היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מצוין מדי שנה ב-3 בדצמבר ומוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם.
זכויות אנשים עם מוגבלויות:
שאלות לדיון:
מה דורשים אנשים ונשים עם מוגבלויות?
מה נדרש מאיתנו כחברה על מנת לאפשר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?
הפופוליזם הישראלי לא חדל מלתקוף את יסודות הדמוקרטיה הליברלית. כמו משטרים פופוליסטים בשאר העולם, מתמקדים חברי הממשלה במתקפה ארסית נגד שלטון החוק, שומרי הסף המקצועיים, התקשורת ושאר המוסדות שמגנים על ערכי השוויון והחירות הבסיסיים ביותר.
ההסתה נגד היועצת המשפטית לממשלה
לאחרונה מתגברות המתקפות מתוך הממשלה על היועצת המשפטית לממשלה. כתבה המסכמת את המתקפות על היעומ”שית:
היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם שתפקידו להבטיח שהממשלה לא פועלת בניגוד לחוק. מתקפה עליה היא מתקפה על שלטון החוק, במטרה לכופף אותו לצרכים פוליטיים או מגזריים.
מה עולה לכם כשאתם שומעים עוד שר שתוקף את היועמש”ית?
מוצעים כאן שלושה הסברים זהים מבחינת התוכן למושג ‘פופוליזם’ ולאיומיו על הדמוקרטיה הליברלית. מומלץ לבחור את ההסבר שהכי מתאים לקהל היעד, ניתן לשלב את הסברים 1 ו-2.
3. מהו פופוליזם מבחינה היסטורית (סרטון של 6 דקות למתקדמים)
פופוליזם ואלימות פוליטית
במקרים של ארה”ב וישראל, התנועה הפופוליסטית אינה נמנעת משימוש באלימות פוליטית מובהקת, בתמיכה שלטונית. כך קרה בוושינגטון ב-2021, ובישראל ב-2024, בפרשת ההתפרעות החמורה בבסיסים בשדה תימן ובית ליד.
אירועי ה-6 בינואר, ארה”ב:
אירועי הפריצה לבסיסים בבית ליד ובשדה תימן ביולי 2024, ישראל:
חג הסיגד נחגג מידיי שנה בכ”ט בחשוון 50 יום לאחר יום כיפור. השנה נציין אותו בתקופה מותחת במיוחד, רגע אחרי הכרזה על הפסקת אש בצפון, ובעוד 101 אחינו ואחיותינו עדיין חטופים בשבי חמאס. דווקא בתקופה זו ציון הסיגד מסמל את הדאגה לשלום המדינה והחברה, לצד השאיפה לשוויון בה.
פתיחה: מהו חג הסיגד?
לדיון:
מה הקשר שלכם לחג הסיגד?
נותנים למוסיקה לדבר
אופק אדנק / המצב של היום
“אדנק שר ת’שיר כי יש סיכוי סביר \ שאם לא תשיר ינפצו בקיר משהו שביר”
טדי נגוסה / אפ’חד לא יגיד לי
“אפ’חד לא יגיד לי מי אני מה אני אתה לא תשתיק ‘תי למה לשבת בשקט אני כבר כאן”
קיי. ג’יי. סי ואביאור מלסה / מהמתוק אל המר
“בתי ספר לא מלמדים ת’ אחיות שלי המשטרה רודפת את כל האחים שלי אח קטן תקשיב למה יוצא מפי תזכור If You Wanna Be So Be”
כל אחד צריך לענות על השאלה הבאה עבור הדמות שקיבל: מה הנורות האדומות שנגלו לדמות הזאת?
שאלות לדיון במליאה:
למי הייתה היכולת לראות את הנורות האדומות?
על מי האחריות?
מה ההבדל בין אחריות לאשמה? איך אפשר להבדיל בין שניהם?
איזו תרבות עולה מן הכתבה? איזה ערכים משתקפים ממנה? מה הקודים בין הא.נשים?
תרבות של בטיחות:
נקרא מתוך מסקנות ועדת אהרונישקי שהוקמה לאחר האסון:
מהי תרבות הבטיחות אליה יש לחתור במכינות הקדם צבאיות ? תרבות בטיחות היא תוצר של ערכים, גישות יכולות ותבנית התנהגות של ההנהלה, המדריכים והחניכים במכינה הקובע את היחס והמחויבות לבטיחות הלכה למעשה . האתגר הוא הטמעת תרבות הבטיחות כערך וכאורח חיים.
בכלל הפעילויות והעיסוקים במכינות הקדם צבאיות משלב התכנון ועד הביצוע והבקרה, באמצעות דוגמא אישית של המנהלים והמדריכים ותוך הדגשת האחריות והמחויבות הכוללת של הסגל והחניכים.
מרכיבים חיוניים בתרבות הבטיחות במכינות:
מנהיגות : היכולת של המנהלים במכינות להוביל לשינוי בתרבות הארגונית כך שהבטיחות .משתלבת בתהליכי העבודה במכינה כערך ולא רק כצורך.
אחריות : האחריות היא כוללת, מתחילה בחינוך החניכים לאחריות ומסתיימת באחריות. המדריכים והמנהלים. יש לשלב את החינוך לאחריות הנלמד במכינה דרך קבע לחיזוק תרבות הבטיחות.
תרבות של למידה : הפקת לקחים מתמשכת היוצרת שיפור באיכות ביצוע המשימות ותוך הפחתה של טעויות החוזרות על עצמן.
שאלות לדיון: (המסקנות נכתבו עבור מכינות קד”צ אך ניתן להתאים את הדיון לכל מסגרת חינוכית).
מהי תרבות של בטיחות?
מדוע ועדת אהרונישקי שמה דגש גדול כל-כך על תרבות פנים ארגונית?
מהי אותה תרבות כזאת?
איזה שינוי נדרש מכל חברי המסגרת החינוכית כדי להיות בתרבות של בטיחות?
“יהיה בסדר”
נקרא יחד טקסט ערוך מתוך נאומו של יצחק רבין מטקס הסיום של בית הספר לפיקוד ומטה של צה”ל ב-1992:
כשאנחנו שמים את ערך החיים במרכז, כערך החשוב ביותר, מה זה דורש מאיתנו ביום יום?
איזו מין חברה אנחנו שואפים להיות?
סיכום:
אסון מכינת בני ציון בנחל צפית אירע ב-2018, ורק ב-2024 הסתיים המשפט (לפני תהליך הערעורים). מאז ועד היום אנו עדים לאסונות נוספים, אסון מירון ב-2021 וה-7 באוקטובר 2023, אשר גם בהם שאלות האחריות לבטיחות אינן מובנות מאליהן.
לדיון:
אילו עוד קווי דמיון קיימים, אם בכלל, בין אסון מכינת בני ציון לבין אסון מירון ומחדל ה-7 באוקטובר?
התמונה בראש העמוד צולמה ע”י שמעון (שמקו) אל עמי.
חומרים נוספים:
מערך השיעור המלא מאת מיקה ברקת
מערך השיעור שכתבה מיקה ברקת ראשת מכינת חביבה רייק.
מה ניתן ללמוד מכך שיש תקציב ייעודי עבור קהילת הלהט”ב?
מה ניתן ללמוד מכך שהממשלה הנוכחית פוגעת משמעותית בתקציבים המיועדים לקהילת הלהט”ב?
קהילת הלהט”ב בישראל נאבקת על זכויותיה בזירות החיים השונות, על מנת להביא לשוויון זכויות ולמניעת אפליה. במדינה דמוקרטית שוויון וכבוד הן זכויות הכרחיות, ובמקרה של הקהילה הגאה בישראל הן עומדות למבחן פעם אחר פעם.
ב-5.11.24 בשעת ערב הודיע ראש הממשלה לשר הביטחון כי הוא מפוטר מתפקידו. שר הבטחון גלנט נתפס לאורך מרבית כהונתו כשר בממשלה באופזיציה ממלכתית ומתונה יחסית לחבריה הקיצוניים. משפיטר נתניהו את גלנט דרכה של ממשלתו, סלולה להעברת חוקים סקטוריאליים, להחלשת המערכות הציבוריות, ולהבטחת המשך שלטונו.
שאלה: למה נתניהו פיטר את גלנט? למה הוא פיטר אותו כעת?
פוליטיקה בזמן מלחמה:
פיטורי גלנט עוררו ביקורת רבה מצד אנשי האופוזיציה והציבור אשר יצא לרחובות, פעם נוספת, באופן ספונטני לליל מחאה.
הטענות שהועלו כלפי נתניהו כי הפיטורים נעשו לצרכיו הפוליטיים האישיים כדי למנוע משבר בקואליציה ולהמשיך את הישרדותו הפוליטית כראש ממשלה. כל זאת, כשהמחיר הוא לפטר את שר הביטחון בזמן מלחמה, כשברקע איומי איראן במתקפה.
שאלות לדיון:
מדוע לדעתכם דווקא פיטורי גלנט הוציאו את הציבור מהבתים אחרי שהמחאה עד כה עסקה בעיקר בהשבת החטופים?
באיזה אופן מאיימים פיטורי גלנט על הדמוקטיה? (חשבו על משמעות מגוון הדעות בממשלה ובניהול המלחמה בפרט)
מה ההשלכות של אמון נמוך של הציבור בממשלה בזמן מלחמה?
ללא מחלוקות
בתגובתו של גלנט לפיטוריו יצא בהצהרה תקשורתית ובה הניח את המחלוקות העיקריות בינו לבין נתניהו:
גלנט בהצהרה: "ביטחון ישראל היה ועודנו משימת חיי. הפיטורים הללו מגיעים כתוצאה ממחלוקת על שלושה נושאים: חוק הגיוס, החזרת החטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית. כולם חייבים לשרת בצה"ל, ניתן להחזיר את החטופים אף שזה כרוך בפשרות כואבות" pic.twitter.com/YpPOlsb7d6
מה המשמעות של פיטורי השר הבולט שהתנגד לחקיקה מגזרית?
מה ההשפעה שיש לכך על מידת האמון של המתגייסים לשירות בסדיר ובמילואים בזמן מלחמה בממשלה ובעומדים בראשה?
מערכים נוספים בנושא:
ממלכתיות VS. סקטוריאליות
המאבק בין גישה מגזרית לגישה ממלכתית ואוניברסלית הוא אחד הצירים המרכזיים בפוליטיקה, ומעצב גם את מטרות המלחמה והטיפול בעורף. המערך הנוכחי עוסק במשמעויות הערכיות והחינוכיות של ההתנגשות הזו.
מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית, בנובמבר 2022, קודמו 305 חוקים אנטי דמוקרטיים ברמות שונות. שבעה חוקים אנטי דמוקרטיים כבר עברו. כעת משחזרה הכנסת לעבוד במסגרת מושב החורף, נדמה כי בחסות המלחמה ובמסגרת ההפיכה המשטרית השקטה, עולים להצבעה עוד ועוד חוקים שהם אנטי-דמוקרטיים ביסודם.
הדיון על בטחונם של הישראלים מוטה לטובת נקודת המבט הגברית והצבאית. בדמוקרטיה ליברלית יכולה כל אזרחית ויכול כל אזרח לחלוק על מדיניות הביטחון, ולהציע חלופה שתשמור טוב יותר על בטחון האזרחים. שורה של קמפיינים בהובלתן של נשים ואמהות חברו יחד לטובת הפעלת לחץ ציבורי להשבת החטופים, לפני שיהיה מאוחר.
ב-8.11.1995 קבע בית הדין הגבוה לצדק (בג”צ) את פסד דין בג”צ 4541/94 הידוע בכינויו: “אליס מילר” (על שם העותרת), אשר היווה נקודת מפנה חשובה בישרות נשים בתפקידי לוחמה ותפקידים משמעותיים בצבא.
סרטון קצר על בג”צ אליס מילר:
בשנת 2000 פסק בג”ץ, בעתירתה של אליס מילר נגד שר הביטחון, כי על צה”ל לאפשר לנשים להתנדב לקורס טיס, בדומה לגברים. בעקבות זאת, נפתחו לנשים תפקידי לחימה כמו קצינה ימית (חובלת), לוחמת חי”ר קל (גדודי חי”ר גבולות), לוחמת בחיל התותחנים ובמערך הנ”מ, לוחמת במערך האב”כ של חיל ההנדסה ובמשטרה הצבאית. עם זאת, בעקבות מחקר שערך חיל הרפואה בשנת 2000 לקביעת התאמתן של נשים לתפקידי לחימה, נותרו מרבית תפקידי החי”ר והשריון סגורים בפני נשים. (מתוך ויקיפדיה, “בג”ץ מילר נגד שר הבטחון“)
שאלות לדיון:
מה היו הכלים האזרחיים שעמדו לרשותה של אליס מילר על מנת להילחם על זכויותיה?
אילו ערכים דמוקרטיים באים לידי ביטוי בהכרעה של בג”צ?
לוחמות במבצע “חרבות ברזל”
עם פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” ב-7.10.23 התפרסמו סיפורי גבורה רבים של נשים בתפקידי לחימה בצבא ובמטרה, ובמהלך כל תקופת המלחמה, נשים ממלאות תפקידי מפתח בשירות סדיר ומילואים.
רק לאחרונה פרסם חיל האוויר כי בתקיפת היעדים הצבאיים באיראן השתתפו ארבע נווטות קרב:
כיצד השתנו הצבא והחברה הישראלית כולה בעקבות פסד הדין בבג”צ אליס מילר?
חוק הגיוס ואיום על שירות נשים:
בימים אלה נדרשת הממשלה לחוקק חוק שיסדיר את השירות הצבאי של גברים חרדים. אחת המשמעויות של שילוב חרדים בצה”ל, כפי שמצהיר הצבא בעצמו, עשוי להיות הדרת נשים מיחידות או בסיסים צבאיים מסוימים.
בטוחה שרוטמן לא שמע על האמזונות אבל כדאי שמישהו יספר לרוטמן ש 4 נווטות קרב לקחו חלק בתקיפה באיראן. כן, לאותו רוטמן שמתנגד לשילוב נשים לוחמות בצה"ל ובמקביל מסייע גם להשתמטות החרדית.
הכהניזם הוא זרם בימין הקיצוני הישראלי שדוגל בעליונות יהודית מוחלטת ובגזענות אלימה כלפי ערבים.
הוא קרוי על שם הרב מאיר כהנא, שהיה חבר כנסת בשנות ה-80 ונרצח בידי טרוריסט פונדמנטליסטי ב-1990.
דמוקרטיה ליהודים בלבד
התנועה הכהניסטית ‘כך’ נבחרה לראשונה בכנסת ב-1984, לאחר שמנהיגה הרב כהנא עלה לישראל מארה”ב בתחילת שנות ה-70. אלו כמה הצעות חוק שהגיש הרב כהנא במהלך כהונתו:
מעבר לגזענות העמוקה, הצעות החוק הללו מביישות את הדמוקרטיה הישראלית. לכל אחת מהןהייתה מקבילה בגרמניה הנאצית– נגד יהודים. אבל בהקשר של כהנא, החשוב הוא לא הצעות החוק הפרובוקטיביות שלו, אלא התגובה של הכנסת, שבחרה להקיא מתוכה את כהנא ולהפוך אותו למוקצה:
לאחר בחירתו של כהנא לכנסת, לא הסתפקו חברי הכנסת רק בהחרמת נאומיו. ב-1985 שינתה הכנסת ברוב גדול, בתמיכת הימין והשמאל, את חוק יסוד: הכנסת, וקבעה שאסור למפלגות בעלות מצע גזעני להתמודד בבחירות. המטרה היתה להגן על הדמוקרטיה הישראלית מפני פוליטיקת שנאה קיצונית כל כך.
לקראת בחירות 1988 ביקש הרב כהנא לרוץ שנית, וערער לבית המשפט העליון על פסילתו על פי החוק. בית המשפט דחה את עתירתו, וקבע שמצע תנועת “כך” הוא אכן גזעני, כמו שהשמש זורחת בשמים. אלה היו נימוקיו:
למה בית המשפט דחה את הערעור של כהנא ופסק שלא יוכל להתמודד בבחירות?
לסיכום
הכהניזם הוא תנועת שנאה פוליטית. דמוקרטיות ברחבי העולם התגוננו מפני תנועות דומות, משום הנטייה שלהן לפגוע אנושות ביחסים החברתיים ובאושיות המשטר הדמוקרטי.
כפי שמסביר עירן הלפרין, כהניזם לצורותיו אולי תמיד יתקיים במסגרת הדמוקרטיה, השאלה הגדולה יותר היא מידת הלגיטימציה שיזכה לה מצד הרוב:
היה כוח אדיר מבחינת האיתות המוסרי לעובדה שחברי כנסת ישראל, כמעט כאיש אחד, עזבו את אולם המליאה כאשר מנהיג מפלגה שמייצגת כל כולה שנאת האחר וגזענות עלה לנאום בה. הכוח הזה היה אף יותר מרשים משום שהמנהיגות שהובילה את אותה דה-לגיטימציה ברורה של שנאה וגזענות הגיעה מתוך שורות הימין הדמוקרטי.
מי שבידיהם הכוח הממשי להשפיע על אותן נורמות של סבלנות או גזענות, הם דווקא מנהיגי המיינסטרים” – עירן הלפרין, אזהרת שוליים, 2024
להרחבה:
המכון הישראלי לדמוקרטיה | עודד רון
אירוויזיון במוצאי שבת? מאסר של שנה. תחבורה ציבורית בשבת? אל תחשבו על זה אפילו. עיתונות חופשית בשטחי יהודה ושומרון? רק דרך דובר מטעם לשכת ראש הממשלה. משנתם של ממשיכי דרכו של הרב כהנא – שנמצאים בדרכם לכנסת בעקבות האיחוד במפלגות הימין – אינה מתמקדת רק באוכלוסייה הערבית בישראל – אלא נוגעת בהיבטים רבים ורחבים הרבה יותר בחייו של כל אחד מאתנו
קלצ׳קין | פרק 44 – הימין הרחוק: כהניזם. אורח: ד”ר עידן ירון
ד”ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג שחקר את תנועות הימין הרחוק (Far Right) בישראל, בשיחה על עלייתה של התנועה הכהניסטית, ההבדלים בין מפלגות רדיקליות לבין קיצוניות, משנתו האידאולוגית של הרב כהנא וכמה ממנה עברה ליורשו איתמר בן גביר.
הצלחתה של מפלגת עוצמה יהודית בבחירות לכנסת על בסיס הבטחתה “לעשות סדר” ולהראות “מי פה בעלי הבית” רכבה על תפיסה אידיאולוגית המבליטה את הפחד מפני פשיעה ואת האיום על תחושת הביטחון האישי. שורשיה הרעיוניים של מגמה זו טמונים במשנתו המוקדמת של מאיר כהנא, שפותחה בתקופה שבה עמד בראש הליגה להגנה יהודית בארצות הברית.
בעקבות החיבור בין שר החינוך רפי פרץ ויו”ר עוצמה יהודית, החלה מחאת הורים עם המסר – “כהניזם לא בבית ספרנו”. תמי יקירה, אמא לשניים ומיוזמות המחאה, אומרת באולפן ynet: “מעבר לתכנים ולתקציבים במשרד החינוך, העניין הוא הלגיטימציה של הערכים שבן גביר מייצג”
בית המשפט העליון: מרזל וגופשטיין לא יתמודדו בבחירות
בחירות 2019: שופטי העליון קבעו כי התבטאויותיו של בן ציון גופשטיין מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני, וכי ברוך מרזל – על אף הצהרותיו – התמיד בהתנהלות של הסתה לגזענות.
משמר החינוך הממלכתי נוסד על ידי קרן ברל כצנלסון, גבעת חביבה, אידאה והחלוץ, במטרה להבטיח כי החינוך הממלכתי בישראל יפעל לאור הערכים ההומניסטים, הליברליים והחברתיים של חוק החינוך הממלכתי (1953). המשמר נוקט באסטרטגית פעולה משולבת של תגובה ויוזמה. בצד התגובה, המשמר נאבק בניסיונות לפגוע בערכי החינוך הממלכתי באמצעות משמרות חינוך מקומיים, קמפיינים ציבוריים ופעולה משפטית. בצד היוזמה, המשמר מפתח תוכניות מדיניות לעיגון וחיזוק ערכי החינוך הממלכתי, ומקדם אותן בקרב מקבלי ההחלטות הן בשוטף והן בצמתים קריטיים (מו”מ קואליציוני, ממשלה חדשה) ובקרב הציבור הרחב.
