מה (לא) למדנו מהרצח?

#הסתה #גבולות_השיח

המבט אחורה אל תקופת רצח רבין בהשוואה לימנו מראה כי הספקנו לשכוח את הלקחים הגדולים של אחד השיעורים שלימד אותנו רצח רבין. המשבצת נועדה להפגיש את הצעירים עם היבטים מרכזיים שהביאו לרצח והביטוי העכשווי שלהם והסכנות שלהם לדמוקרטיה ולחוסנה של מדינת ישראל בתקופת מלחמה. במשבצת הקרובה נתמקד במושגים/תופעות - הסתה, קיטוב חברתי ואלימות.

מטרות

  • הכרות והבנה עם הביטוי של תופעות ההסתה וגבולות המאבק הלגיטימי בחברה הישראלית.
  • פיתוח חשיבה ביקורתית על התהליכים שהתרחשו בחברה הישראלית סביב הרצח ולאחריו.

תוכן עניינים

חלק
חלק א’- מה היא הסתה?
חלק א’- מה היא הסתה?
חלק ב' - החברה הישראלית
חלק ב' - החברה הישראלית
תוכן
פתיחה, שמש אסוציאציות
קירות מדברים
החברה הישראלית: סרטונים+דיון
בין תעמולה להסתה- טקסט+ סיכום
משך
10 דק’
20 דק’
10 דק’
20 דק’
הערות
טוש ללוח/בריסטול גדול וטוש. הגדרה מפורקת (נספח 1)
תמונות לתלייה (נספח 2) אפשרות להרחיב את הדיון עם פעילות על חופש הביטוי (מצורף קישור)
לינקים, מקרן, רמקולים
טקסטים (נספח 3)

חלק א׳ – מה היא הסתה?

פתיחה

למורה / מדריכ/ה: רצח רבין שהתרחש לפני 29 שנים, הינו שבר בחברה הישראלית אשר נותן את אותותיו עד ימינו אנו. הרצח היה נקודת קצה של תקופה מלאה בהסתה נגד רבין והמהלך המדיני שקידם. תמונות של מנהיגי המדינה במהלך שנות ה-90 במדים של תומכי טרור או מנהיגי ss וקריאות מסוג “פושעי אוסלו לדין” נשמעו כחלק ממחאת הנגד. לפני שנבין מה למדנו מאותה תקופה או יותר נכון מה לא למדנו מאותה תקופה, חשוב שנבין מספר מושגים/תופעות מרכזיות שדרכן נבחן את המציאות של ימינו.

שמש אסוציואציות

  • רושמים על הלוח/פדלט – “הסתה” ומבקשים מהמשתתפים לזרוק אסוציאציות, כותבים אותן על הלוח ומנסים להבין יחד את הניואנסים השונים ולהציף דילמות ואתגרים.
  • מקריאים למשתתפים את ההגדרה להסתה או מחלקים למשתתפים הגדרה מפורקת (נספח 1) ומורים להם להרכיב ההגדרה בעצמם בקבוצות של 2-3 בעצמם.

הסתה היא התבטאות העלולה בנסיבות העניין, (תוכן ההתבטאות, הדובר, השומע והאווירה) להוביל למעשים אלימים ולא חוקיים. (מתוך ‘תדהמה’, מרכז רבין)

שאלות:

  • מה המשמעות איך יודעים שאמירה כלשהי יכולה להוביל למעשה כזה?
  • האם אין חשיבות, האם אין נכון שאדם יוכל להגיד את אשר על ליבו באופן חופשי?
  • איך נוכל להבחין בין חופש הביטוי להסתה?

קירות מדברים

תולים ברחבי החדר תמונות וקטעים (נספח 2) מבקשים מהמשתתפים להסתובב ברחבי החדר ולסמן איקס ליד כל תמונה שמבחינתם מסמנת הסתה ולסמן וי ליד כל מה שמסמן מבחינתם ביקורת לגיטימית . מטרת התרגיל היא לחדד עם המשתתפים את ההבדל בין הסתה לבין חופש הביטוי.

בסיום התרגיל מרכזים בצד אחד את השלטים שסומנו על פי רוב כמסיתים ובצד שני את אלו שסומנו על פי רוב כביקורת לגיטימית. רואים אם יש שלט שהייתה עליו אי הסכמה ומעוררים על כך דיון וויכוח: במה זה תלוי, מתי זה יהפוך להסתה או מתי זה יהפוך ללגיטימי?

הסבר –

ישנן שתי גישות מרכזיות מגדירות מהי הסתה:

הגישה התועלתנית: משתמשת לקבוע האם יש הסתה על הסבירות של פגיעה בפועל בבני אדם בשל דברים הנאמרים.

הגישה העקרונית: לפי גישה זו, תוכן הדברים הפוגעניים בדמוקרטיה הוא המבחין בין חופש ביטוי להסתה. כך שלא מדובר בעניין הקשור ברמת הסכנה. השולל את עקרונות הדמוקרטיה חייב להיות מוגבל*

*להרחבה בנושא-כוחה של מילה, מדרשת אדם לדמוקרטיה ושלום .

שאלות נוספות לדיון:

  • האם ההבחנות בין הסתה לחופש ביטוי מסייעות לדייק את הדילמות של התרגיל? כיצד?
  • מה הקשר בין הסתה לקיטוב חברתי ?
  • מה התפקיד של ההנהגה אל מול ההסתה?
  • מה הם הגבולות להתנגדות? ממה יש להיזהר בהגבלתה?

הערות למורה / מדריכ.ה: חופש הביטוי הוא אחת החירויות המרכזיות והחשובות בדמוקרטיה ונחשב לאמצעי משמעותי לשמירתה. חופש הביטוי חיוני למימוש רצונות ועמדות האדם ומאפשר להיחשף לצרכים והעמדות של האחר, לבקר את השלטון ואת המציאות החברתית הסובבת אותו. עם זאת, ברור שגם לחופש הביטוי, כמו לכל זכות דמוקרטית אחרת, יש גבולות המתחייבים מן הצורך לכבד גם את זכויות הזולת. הזכות לחופש ביטוי סותרת לעיתים את הזכות לחיים, וכאשר מתקיימת סתירה כזו על חופש הדיבור לסגת מפני הזכות לחיים. המשטר הדמוקרטי יגן על חופש הביטוי, כל עוד חוש הביטוי אינו פוגע בדמוקרטיה עצמה. רצח יצחק רבין הבליט את חוסר ההבנה באשר לחיוניותו של חופש הדיבור מצד אחד ובאשר להקפדה על גבולותיו של חופש זה מצד אחר. חופש הדיבור אפשר במקרה הזה הסתה. (להרחבה חפשו – בתדהמה, חפש הביטוי והסתה, מרכז יצחק רבין כוחה של מילה, מדרשת אדם.)

סרטון של המכון הישראלי לדמוקרטיה: חופש הביטוי או הסתה?

חלק ב׳ – החברה הישראלית

לאחר שהבנו את המושג ‘הסתה’, נבחן את מצבה של החברה הישראלית בעזרת צפייה במספר סרטונים קצרים: (דברי סמוטריץ’ נגד חברי הכנסת הערבים, לימור סון הר מלך קוראת נגד הפצ”רית, רון קופמן נגד החרדים)

*ניתן לצפות רק בחלק מהסרטונים

שאלות לדיון:

  • מה הסרטונים משקפים על החברה שלנו? האם זה קשור להסתה?
  • האם גם אתם חווים את החברה הישראלית בצורה הזאת? מדוע לדעתכם זה כך?
  • מה הייתם מצפים מהחברה שלנו בעקבות הלקחים של רצח רבין?
  • כיצד נדרשת לדעתכם מנהיגות לפעול בנושא?

טקסט לקריאה

קוראים יחד קטע ערוך מתוך טור דעה של ד”ר יורם יובל – בין תעמולה להסתה. (נספח 3)

שאלות לדיון:

  • מדוע לדעתכם כל כך הרבה בחברה מרגישים שיש נגדם הסתה?
  • אצל מי האחריות? האם זה באמת כך?
  • מדוע חשוב להעביר ביקורת נוקבת?
  • איפה עובד הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין הסתה?

סיכום:

הסתה היא דבר מסוכן. בין אם היא מלבה ארס ושנאה כלפי קבוצה או ציבור, ובוודאי אם היא חמורה עד כדי עבירה פלילית. כך או כך, היא מזיקה ומשחיתה את החברה. במיוחד בתקופה קשה כמו עכשיו, ההסתה מקטבת את אזרחי המדינה וגורמת לנו להפנות את הכוחות שלנו בזמן המלחמה כנגד אזרחים פנימיים ומחלישה אותנו ואת כוחנו.

במקביל חשוב מאוד לשין לב כי סתימת הפיות באמצעות זעקות ‘הסתה’ מסוכנת לא פחות. להאשים את האחר בהסתה, גם כשהוא משמיע ביקורת לגיטימית היא פגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה, והיא עלולה ליצר התססה. חשוב שנדע לפתח ראייה ביקורתית על המציאות ושנדע להבחין את הגבול הדק בין מחאה לגיטימית המאפשרת את חופש הביטוי לבין הסתה שמהווה מעשה פלילי.

הישארו בקשר





    Skip to content