התנועה לחופש המידע

פיתוח תודעה ערכי ואזרחית בגילאי ב-ו' דרך חשיפה חוויתית לעקרונות הדמוקרטיה, היושרה ושלטון החוק. הכיתה כמרחב ציבורי חי - לומדים יחד הקשבה, שותפות ובחירה מושכלת. תכנית הלימודים בנויה מ4 אשכולות למידה בנושאים : מושגים בסיסיים בדמוקרטיה, אקטיביזם, יהדות ודמוקרטיה ובחירות. בכל אשכול מתקיימות 4 סדנאות.

תכנית הלימודים נועדה לחזק בקרב בני הנוער תודעה אזרחית, דמוקרטית וביקורתית ולהפוך סוגיות ציבוריות מורכבות ללמידה רלוונטית ומניעה לפעולה. התכנית לעל יסודי מורכבת מארבע תכניות בנושאים שונים כגון: יסודות הדמוקרטיה ומוסדות השלטון, אקטיביזם ושינוי חברתי, חוקה למולדת ותקשורת ודמוקרטיה. כל תכנית מורכבת מארבע סדנאות חווייתיות ואינטראקטיביות. תכניות ספירליות המותאמות לשכבות הגיל השונות

רגע לפני כניסתם לצבא ולחיים הציבוריים, בני הנוער זקוקים למצפן אזרחי שינווט אותם במורכבות הישראלית. הסדנאות נועדו להפוך מושגים אזרחיים למחויבות עמוקה לדמוקרטיה ויושרה, להפוך את החניכים ממשקיפים לאזרחים מעורבים ופעילים ולעורר אחריות אישית לשמירה על ערכי הדמוקרטיה ואיכות השלטון.

הסדנאות נועדו להכשיר מדריכים ורכזי חינוך בתנועות הנוער להוביל חינוך פוליטי ודמוקרטי אחראי במודל של "נוער מוביל נוער" . הן מעניקות שפה, ידע וכלים לעסוק בסוגיות אקטואליות כמו טוהר הבחירות, תקשורת, חוקה, זכויות ואקטיביזם, תוך הבחנה בין חינוך ערכי לתעמולה.

הבחירה הראשונה שלי היא תכנית סדנאות לבני נוער לקראת מימוש זכות ההצבעה הראשונה שלהם, המחברת בין חוויית הבחירה האישית לבין הבנת כללי המשחק הדמוקרטי. התכנית כוללת שתי סדנאות: הראשונה עוסקת במשמעות ההצבעה הראשונה, בגיבוש עמדה עצמאית ובהשתתפות אזרחית מודעת. השנייה עוסקת בטוהר הבחירות ובחשיבותם של כללים, מנגנוני פיקוח ושקיפות לשמירה על בחירות הוגנות, חופשיות ואמינות.

המידע, ממש כמו הון או קשרים פוליטים, מאפשר לאדם לנצח במאבקים מול אחרים, להגן על זכויות אדם ולהניע אחרים לפעולה. אלו שיש להם מידע יכולים להשפיע על המציאות הרבה יותר מאלה שאין להם. הקלישאה "מידע הוא כוח" – בעידן הפיק ניוז ופוסט אמת נכונה במיוחד וקיבלה משמעות מיוחדת. התנועה לחופש המידע פועלת למימוש הזכות למידע ולקידום השקיפות בישראל מתוך הבנה עמוקה, כי זו אחת הדרכים החשובות להבטיח ולשמור על הדמוקרטיה בישראל. באמצעות פעילותה הייחודית, מקדמת התנועה את הפוטנציאל הגלום בחוק. שיטת הממשל הדמוקרטיות ניזונה מכך, ואף תלויה בכך, שמן הציבור ואליו תהיה זרימה חופשית של מידע. על כן, יש הרואים בזרימה חופשית של מידע מפתח לפעולתה של המערכת הדמוקרטית כולה. התנועה לחופש המידע מעודדת את הציבור לדרוש מידע, שכן פעילות ממשלתית המתבצעת בשקיפות, וחותרת לשיתוף יזום ומתמיד של האזרח במידע ובתהליכי קבלת החלטות, מיטיבה להגשים את זכויות האזרח ולממש את שאיפותיו להתנהלות שלטונית ראויה ומושכלת. כיום, בעידן המידע, אלו הרוצים להילחם בפייק-ניוז, להצליח במאבקים ולחולל שינוי, אינם יכולים להסתפק בסיסמאות, עליהם להיות מסוגלים להציג מידע אמין ומדויק. מידע המבוסס נתונים הוא ללא ספק משכנע יותר וזו גם הדרך היחידה לעמוד אל מול תחושות, דעות ושקרים. בעידן הפייק ניוז אתגר זה הפך לקשה שבעתיים וכאשר המידע שמור בידי רשויות שונות, ואינו נחלת הכלל, מי שבידיהם המידע – בידיהם הכוח. רק כאשר המידע חופשי לכל, ניתן לעשות בו שימוש, ולהאיר את הנקודות שהשלטון מעדיף להסתיר ולבקרו. גישה חופשית למידע ולא פחות חשוב מכך, מימוש הזכות למידע על ידי הציבור, הם משקל נגד לאי יעילות שלטונית, לחוסר שוויון, ולניצול לרעה של מעמד וסמכות ציבוריים, לשקרים והסתות. מאז הקמתה הביאה התנועה למהפכה תודעתית אצל האזרחים שהפנימו את זכותם למידע, לצד "חינוך" הרשויות במדינה להפנמת חובתן לשקיפות ודיווחיות. במסגרת הסדנה נלמד כיצד יש לדרוש מידע, מה אומר חוק חופש המידע, על מי הוא חל ועל מי לא, מה עושים עם סירובים ומתי יש לנקוט בהליכים משפטיים

מיהם האח"מים שסידרו לעצמם היתר לקבל צ'קלקה ולעקוף את הפקקים? מדוע חשוב להילחם על פרסום תוצאות מבחני המיצ"ב? את מי עוצרים יותר, באיזה בית חולים נשים רוצות ללדת, ולמה הצהרות ההון של שרי הממשלה שוכבות בכספת אצל מבקר המדינה, הרחק מעינו של הציבור? בואו נדבר על זכות הציבור לקבל מידע, ועל מהפכת השקיפות שהיא מחוללת בישראל. שקיפות הפכה לחלק מרכזי מחיינו עם חוק חופש המידע שנחקק בשנת 1998 ועיגן את הזכות של כולנו לקבל מידע מהרשויות הציבוריות. כך יכולים האזרחים לדרוש דין וחשבון מהפוליטיקאים ומהפקידים, לדעת כיצד הם מוציאים את כספי משלם המסים, ואיך הם קובעים את עתידנו. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר – כפי שאומרת הקלישאה – ולכן חיוני שהשלטון צריך להתנהל באופן פתוח וגלוי. אנחנו מאמינים שדמוקרטיה חזקה מבוססת בין היתר על מידע פתוח ונגישות למידע. אז איך ממששים את הזכות הזאת? מה אפשר לבקש? על מי חל החוק? מתי יש לנקוט בהליכים משפטיים, ואיפה אפשר למצוא מידע שכבר התפרסם? אנחנו נשמח לבוא ולדבר על זה.