“יש קשר הדוק בין חוסר מעש בקרב הצעירים לעלייה בפשיעה בחברה הערבית. ארגוני הפשיעה מגייסים את הצעירים שלנו לעולמות אפלים. צריך להבין שהצעירים נקלעים לעולם הפשע בעל כורחם, כי אין להם אפיקים אחרים. במקום לדבר על משילות בנגב, צריך לדבר על יצירת אופק לצעירי החברה הערבית.”
נסרין חאג’ יחיא, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה,הארץ
משבר האלימות הקשה
השבוע נרצחו 4 בני אדם ביממה אחת, ונחצה רף 100 הנרצחים מהחברה הערבית מאז תחילת שנת 2024. בהנחיית השר בן גביר החליטה הממשלה הנוכחית לבטל את מבצע“מסלול בטוח”שהוביל לירידה במספר הנרצחים, מכיווןשטיפל בתשתיתהכלכלית והארגונית של ארגוני הפשיעה, שאחראים לחלק ניכר מן ההרג. כאשר אפילו ארגון ‘יוזמות אברהם’, שאוסף נתונים על האלימותמותקף ברימון נפץ, המדינה לא מצליחה לספק הגנה לאזרחיה, והמשטרה מודה בחוסר האונים שלה. מספר הנרצחים תחת השר הנוכחי הוכפל לעומת קודמו, ואי-הטיפול בבעיה הוא חלק מהמדיניות.
בעיות עומק
לאלימות בחברה הערבית ישנם גורמי עומק שאי אפשר לטפל בהם רק באמצעים משטרתיים או כוחניים. ההצעהלהשתמש בשב”כהנתמכת על ידי ראש הממשלה והשר לבטחון לאומי, מעוררתביקורתמנקודת מבט דמוקרטית, ובכל מקרה לא תתן מענה למחסור בתשתיות, בתעסוקה ובנגישות להשכלה. דו”ח של מבקר המדינה הצביע עלבעיית השורששל חוסר המעש בקרב עשרות אלפי צעירים וצעירות ערביים שאינם לומדים ואינם עובדים במקום עבודה מסודר. שיעורם של הצעירים המוגדרים “חסרי מעש” הוא כפול מן הממוצע ב-OECD.
תאמר נאפר, הוציאקליפלשיר גו-ת’ר, כחלק מקמפיין נגד אלימות בחברה הערבית. הקליפ לא קל לצפייה וכולל קטעי אלימות ומסרים מורכבים. יחד עם זאת, הוא חשוב ומומלץ כבסיס לשיח חינוכי עם הקבוצות המתאימות. יש תרגום לעברית.
דיון
- איזה תחושות מעוררים אירועי האלימות הקשה?
- למה בעיית האלימות בחברה הערבית צריכה להדאיג את החברה היהודית?
- איזה מדיניות נחוצה על מנת להתמודד עם הבעיה?
- עוצרים את הלו”ז: איזה מעשים של סולידריות ניתן לבצע בשטח?