מטרות

• חיזוק ערכי הדמוקרטיה הליברלית כבסיס לחברה משותפת וחידוד הגבולות הדמוקרטיים.
• חיבור בין התפיסות הדמוקרטיות הליברליות לסוגיות חברתיות קונקרטיות.
• חיזוקה האחריות של המשתתפים על עיצוב העתיד של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית.

פתיחה

מגילת העצמאות (5 דק’)

נראה קטע קצר מתוך הכרזת העצמאות מדקה 7:40-8:25 לרשום לעצמם עקרונות למדינה שהניח החזון של מגילת העצמאות ולחר מכן נקיים דיון קצר.

שאלות לדיון:

• איזה מן מדינה אתם מדמיינים נוכח החזון של מגילת העצמאות?
• מה אתם מרגישים נוכח ההקשבה להצהרה בעת הזו?
• מה היחס בין הצהרה של בן גוריון ובין מה שלמדנו על אוסלו, על רצח רבין ועל משבר הדמוקרטיה?
• איפה אנחנו לדעתכם כחברה ביחס לחזון הזה?

נסכם: המשבר הנוכחי, והאתגרים הרבים והארוכים בחברה הישראלית מעלים סימני שאלה לגבי השותפות של החלקים השונים בחברה ליצירת חברה צודקת לעתיד. בסדנא הקרובה ננסה לשרטט את הבסיס לחזון משותף ודמוקרטי לחברה הישראלית ולייצר תקווה בתוך הערפל הקיים היום במרחב הפוליטי – חברתי.

חלק א’- חזון וחלום

דמיון מודרך (20 דק׳)

מבקשים מהמשתתפים לעצום עיניים, עושים קצת תרגילי נשימה והרגעות ומדריכים אותם לדמיין:

אתם עומדים להיכנס למדינה ישראל שעומדת לקום. אתם לא מי שאתם היום, אתם עוד לא יודעים מי בדיוק אתם הולכים להיות במדינה החדשה – אולי תהיו יושבי מעברה, אולי יושבי קיבוץ, אולי תהיו עולים מאתיופיה בשנות ה- 90 או מרוסיה בשנות ה 70. אולי תהיו ערבים אזרחי ישראל, אולי תהיו תושבי מזרח ירושלים, אולי תהיו בדואים, תושבי פריפריה או תל אביב, אולי תהיו עובדי מפעל, עובדי חקלאות, אנשי היי -טק, חרדים, אולי תהיו חילונים, דתיים לאומיים, רפורמים וכו’. אתם מדמיינים לכם חיים טובים של שגשוג וחיים בכבוד, יכולת לבטא את הזהות שלכם ולספק את צרכים האישים והקבוצתיים שלכם. חיכיתם לחיות במרחב כזה ולחיות חיים כאלו במדינה צודקת. תדמיינו מה החוויה ללכת ברחוב, איזה מן יחסים יש בין הקבוצות השונות, איך נראית התנהלות השלטון והאזרחים במדינה כזו. מה האתגרים של החיים בה?…

איך נראה הגוף הנבחר של המדינה שלנו? מי נמצא שם? האם יהיה לכם יצוג? מי משתמש בתפקידים בכירים בממשלה ובמשרדיה? עם מי עושים משא ומתן? מי יושב סביב השולחן?…

תדמיינו את המרחב הציבורי, איך הוא נראה? איך מתנהלים בו? (תזכרו שאתם לא יודעים מי אתם תהיו במדינה הזו) מה אסור ומה מותר לעשות בו? מי מחליט עליו? …

תדמיינו את היחסים עם המדינות הערביות השכנות, אילו מן יחסים אלו? על איזה שטח יושבת המדינה? איך המדינה והאזרחים מתנהלים לגבי המקומות הקדושים כמו הכותל? ומסגד אל אקצא והר הבית? ומה לגבי היחסים עם הפלסטינים?

2. בסיום הדמיון המודרך, מבקשים מהם לפתוח עיניים.

3. ומחלקים אותם לקבוצות של 2-3 משתתפים, ומבקשים מהם לשתף – מה היא החברה והמדינה שהם מדמיינים בעקבות התרגיל. כל קבוצה מקבלת דף עיבוד בו הם מתבקשים להתייחס להיבטים שונים במדינה המדומיינת (נספח א’)

מומלץ להסתובב בין המשתתפים, לכוון אותם ולאתגר אותם.

4. אוספים את כל הקבוצות ומבקשים מכל קבוצה תובנה אחת שעולה מהדיון שלהם.

קטע קריאה (15 דק׳)

• קוראים את הטקסט “חזון דמוקרטי משותף לחברה אזרחית מקוטבת” של יוחנן פלסנר שהתפרסם ב YNET.
• בקשו מהמשתתפים לסמן משפטים שנראים להם חשובים ונוגעים בהם בזמן הקריאה.

*ניתן לבחור לקרוא את המאמר המלא אם הקבוצה מתאימה לכך (עמ’ 5-8) מתוכו קראנו גם קטע במערך הקודם

**ניתן לקרוא בחברותות או בקבוצה.

3. עורכים דיון בסיום הקריאה:

שאלות לדיון:

• הכותב מתייחס לצורך בחזון משותף בחברה מגוונת כל כך כמו החברה הישראלית. האם לדעתכם שותפות כזו בין קבוצות שונות וחלוקות כל כך אפשרית?
• האם מדובר במחנה משותף נמוך או שיש אפשרות לבסיס ערכי עמוק? מה המשמעויות של כל אפשרות כזו?
• מה השותפות הזו דורשת ?
• מה גבולות המחנה המשותף?
• מה אתם חושבים על דבריו לגבי החינוך הממלכתי? האם נכון ליצר זרמים או דווקא לפרק את הגבולות? מה יכול להיות הבסיס הרחב של חינוך ממלכתי אחד לכל הזרמים והקבוצות? מה היתרונות? מה האתגרים?

חלק ב’ מחלוקות בחברה דמוקרטית

סוגיות פוליטיות (30 דק׳)

• מחלקים את הקבוצה לקבוצות של כ5 משתתפים. כל קבוצה מקבלת סוגיה מדינית לדיון (נספח ג’). אפשר לתת לשתי קבוצות את אותה סוגיה .
• הקבוצה צריכה לקרוא על הסוגייה ולדון כיצד היא רואה את הסוגייה שקיבלה בחזון לעתיד בעקבות תרגיל הדמיון שעשו.
• כל קבוצה מקבלת “מפת הכרעה” (נספח ב’) אותה היא צריכה למלא במהלך הדיון.
• בסיום העבודה בקבוצות נכנס את הקבוצה למליאה. כל קבוצה תציג את מפת ההכרעה שיצרה ותובנה מרכזית שיצאו איתה מהתרגיל.

למנח/ה – מטרת התרגיל אינה ללמוד לעומק כל סוגייה וסוגיה ולגבש עמד מוצקה סביב הסוגייה אלא לדון ולדייק את הערכים וגבולות השיח המשותף כבסיס להתמודדות עם מחלוקות במדינה דמוקרטית ליברלית ומגוונת.

שאלות לדיון:

• מה הם העקרונות של כל צד עליהם מובססת המחלוקת
• אילו אפשרויות עומדות להכרעת המחלוקת?
• מה הם הגבולות הדמוקרטיים של פתרון והכרעה במחלוקות זו? אילו דברים לא יוכלו להיכנס פנימה?
• מה החסמים הפנימיים של כל צד ושלנו כציבור למנוע פתרון?
• מה דרוש מהצדדים השונים על מנת לעמוד בגבולות הגזרה שהגדרתם? האם לדעתכם זה אפשרי?

חזון השלום

מציגים לקבוצה שני שירים שמבוצעים על ידי להקות צבאיות ומבקשים מהם למלא את הדף המצורף על כל שיר (נספח ד’)

שאלות לדיון משותף:

• באיזה אופן לדעתכם משפיע כל שיר על הרוח הלאומית בזמן מלחמה?
• שני השירים נכתבו לפני שנים רבות, לשיר ” לא תנצחו אותי כל כך מהר” יצאה גרסה עכשווית על רקע המלחמה הנוכחית. האם יש מקום בתרבות שלנו גם לחידוש של “שיר לשלום”?
• איך זה משפיע עלינו ועל המלחמה לדעתכם?
• איזה מן חזון מציעים לנו המנהיגים שלנו בימים אלו של המלחמה?

לסיכום חלק זה: רבין הציע לישראל כמנהיג חזון של שלום. יצירת השלום כרוכה בפרטים רבים, ויתורים קשים ובוודאי שיש על כך מחלוקות ודעות רבות. אך מעניין לבחון את החזון אותו מעמידים מנהיגינו והתרבות אותה אנו מטפחים- איזו רוח ועתיד הם מציעים לנו ואותה אנחנו מטפחים

סיכום

נקרא את הקטע מתוך נאומו האחרון של רבין על החזון השלום:

… העם בְּאמת רוֹצה בְּשׁלוֹם וּמתְנַגֵּד לאלימוּת.
אלימוּת היא כּרְסוּם יְסוֹד הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הישׂראלית.
ישׁ לְגַנּוֹת אוֹתה, לְהוֹקיעַ אוֹתה, לְבוֹדֵד אוֹתה.
זוֹ לא דַּרְכָּה שׁל מְדינת ישׂראל.
יֵשׁ דּמוֹקרטיה, יְכוֹלוֹת להיוֹת מַחלוֹקוֹת, אך הַכרָעָה תהְיה בּבְחירוֹת דֵּמוֹקרטיוֹת …
הַשָּׁלוֹם נוֹתֵן פֶּתַח לְכַלְכָּלָה וְחברָה מתְקַדֶּמֶת;
הַשּׁלוֹם הוּא בְּאמת לא רק בַּתְּפילוֹת. הוּא קוֹדם כּל בַּתְּפילוֹת, אבל הוּא שְׁאיפת העם הַיְּהוּדי.
שְׁאיפה אמיתית לְשלום …
זה כָּרוּך בּקְשׁיים, גם בְּמַכְאוֹבים. אין דרך לְישראל בְּלי מכְאוֹבים.
עדיפה דרך הַשָּׁלוֹם מאשר דרך הַמּלְחָמָה …

סיכום למורה / מדריכ/ה – בנאומו האחרון רבין מציג לנו חזון אמיתי לחברה הישראלית, חזון של שלום שמטרתו לכונן דמוקרטיה המושתת על ערכי השוויון. רבין בדבריו דורש מאיתנו להאמין בדרך הארוכה (התלם הארוך) ולמרות המחלוקות והקשיים להאמין בכוחה של הדמוקרטיה לעצב את החברה הישראלית כחברה שוויונית יותר לכולן/ם.