CPT Tag: חינוך לשוויון

משחק פתיחה

משחקים אינקוגניטו לפתיחה. מבקשים שלושה מתנדבים שיושבים מול הקבוצה (חלק מהמעגל).

כל אחד מהמתנדבים צריך לנחש בתורו את הדמות שרשומה להם על המצח, בעזרת שימוש בשאלות של כן או לא. הקבוצה צריכה להגיד כן או לא על כל שאלה. המתנדב שמנחש ראשון מנצח. בכל פעם מתנדב אחר שואל, ואז התור עובר למתנדב הבא. דוגמאות לשאלות: אני גבר? אני ישראלי?

מכינים מראש שלושה פתקים עם סלוטייפ שאפשר להדביק על המצח של כל אחד מהמתנדבים (אפשר גם לשנות את הפתקים, מה שחשוב זה העיקרון): “מג”ד הומו מוצהר”, “מפקד בסיס חרדי”, “מפקדת חטיבת חי”ר”.

אחרי המשחק שואלים:

• מה דעתכם על הדמויות, הן אמיתיות?
• האם אפשרי בצה”ל של היום שיהיו דמויות כאלה?
• איזה מחלוקת יכולה להיות סביבן?

הרחבת מושג צבא העם

“הגדוד שלי הרג סה”כ כמאה מחבלים. אני מקווה שלאף אחד יותר לא יהיו ספקות לגבי בנות לוחמות. כל מה שאימנו אותם ואותן בא לידי ביטוי בקרבות. אין יותר סימני שאלה לגבי בנות לוחמות. הן נלחמו, הן הצילו חיים והן גיבורות.”

(אור ליבני בן יהודה, מג”דית קרקל, אחרי הקרב על מוצב סופה, 7.10.23)

“מהיום אני אלמן צה”ל. תיאור שהייתי נותן כל דבר בעולם כדי לוותר עליו, תואר שבחיים לא חשבתי שאקבל. שישה ימים לפני שהיינו אמורים להתחתן יצאת להציל חיים ולחלץ משפחות שבויות בבארי. נפלת בקרב מול מחבלים אכזריים. היום בזכותך, קיבלנו בכנסת שוויון במוות. עכשיו נמשיך לדרוש שוויון גם בחיים”.

(עומר אוחנה, בן זוגו של קצין הלוט”ר שגיא גולן, שנפל בקרב על בארי)

גבורתן של נשים בשבת השחורה

גדוד קרקל המעורב בין גברים ונשים, בסיוע צוותי טנקים של לוחמות שריון, שייטת 13 וסיירת נח”ל, הכריע את הקרב על מוצב סופה בשבת השחורה: 

בכירים בקואליציה נגד גיוס נשים

דיון:

• ממה נובעת ההשקפה נגד גיוס נשים לצה”ל, ובאופן ספציפי לשירות קרבי?
• האם לתפיסה הזו יש תוקף אחרי ה-7.10?

להט”ב

 סיפורו  של שגיא גולן, קצין הלוט”ר שנפל בקרב על בארי, שהיה אמור להתחתן כמה ימים לאחר מכן:

כעבור חודשהכירה הכנסתבמעמדם השווה של בני זוג מאותו המין של חללי המלחמה, למרות שבשנה החולפת היוהתבטאויות קשות נגד התנועה הלהט”ביתמצד שורה של אנשי ציבור, ובראשם חה”כ פינדרוסשטעןשהיא יותר גרועה מחמאס.

דיון: 

• מדוע אירועי השבת השחורה שינו את היחס ללהט”ב בצה”ל ובני זוגם? 
• איך ניתן להתגבר על הניגוד שבין הליברליות של צה”ל ביחס למשרתיו, ובין ההשמצה כלפי להט”בים מצד נבחרי ציבור?

חרדים

עלייה בגיוס חרדים לצבא, במטרה לתרום למאמץ הלאומי. 120 חרדים מסיימים טירונות מקוצרת במלחמה:

לא מדובר בהתגייסות קהילתית, אלאבמגמה שצומחת מלמטהונובעת ממוטיבציה אישית של חרדים להתגייס. עם זאת, התגייסותם של חרדיםלא מעידה על שינוי פתאומיבעמדת ההתנגדות העקרונית של ההנהגה החרדית לגיוס לצה”ל. 

דיון:

• מה אפשר ללמוד מההירתמות בציבור החרדי לטובת המלחמה?
• איך נכון לשלב את החרדים בצבא, עם כלהאתגריםשכרוכים בכך?

מהלך המערך:

פתיחה:

כותבים על הלוח את המשפט “צה”ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם” ונדון:

• מה משמעות המשפט לדעתכם?
•   כיצד משפט זה בא לידי ביטוי?
•  למה לדעתכם משפט זה מחייב אותנו כחיילים?
• האם לדעתכם ברור מאליו כי הצבא הוא צבא מוסרי? במידה וכן, מדוע לצבא יש מסמך כמו רוח צה”ל דעתכם? למה זה חשוב לגוף צבאי?

חלק ראשון: רוח צה”ל

1. כל הקבוצה צריכה לחשוב ולהסכים על 10 ערכים שבעיניהם צריכים להשתקף ברוח צה”ל, ולנמק מדוע.  אם הקבוצה גדולה, אפשר גם להתחלק לקבוצות קטנות. 
2. לבסוף, יקבלו החניכים והחניכות את רוח צה”ל. נקרא יחד ונדון בשאלות הבאות:

• מה משקפים הערכים ביסוד רוח צה”ל?
• למה לדעתכם אלו דווקא הערכים?
• האם לדעתכם ישנם ערכים חסרים.

3. נתחלק לקבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל אירוע, וכרטיס משימה מספר 1. עם סיום המשימה הראשונה תקבל כל קבוצה כרטיס משימה מספר 2, בה עליהם לבחון את האירוע לאור רוח צה”ל.  (האירועים וכרטיסי המשימות בנספחים).

לאחר העבודה בקבוצות קטנות, נחזור למליאה, כל קבוצה תספר על האירוע שבחנה ונדון

• האם יש ערכים שיותר קשה ליישם? אילו ערכים? מדוע לדעתכם?
• האם יש ערכים שלדעתכם אי אפשר לוותר עליהם?
• האם חשוב שלצבא יהיה מסמך של “רוח צה”ל? למה חשוב להציג את הערכים העומדים בבסיס פעילותו? זה לא מובן מאליו?
• האם מסמך כזה מקל על הפעילות או מסבך אותה?

חלק שני: הומאניזם ומלחמה

מתחלקים לחברותות וקוראים מתוך המאמר של יגאל אלון “חינוך להומאניות בעתות מלחמה” (נספח) בסיום1. הקריאה אוספים למליאה ודנים יחד:

• האם אתן מזדהות עם הטענות של יגאל אלון במאמר? מדוע? עם אילו חלקים במיוחד?
• אילו דברים נדרשים מחיילים ביחס לחברה שלהם? ואילו דברים נדרשים מן החברה עבור החיילים שלה והצבא?

2. מקרים אמיתיים: נתחלק לשלוש קבוצות כל קבוצה מקבלת מקרה אמיתי ממלחת חרבות ברזל או מהשנים האחרונות ודנה בשאלות מטה.

שאלות לדיון:

• מדוע לדעתכם אין הסכמה בחברה הישראלית באשר לאתגר המוסרי העומד בפני צהל במקרים מסוג אלו? 
• מה תפקידה של המערכת הצבאית אל מול מקרים אלו לדעתכם? איזו עמדה עליה לנקוט?
• מה תפקידה של מערכת המשפט ביחס לסוגיות מסוג זה ומה הסכנה שבפירוק העצמאות והמקצועיות של תפקיד היועמ”ש במקרי חירום?
• מה תפקידה של התקשורת לשמירה על מוסריותו של צה”ל ומה הסכנה בהפיכת התקשורת ללא עצמאית בעתות מלחמה?
• מה תפקידנו כחיילים, אולי מפקדים לעתיד, אל מול מקרים כאלו? 
• מה תקפידנו האזרחים ביחס לשמירת סטנדרט והתעודה המוסרית של צה”ל

סיכום

נסכם עם החניכים את חשיבות השמירה על ערכים דמוקרטיים בעת מלחמה כמערכת וכמדינה ובאופן אישי – במהלך השירות בצה”ל כחיילים לעתיד. בסיכום יש להדגיש כי צה”ל הוא צבא מוסרי לא מעצם האמירה על כך, אלא מעצם הפעולות שהוא עושה. על כן, עלינו כחיילים לוודא שאנחנו אכן פועלים לפי ערכי צה”ל ושומרים על מוסריות בפעולותינו, וכן- עלינו לצפות לטיפול בחומרה לכל מעשה אשר נוגד את רוח צה”ל וערכיו הנעשה בצה”ל.

מטרות:

1. היכרות עם ההיסטוריה הישראלית של שילוב נשים בתפקידי לחימה.

2. שיחה על שוויון מגדרי בצה”ל בימי מלחמה ובימי שגרה.

3. להקדיש חלק מהשיעור לכבודן של משרתות ושל חללות מלחמת חרבות ברזל וסיפוריהן האישיים.

קישור למצגת:

מהלך המערך:

פתיחה:

השבוע עלה קליפ שהוא שת”פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לקחו את “תחתונים וגופיות” האייקוני, ביקשו מתלמה אליגון רוז לכתוב את המילים מחדש, מקאן רתמו את אסתר רדה והפיקו קליפ מרגש ששם את הנשים בזרועות הביטחון בחזית תשומת הלב.

נשים בצה”ל- עבר/ הווה/ עתיד

לפני הקמתו של צה”ל, הן ב”הגנה” והן באצ״ל שירתו נשים במגוון תפקידים, לרבות תפקידי לחימה מבצעיים וטיס; ואולם לאחר מלחמת העצמאות ובעקבות נפילת נשים בשבי האויב, הוחלט על שלוש קטגוריות של תפקידים שלא יוטלו על נשים: מקצועות שדורשים כושר גופני, מקצועות שתנאי השירות בהם אינם מתאימים ומקצועות לחימה. עם הקמת צה”ל ופירוק המחתרות בשנת 1948, הוחלט לגייס גם נשים מכוח חוק גיוס חובה, צעד חריג שנבע מהיעדר כוח אדם מספק ולאור התפיסה שניסה להנחיל בן גוריון של “צבא העם”. כלומר, מצד אחד נשים חייבות בשירות צבאי- מצד שני הן היו מוגבלות מאוד בתפקידים. בניגוד לגברים, שיועדו לתפקידי לחימה, נשים גויסו בעיקר כתומכות בחיילים וכדי לפנות את הגברים לתפקידים מבצעיים.

אקווריום- בעד ונגד נשים לוחמות

מול הכיתה במרכז מציבים שתי כסאות, מבקשים מתנדב.ת שרוצה לדבר בעד גיוס נשים לקרבי, ומתנדב.ת נגד גיוס לקרבי ועורכים דיבייט. כאשר מישהו מהקהל רוצה להוסיף לדברים של מישהו מהצדדים, ניגשים אל האדם אותו רוצים להחליף ומקישים בעדינות על כתפו, סימן לחילוף. כך ממשיכים עד שממצים את המתודה.

נקודת המפנה- בג”ץ אליס מילר: אליס מילר גויסה לצה”ל במסגרת העתודה האקדמית. היא הייתה בעלת רישיון טיס אזרחי, סיימה לימודי הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון והתייצבה לשירות פעיל. יותר משנה לפני תחילת השירות הפעיל פנתה בבקשה לעבור את המיון הראשוני לקורס טיס. בקשתה נדחתה על ידי קצינת העתודה בטענה שעל פי הוראות הפיקוד העליון אין לשלב נשים במקצועות לחימה.

מילר ערערה על ההחלטה ופנתה לבג”ץ בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים. לטענת מילר, עמדת מדינה הפוסלת מראש ובאופן מוחלט קבלה של נשים לקורס טיס היא אפליה על רקע מגדרי, המפרה את זכות היסוד לשוויון בין המינים. הביטוי הראשון של אפליה זו הוא שלילת ההזדמנות השווה לשרת בצבא כטייסת ולתרום את חלקה של מילר לביטחון המדינה, להגשים את רצונה ולמלא את יכולתה. ביטויים נוספים של האפליה כתוצאה משלילת האפשרות לשרת כטייסת הם חסימת הדרך להתקדמות לתפקידים בכירים בחיל האוויר ובצבא בכלל. בנוסף, שלילת האפשרות הזו פוגעת בסיכוי העתידי להשתלב כטייסת בשוק האזרחי. בנוסף עשויה האפליה לפגוע בדימוין העצמי של נשים ולגרום להפחתת מעמדן בחברה. בית המשפט העליון פסק ברוב דעות שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הוא אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. כתוצאה מכך הוצא צו שחייב את רשויות הצבא לזמן את מילר למבדקי התאמה לקורס טיס ולקבל אותה אם תימצא מתאימה.

הווה: החלטת בג”ץ פתחה בפני נשים תפקידים שונים, שעד אז יוחדו לגברים בלבד.

תפקידים לנשים בצבא כיום

מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות, ומשחקים את המשחק “תירס חם”- על כל אחת מהקבוצות לכתוב כמה שיותר תפקידי לוחמה הפתוחים לנשים כיום. נותנים 2 דקות למשימה, ובסיום, כל קבוצה מקריאה תפקיד אחד שכתבה- הקבוצה המנצחת היא זו שכתבה יותר תפקידים (בלי לחזור על תפקידים שכבר נאמרו!).

עתיד: עם השנים מספר הלוחמות בצה”ל עולה. בשנת 2020 לדוגמה נרשם מספר שיא של 3200 לוחמות. נכון לשנת 2022, תפקידי הלוחמה הפתוחים לנשים בצה”ל הם: לוחמת חיל הגבולות, לוחמת טנקים, לוחמת הגנה אווירית, לוחמת חילוץ והצלה, לוחמת עוקץ, לוחמת משמר הגבול, לוחמת חוד בחיל האיסוף הקרבי, לוחמת לוחמה אלקטרונית, לוחמת תותחנים בנוסף לטייסות וחובלות בחיל הים. נכון לשנת 2022 נשים מהוות 17% מהכוח הלוחם בצה”ל. בשנת 2023 נפתחו תפקידים נוספים עבור נשים ביחידות המיוחדות.

לזכרן

למילה “חלל” אין מקבילה בלשון נקבה, למרות שמעל 1000 נשים קיפחו עד כה את חייהן במערכות ישראל. רוב הנופלים בקרבות הינם גברים, אך חשוב לזכור כי לאורך השנים נפלו במערכות ישראל מאות נשים לוחמות, חיילות וקצינות.

ביום הזיכרון, תמיד יציגו תמונה של אם שכולה או אלמנה על קבר יקירה, אבל נשים לוחמות היו מנת חלקו של צה”ל מראשית דרכו וגם במחתרות השונות טרם הקמתו, ובשנים האחרונות החלו נשים להשתלב ביתר שאת במקצועות לחימה שונים ולקחת חלק פעיל והתקפי בקרבות השונים. מגמה זו הגיעה בד בבד גם עם פגיעות ואבדות בקרב נשים בצבא. מומלץ להשמיע ברקע את השיר “שיר לשירה” בביצוע מירי מסיקה, ולהקרין את סיפוריהן של הנופלות במערכה- לבקש כל פעם מתלמיד או תלמידה אחרת להקריא את שמן ופרטיהן.

המערך מאת פרדס – המרכז לחינוך ערכי המציעים שיעורי חברה, מגוון סדנאות ערכיות וסיורים לבתי ספר ומסגרות בלתי פורמליות, במטרה לעודד בני נוער לשאול שאלות ולגבש את תפיסת עולמם על המציאות סביבנו.