מהלך:

1. מהו שלום?

מניחים את ההגדרה באמצע החדר / מקרינים על הלוח:

לאחר קריאת ההגדרה נשאל את החניכים – מה מעוררת בכן המילה שלום? באיזה הקשרים אתן שומעות את המילה שלום? מי משתמש בה?

2. הלנצח תאכל חרב?

נקרא את שני הטקסט המצורפים:

וַיִּקְרָא אַבְנֵר אֶל־יוֹאָב וַיֹּאמֶר הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה 

(שמואל ב פרק ב פסוק כו)

לאחר מות שאול, שני חלקי העם לחמו זה בזה. כשנפגשו שני המצביאים, אבנר ויואב בן צרויה, שר צבא דוד, פרצה המלחמה ביתר עוז. במלחמה זו נחל אבנר מפלה ונמלט עם חילו מן המערכה. עשהאל, אחיו של יואב בן צרויה, המשיך לרדוף אחרי אבנר. אבנר ניסה לשדל אותו לסגת, אך עשהאל לא רצה להרפות ממנו, עד שאבנר הרגו. אבנר ואנשיו הוסיפו לברוח מפני אנשי דוד עד שלבסוף, כשעמדו שני המחנות זה מול זה, ביקש אבנר מיואב להפסיק את מלחמת האחים: ״הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב הֲלוֹא יָדַעְתָּה כִּי־מָרָה תִהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה״. דברים אלו הפסיקו את המלחמה באותו היום.

פירושו של המשפט הוא: הלנצח תאכל החרב (תהרוג) את הקרבנות שלה? השאלה מופיעה בטקסט התנכי במטרה לסיים את מלחמת האחים בעם היהודי. היום בחברה הישראלית נוהגים להשתמש בביטוי פוליטיקאים ואנשי ציבור רבים במשמעות ההפוכה מזו התנ״כית, ופעמים רבות מתוך אמונה שהתשובה לשאלה זו היא כן, כלומר, שנידונו להילחם לנצח, ושנקודת המוצא דרכה נכון לנתח ולפעול במציאות היא מתוך העובדה שתמיד תהיה מלחמה והשאלה היא רק אם נהיה בצד המנצח או בצד המפסיד.

3. בקש שלום ורדפהו

(תהילים, יג-טו)

נקודת המוצא של תפיסת העולם הזו אומרת שיש לאדם בחירה מה יהיה עתידו, ושאותה בחירה מקשרת בין מעשיו הפרטיים של אדם בביתו ובין הרדיפה אחר שלום מחוץ לביתו. תפיסה זו איננה אומרת האם שלום אפשרי או לא, אך היא דורשת מהאדם לרדוף ולקדם את השלום במעשיו הקטנים והגדולים.

שאלות לדיון:

• מה המשמעות של מנהיג שיוצא מנקודת הנחה שמלחמה היא תמיד הכרחית? איך הוא יעצב ויבנה את החברה מתוך המשקפיים האלה?
• האם ניתן לקדם שלום מתוך צורת הסתכלות של חיים על חרב?
• איפה במציאות אתם רואים את תפיסת העולם הזו?
• מה המשמעות של מנהיג יוצא מנקודת הנחה שתמיד צריך לרדוף אחרי השלום?
• איך הוא יעצב ויבנה את החברה מתוך המשקפיים האלה? איך אותה הוא יתמודד עם מצב שמצריך מלחמה?
• איפה במציאות אתם רואים את תפיסת העולם הזו?

4. חינוך לשלום

-נקרא בקבוצות את הקטע מתוך ״חינוך לשלום: מודל ישיר ועקיף״ של דניאל בר טל ויגאל רוזן .

לאחר הקריאה, החניכים ידונו בקבוצות:

• מה אתן חושבות על טענות אלו? האם אתן מזדהות איתן?
• האם לחינוך ולתרבות באמת יש כל כך הרבה השפעה בנושא? אם כן, האם היא יכולה להיות הפוכה?
• כיצד הייתן מגדירות את החינוך והתרבות אשר אתן ספגתן בבית בנושא?

קטע מתוך “חינוך לשלום: מודל ישיר ועקיף”/ דניאל בר-טל

המודל העקיף של חינוך לשלום מציע מודל חינוכי שאפשר וצריך להשתמש בו בתקופה בה הסכסוך לא נראה כי עתיד להסתיים. המודל מתמקד בחמישה עקרונות ולפיו, חינוך לעקרונות אלה מגיל צעיר יכול לגדל דור בעל תודעה וכלים מתאימים לבניית תהליך שלום.

נתחלק לחמש קבוצות. כל קבוצה מקבלת עיקרון אחד וצריכה לחשוב על מתודות/ פעילויות/ קטעים/ סרטונים/ שירים וכו׳ שדרכם אפשר ללמוד וליישם את עיקרון זה. הפעילויות יכולות להיות לכל מיני גילאים וקבוצות אוכלוסייה.

א. חשיבה רפלקטיבית: פתיחות מחשבתית. פתיחות מחשבתית מוגדרת גם כ״חופש מדעות קדומות ומהרגלים דומים אחרים אשר חוסמים את החשיבה ומונעים חשיבה על בעיות ורעיונות חדשים״. חשיבה רפלקטיבית מתייחסת אם כן ליכולת שלא להתייחס לידע כמובן מאליו, אלא לשקול שוב ושוב, בכל פעם מחדש אלטרנטיבות שונות על מנת להגיע למסקנות, להחלטות או להערכות מושכלות.

ב. סובלנות: סובלנות מתייחסת להכרה בזכותם של האנשים ושל כל הקבוצות להחזיק במחשבות, בדעות, ברצונות ובאופנים שונים של התנהגות ובקבלתן של כל התופעות הללו. סבלנות קשורה למוכנות לשמוע דעות, מחשבות או עמדות שסותרות את אלו בהן מחזיק אדם או קבוצת ההשתייכות שלו. אנשים שאינם סבלניים באופן בסיסי אינם מעוניינים באינטראקציה חברתית, אלא כאשר דבריהם של האחרים והתנהגויותיהם מאשרים את הנחותיהם ואת השיפוטים שלהם.

ג. אתנו אמפתיה: אתנו אמפתיה היא יכולתו של אדם או יכולתה של קבוצה לחוות את מה שהקבוצה
האתנית האחרת מרגישה וחושבת. אמפתיה היא תגובה רגשית שנובעת מההבנה של מצבו הרגשי של
האחר והיא דומה למה שהאחר מרגיש או מצופה להרגיש במצבו. אחת הדרכים המבטיחות קידום אמפתיה היא טיפוח היכולת לאמץ נקודת מבט של האחר שמשמעותה, לראות את העולם מבעד לעיניו של האחר, לחוש את רגשותיו ולהתנהג כפי שהאחר היה מתנהג במצב נתון.

ד. זכויות אדם: זכויות אדם יכולות להיות מוגדרות ״כזכויות שטובעות בטבע שלנו ובלעדיהן אנו לא יכולים לחיות כבני אנוש״ זכויות אדם, באופן כללי, מתייחסות לכבודו של האדם – לזכויותיו הפוליטיות, החברתיות, הכלכליות, התרבותיות, הסביבתיות וההתפתחותיות. המטרה העיקרית של החינוך לזכויות אדם היא חיזוק הכיבוד שרוכש הדור הצעיר לזכויות אדם ולחופש בסיסי.

ה. פתרון סכסוכים: רכישת מיומנויות של פתרון סכסוכים כוללת את היכולת לנהל משא ומתן, לתווך ולפתור בעיות באופן שיתופי בהקשר של מצבי סכסוך ולעשות את כל זאת ברכי שלום. המטרה של לימוד שיטות פתרון סכסוכים היא לפתח את היכולות והמיומנויות העיקריות הבאות:

• להבין שהסכסוך הינו חלק הכרחי וטבעי מהחיים.
• לדעת איזה סוג של גישה לפתרון סכסוך בדרכי שלום היא המתאימה ביותר לפתרון סכסוך ספציפית.
• לפתח מודעות למידת החיוניות שבהבנת נקודות המבט של הצד האחר.
• לרכוש את היכולת להבחין בין עמדות לבין צרכים לבין אינטרסים.
• לטפח את היכולת לבטא רגשות בדרכים שאינן תוקפניות.
• לדעת להגדיר סכסוכים כבעיה הדדית שצריכה להיפתר באופן שיתופי תוך הגעה לפשרות.
• לקיים סיעור מוחות אשר יצור מגוון של פתרונות בדרכי שלום, ישכלל אותם וישפרם.

לאחר העבודה בקבוצות, נחזור למליאה וכל קבוצה תציג את העיקרון שהיא קיבלה ואת התוצרים שלה. לאחר ההצגה נדון עם החניכים:

5. סיכום

נקרא יחד את הטקסט של יגאל אלון. מה יגאל אלון מבקש מאיתנו בקטע הזה? מה תפקידנו במאבק לשלום?

אופציה נוספת לסיכום היא לשמוע את השיר תפילת האימהות ולשאול את החניכים:

• מה היו התחושות שלכן במהלך הצפייה בקליפ?
• באיזו דרך הן נוקטות בכדי לקדם את השלום?
• מה תפקידנו במאבק לשלום?