החופשית יכולה להיפגע.

אוספים את הקבוצה- כל קבוצה מציגה את העקרון המשטרי ואת האופן בו הוא מבטא את מהות התפיסה הדמוקרטית . המנחה רושם את עקרונות המשטר על הלוח בטבלה ביחס למהויות הדמוקרטיות.

אפשרות:

מצגת על התקדמותה הדמוקרטיה ב-300 השנה האחרונות – המאבק על הרחבת זכות הבחירה. המצגת משמשת בתור ‘קיצור תולדות הדמוקרטיה’ וממחישה כיצד העקרונות המכוננים שנוסחו לאורך מאות השנים, באו לידי ביטוי בהיסטוריה הממשית, ובמיוחד בהרחבת זכות הבחירה לכל – אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה.

סיכום:

שאלה מאתגרת לסיום: ביחס לכל מה שדיברנו היום, מהם החסרונות של השיטה הדמוקרטית הנוכחית? כיצד אפשר להתמודד איתם?

למערך הבא בסדרה: