פרק ראשון: יישור קו
מה זה דמוקרטיה? ומה הופך אותה לאיתנה או פגיעה/חלולה?
קוראים ביחד על מדד הדמוקרטיה. בסוף כל קטגוריה חוזרים על אותה שאלה: מה נתוני הפתיחה של הדמוקרטיה הישראלית ביחס לקטגוריה זו?
מדד הדמוקרטיה הוא מדד שנערך ומפורסם על ידי קבוצת האקונומיסט, המוציאה לאור של מגזין האקונומיסט הבריטי. מטרת הדו”ח לנסות ולהציג מדד כמותי של רמת הדמוקרטיה ב-167 מדינות ברחבי העולם.
כל מדינה המופיעה במדד מקבלת ציון על סולם הנע בין 0 ל-10, כאשר ציון של עשר מציין רמה דמוקרטית גבוהה.
ציונה של כל מדינה נקבע על פי שכלול של ציון ממוצע של חמש קטגוריות מרכזיות. הדירוג בקטגוריות נעשה על פי סט של 60 שאלות סגורות זהות הנענות מדי שנה על ידי מומחים. עם זאת, שמות המומחים או שיוכם הלאומי אינם מפורסמים ברבים.
- תהליך הבחירות ופלורליזם – למשל, האם מתקיימות במדינה בחירות חופשיות? האם ניתנת בחירה בין מגוון אפשרויות פוליטיות? האם מתקיימות בחירות מקומיות חופשיות? האם כל האזרחים הבוגרים בעלי זכות הצבעה?
- תפקוד הממשל – למשל, האם הפוליטיקאים שנבחרים על ידי הציבור הם אלו שיש להם את היכולת לקבוע את מדיניות הממשלה בפועל? האם יש מערכת יעילה של בלמים ואיזונים בין הרשויות הממשלתיות? האם הממשלה חופשייה לקבל החלטות, או נתונה ללחצים כבדים מצד גורמים צבאיים, ממשלות זרות או ארגוני טרור?
- מעורבות פוליטית – למשל, מהו אחוז ההצבעה בפועל? האם מיעוטים אתניים זוכים לייצוג ראוי במערכת הפוליטית המקומית? האם ישנו ייצוג סביר לנשים בפרלמנט? מהו אחוז האזרחים שחברים במפלגות או ארגונים פוליטיים? עד כמה מוכנה האוכלוסייה לקחת חלק בהפגנות חוקיות?
- תרבות פוליטית – למשל, האם ישנו קונצנזוס חברתי רחב שבעד דמוקרטיה מתפקדת? מהו אחוז האוכלוסייה התומך במשטר צבאי? עד כמה נפוצות בציבור תפיסות דוגמת “דמוקרטיה טובה לשמירה על הסדר הציבורי”? עד כמה ישנה במדינה מסורת של הפרדת דת ומדינה?
- חירויות האזרח – למשל, האם יש תקשורת חופשית? האם יש חופש ביטוי ומחאה? האם השיח התקשורתי מכיל מגוון דעות באופן פתוח וחופשי? האם יש הגבלות גישה על האינטרנט? האם לאזרחים יש ביטחון מספק מפני אלימות שמגיעה מצד הממשל? עד כמה עצמאיים בתי המשפט כנגד הממשלה? מהי מידת הסובלנות לדתות מיעוטים, ועד כמה ניתן לקיים פולחן פומבי לדתות אלו? עד כמה שווים כל האזרחים בפני החוק, והאם חלק מהאזרחים מקבלים יחס מועדף?
פעילות בזוגות/יחידים:
כל משתתף נכנס לאתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, למדד הדמוקרטיות:
- בחרו מדינה: כל פעם מישהו עושה א… כמו בארץ עיר והשני אומר “סטופ” ואז צריך לחשוב על שם של מדינה ולחפש אותה במאגר.
- בחרו פרמטר – תגלול ותגלו איפה מדינת ישראל ממוקמת.
פרק שני: הזרה
מלחמת וייטנאם והפגיעה בדמוקרטיה
בעזרת קטעים מתוך הסרט “בוקר טוב וייטנאם”, נבחן את הפנים השונות של צנזורה במסגרת מלחמה. כמו בסרט עצמו (מומלץ לצפות במלואו לפני כן), אנחנו מנסים להראות שיש מורכבות במגבלות של צנזורה. ניתן למצוא את הסרט בפלטפורמה של דיסני+
דקה 19:30: מה נחשב להומור ומה לא?
שאלות לדיון:
- מי קובע את התכנים ברדיו ולמה?
- מדוע יש או אין מקום להומור ברדיו צבאי?
- מה ייעודו של הרדיו?
דקה 57:50: “ראיון עם ניקסון”
- האם המהלך של קרונאור מוגזם? למה?
- האם זלזול בדמויות מובליות יכול להחשב ביקורת לגיטימית?
דקה 1:03:00: שידור חדשות על הפצצה
- למה לעשות צנזורה על הפיגוע?
- מי צודק לדעתכם? הגנרל שטוען לטעות; המפקדים שטוענים שקרונאור מסוכן לצבא; קרונאור שרוצה להעביר את המציאות?
דקה 1:41:00: ההדחה
- מה ההסבר של המפקד להדחה?
- האם הייתם פועלים כך או אחרת?
- מה הסרט מספר לנו על הצבא וצנזורה שיכול להיות נכון גם לאזרחים?
סיכום
- אילו אתגרים אתם מזהים בדמוקרטיה ליברלית בזמן מלחמה.
- מה שונה בתקופה זו?
- מה נדרש מן האזרחים בתקופת מלחמה?
- מה נדרש מן האזרחים על מנת לשמור על הדמוקרטיה בתקופת החירום?
