מהי מטרת המלחמה כעת? איזה סדר שלטוני, כלכלי וחברתי היא נועדה להשיג? האם למקבלי ההחלטות יש תשובה לשאלה, מה יהיה ביום שאחרי המלחמה? זוהי שאלה שיש לה משמעויות חברתיות וחינוכיות, ולא רק פוליטיות ובטחוניות.

נתניהו כברהבהיר את עמדתובמפגש שלו עם ראשי רשויות בדרום. אחרי שחמאס יחוסל, הוא שואף לשליטה בטחונית מלאה של ישראל ברצועה, כולל פירוז מלא שלה (אין כוח לוחם ואין נשק מלבד ישראל). מהן שלוש האפשרויות ליום שאחרי?

שליטה בטחונית ישראלית ועמימות לגבי ‘היום שאחרי’

שר האוצר סמוטריץ’, חבר בכיר בקואליציה ומי שמכהן גם כשר במשרד הביטחון כותב כי “אחרי שנשיג בעזרת השם את הניצחון, נעסוק בשאלת הניהול האזרחי של הרצועה ביום שאחרי. עיסוק בכך בשלב הזה יכניס אותנו בהכרח למחלוקות בתוכנו וככל הנראה גם לקונפליקט מול הממשל האמריקני”. בימין הדתי יש כבר היערכותליישוב מחדששל רצועת עזה, בגרעיני התיישבות,בתמיכה מוצהרתשל שר החינוך. מצד שני, ישנםקולות בקואליציהשמבטאים נסיגה מההצהרות הדרמטיות על חיסול חמאס.

״הקרבנו, התגייסנו, איבדנו – לא בשביל זה״

צפו יחד בסרטון הבא:

לדיון:

• בשביל מה, ובשביל מה לא?

חסות בינלאומית כהכנה לשלטון הרשות בעזה ופתרון שתי המדינות

אפשרות מורכבת למדי שמהווה אתמטרת המלחמהשל ממשל ביידן, בדרך להסדרה איזורית וכינון הברית הישראלית-סעודית. אין בהירות מיהם הגורמים שיקדמו את המהלך הזה, אף שיש לותמיכה באופוזיציההנוכחית.

היוזמה הישראלית

מומלץ לקרוא יחד את היוזמה הישראלית ולהעמיק בהצעותיה, תוך התמודדות עם הציניות וחוסר התקווה שקיימים למול החזון המדיני.

התבוססות בבוץ העזתי בנוסח רצועת הביטחון בדרום לבנון

לסיכום:

כדאי למלא את הטבלה הזו עם החניכים, לפני הדיון המסכם, ומומלץ להוסיף לה קטגוריות נוספות.

דיון:

• מה המחירים של כל אחת מהאפשרויות?
• איזה מתווה הוא הרצוי מבחינת תפיסת העולם הדמוקרטית-ליברלית?
• בסדר יורד, איזו אפשרות הכי ריאלית במצב הפוליטי הנוכחי?
• מהן ההשלכות ארוכות הטווח של כל אחת מהאופציות?