CPT Tag: יהודים-ערבים

ב-29 באוקטובר 1956 ירו חיילי משמר הגבול למוות ב-49 אזרחים תושבי כפר קאסם, גברים, נשים וילדים. 13 נוספים נפצעו באירוע שנודע מאז בשם “טבח כפר קאסם”. אירוע הטבח בכפר קאסם הגיע לבכירי הצבא והמדינה עוד באותו ערב, ועם זאת הוטלה צנזורה על האירוע והוא לא פורסם. פרשת הטבח בכפר קאסם נחשפה הודות לפעילים חברתיים ולחץ של התקשורת רק יותר מחודש לאחר מכן. פרסום הפרשה הוביל להעמדה לדין של מספר חיילים וקצינים. פסק הדין של השופט הלוי הוליד את ההגדרה “פקודה בלתי חוקית בעליל”. פקודה בלתי חוקית בעליל הוא עיקרון שמשמש את המערכת הצבאית על מנת להגביל את כוחה שלה. מנגנון ריסון זה הוא קריטי למרכזיותו וכוחו של הצבא בישראל כמדינה דמוקרטית.

רקע על הטבח בכפר קאסם

נשאל: האם שמעתם.ן על טבח כפר קאסם? באיזה הקשר?

רקע על מבצע חפרפרת, מתוך: תום שגב, “בחזרה לכפר קאסם”, 24.10.06, הארץ:

סרטון קצר על פרשת הטבח בכפר קאסם, הטיוח והסולחה שלאחריה :
(אזהרה: כולל תוכן לא קל לצפייה)

שאלות לדיון: 

• מה בעצם קרה בכפר קאסם ב-29 באוקטובר 56? 
• הפקודה שהובילה אל טבח כפר קאסם הוגדרה “פקודה בלתי חוקית בעליל”. מדוע?

פקודה בלתי חוקית בעליל וביקורת ציבורית

משפט מבצעי הטבח בכפר קאסם הסתיים בענישה מינימלית (אשר בהמשך אף קוצרה) של קצינים וחיילים בודדים. עם זאת, פסק הדין ההיסטורי שניתן על-ידי השופט בנימין הלוי, מגדיר מהי “פקודה בלתי חוקית בעליל”. הפקודה הבלתי חוקית בעליל היא עיקרון מנחה ב“רוח צה”ל” אשר כל חיילי צבא ההגנה לישראל מתחנכים על פיו.

פקודה בלתי חוקית בעליל מתוך פס”ד ביד”צ מר3/57/ תובע צבאי נ’ רס”ן מלינקי ואח’, פס”מ יז 90, עמ’ 214-213:

“סימן היכרה של פקודה “בלתי חוקית בעליל” – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: “אסור!”. לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת, אי חוקיות ודאית והכרחית המופיעה על פני הפקודה עצמה, אופי פלילי ברור של הפקודה או של המעשים שהפקודה מצווה לעשותם, אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב אינו אטום או מושחת – זוהי מידת אי החוקיות הדרושה כדי לבטל את חובת הציות של חייל ולהטיל עליו את האחריות הפלילית למעשיו”.

“תחום המשולש”/ נתן אלתרמן

המשורר נתן אלתרמן (1910-1970), פרסם בטורו “הטור השביעי” בעיתון “דבר” שיר בשם “תחום המשולש” על הטבח בכפר קאסם, עם חשיפת הפרשה לציבור. השיר של אלתרמן מבקר ומתקומם על מעשה הטבח עצמו, וגם על ניסיון הסתרת הפרשה מפני הציבור. בשירו אלתרמן מרחיב את ההתייחסות החוקית והמשפטית לביקורת מוסרית. 
קטע מתוך השיר:

הטור השביעי בעיתון “דבר” מתאריך 7.12.56″

שאלות לדיון:

• מדוע חשוב לחנך את כל חיילי צה”ל לסרב לציית לפקודה בלתי חוקית בעליל? 
• נוסח הפקודה הבלתי חוקית בעליל נותר כפי שניסח אותו השופט הלוי ב-1957 ולא השתנה מאז. “מבחן הדגל השחור” הפך לאמת מידה לבחינת פקודה בלתי חוקית בעליל. מהו אותו “דגל שחור”?
• שירו של אלתרמן מייצג את הביקורת הציבורית שנשמעה על מעשה הטבח באותה תקופה. מדוע חשובה ביקורת ציבורית על מוסדות השלטון, אז והיום?

זיכרון והנצחת הטבח בכפר קאסם

הטבח בכפר קאסם מהווה אירוע מכונן עבור תושבי כפר קאסם וכלל הפלסטינים אזרחי ישראל בעיצוב הזהות הערבית-ישראלית ומשפיע עד היום על יחסי רוב ומיעוט במדינת ישראל. באותה תקופה, אזרחי ישראל בכפרים הערביים היו נתונים תחת ממשל צבאי, אשר בוטל רק ב-1966. מה שמהווה כמעט שני עשורים של אפליה מובנית, שלה השלכות עד היום. טבח כפר קאסם מעולם לא זכה להכרה רשמית של מוסדות המדינה. המשפחות השכולות ותושבי הכפר, מנציחים בעצמם את הטבח ואת זכר הנרצחים באמצעות אנדרטה ומוזיאון בכפר, וטקסי זיכרון שנתיים.

כתבה של תאגיד השידור הציבורי על ההנצחה והזיכרון לרגל 60 שנה לטבח:

שאלות לדיון:

• מדוע לדעתכם.ן רואים התושבים חשיבות רבה כל כך בהכרה רשמית בטבח על-ידי המדינה? 
• כיצד השפיע הטבח בכפר קאסם על הזהות הישראלית-היהודית ועל הזהות הישראלית-פלסטינית? 

להרחבה

• שיעור של המכון הישראלי לדמוקרטיה לציון 60 שנים לטבח כפר קאסם
• שיעור מצולם של רוביק רוזנטל שחקר את טבח כפר קאסם ופרסם עליו ספר